פסק דין
החלטה
1. המבקשת הייתה בעלת חשבונות באחד מסניפיו של המשיב. בשנת 1993 הגישה המבקשת תביעה
כספית נגד המשיב בעילות שונות. בשנת 1995 תיקנה המבקשת את כתב התביעה, באישור בית
המשפט, והוסיפה לעילות התביעה עילה חדשה. לעניינה של עילה זו טענה המבקשת כי המשיב
חייבה, החל ביום 1.1.1984 ועד לשנת 1991, בריבית יומית המחושבת כאילו מניין הימים
בכל שנה הוא 360. כך, לטענת המבקשת, הוגדלה הריבית היומית שנגבתה באופן מלאכותי.
בחודש אפריל 2003 הגיעו הצדדים להסכם פשרה, בו נקבע, בין היתר, כי המבקשת תוותר על
כל עילות התביעה, למעט על העילה הנזכרת. עוד נקבע, כי המשיב יוותר על טענת
ההתיישנות ביחס לעילה האמורה. בנוסף, הוסכם כי בית המשפט ימנה מומחה אשר ייחשב את
הסכום המגיע למבקשת בגין העילה הנזכרת, על פי קריטריונים שיקבע בית המשפט. להסכם
הפשרה ניתן תוקף של פסק דין חלקי ביום 14.4.03.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת