רע"א
בית המשפט העליון
|
2037-04-א'
16/03/2004
|
בפני השופט:
א' פרוקצ'יה
|
| - נגד - |
התובע:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
עו"ד ז' שרף
עו"ד ח' הלוי
עו"ד ע' יוגב
|
הנתבע:
ששון מרון
עו"ד ש' טמיר
|
|
פסק דין
החלטה
1. המשיב הגיש תביעה כנגד המבקש )להלן - "הבנק"( ואחרים בגין לשון הרע בעקבות כתבה
שפורסמה בעתון "גלובס" בה תואר כמי שפוטר מהבנק בעקבות אי סדרים כספיים. בתצהיר
גילוי מסמכים שהגיש לא ציין המשיב קיומן של קלטות שיחות אותן קיים עם עובדי הבנק.
הבנק ביקש גילוי הקלטות. כב' הרשם ע. אזר קיבל את בקשת הבנק והורה על מסירת הקלטות
לעיון אולם הורה כי העיון יתאפשר רק לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הבנק. הנמקתו
לכך היתה כי בכך יושג איזון בין מימוש הערך של זכות העיון לבין האינטרס שבקבלת
גרסתו העובדתית של הבנק בתצהירי עדויות ראשיות בלא שזו תושפע מהקלטות. לפיכך קבע כי
בנסיבות הענין יש הצדקה לדחות את מועד העיון בקלטות עד לאחר הגשת תצהירי עדות
ראשית, כאמור.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת