בקשת מנהל עזבון זמני להסיר חיסיון מעל מסמכים של המנוחה המוחזקים בידי בא כוחה

א.        ההליך:

1.         בפניי בקשה מטעם מנהל עיזבון זמני של המנוחה, עוה"ד שלומי אביטן להורות על מתן צו המורה לעו"ד אייקו פרי להעביר לעיונו מסמכים כבקשתו. מדובר במסמכים שחוסים תחת חיסיון עו"ד לקוח, שכן עוה"ד אייקו פרי טיפל במנוחה כבא כוחה קודם פטירתה.

ב.         ההליכים העיקריים:

2.         בין הצדדים מתנהלים מספר הליכים ותובענות שקבועות היום לדיון הוכחות ; המשיב 2, מר י.ר.הגיש תביעה לפירוק שיתוף נגד עיזבון אימו המנוחה, במסגרתה עתר להורות כי בית המשפט יורה על פירוק השיתוף במשק ובנכסי המשק מספר ***  ב***.

3.         יודגש כי תביעה כספית בעלת תוכן זהה הוגשה על ידי המשיב בחודש 09/12 במסגרתה עתר המשיב דכאן, כי אחיו ישיבו לו מחצית מהכספים ש"זלגו" לטענתו מהמשק שהיה בעבר בבעלות הוריהם אליהם, כן עתר לקבוע, כי מגיע לו שכר עבודה  מהמשק אותו יש לשלם מתוך כספים שלא חולקו.

4.         כן מתקיים הליך מרכזי בעניין קיום צוואתה של המנוחה, כאשר המשיב 3 מתנגד לקיומה של הצוואה וטוען כי נערכה מתוך טעות ו/או הטעייה של המנוחה. בהקשר זה יצוין כי המנוחה קבעה בצוואתה כי חלק הארי של רכושה (בעיקר נכסי מקרקעין) יחולק בין אחיו ואחותו של המשיב 2 בלבד וזאת מן הטעם, כי הוא כבר קיבל את חלקו בעבר וגרם לחובות שבגינם נמכרו נכסי מקרקעין על ידה. המשיב 2 טוען בתגובה, כי את הכסף אשר קיבל מאמו השקיע במשק ומכל מקום נתברר לו בדיעבד, כי אחיו ואחותו הם אלה שנטלו כספים רבים מאימם המנוחה ובכלל זה עבור דלק, עבור ביטוחים, עבור טלפונים וכו'. עוד הוא מוסיף  כי למשק היה כרטיס אשראי בו השתמשו אחיו ואחותו ללא הגבלה ומכאן למעשה המשיב לא קיבל את חלקו, כפי שסברה אמם המנוחה ולכן סבור הוא כי קם הצורך בפירוק שיתוף ובדחיית הבקשה לקיום צוואתה האחרונה של המנוחה.

ג.         טענות מנהל העיזבון הזמני, עוה"ד פרי והמשיבים:

5.         כנגד מנהל העיזבון הוגשו שתי תובענות על ידי מר י.ר., האחת תביעה כספית בגין סכומים שנטען שהמשיבים לקחו במהלך השנים ושייכים לתובע והשנייה תביעה לפירוק שיתוף בה נטען, כי על העיזבון להשיב לתובע סכומי כסף שונים.

6.         טען מנהל העיזבון, כי על מנת לבחון הטענות אשר הופנו כנגדו פנה הוא לעו"ד אייקו פרי אשר טיפל בענייניה של המנוחה בחייה, ערך צוואתה והיה מעורב בסגירת משק הרפת המשותף למנוחה ולתובע.

7.         לדברי מנהל העיזבון, מתשובתו של עו"ד אייקו פרי עולה, כי אכן טיפל בענייני המנוחה אך בשל כללי האתיקה של לשכת עוה"ד ובכלל זה חיסיון עו"ד לקוח, הוא נדרש לקבל את אישורו של בית משפט טרם יעביר את במסמכים המבוקשים.

8.         בדיון אשר התקיים בפניי היום הודיעו יותר המשיבים כי למעשה אין להם התנגדות למבוקש, אלא שעו"ד אטד, ב"כ המשיב 2 סייגה ההסכמה למסמכים מסוימים כמפורט על ידה בפרוטוקול.

ד.         דיון והכרעה:

9.         לאחר עיון בבקשה ובעמדות הצדדים ובעיקר לאחר ניתוח הטענות השונות, סבור אני, כי יש להיענות בחיוב לבקשה ולהסיר חיסיון עו"ד לקוח מהמסמכים שבידי עוה"ד פרי.

10.        לכאורה, חיסיון עורך דין לקוח הוא חיסיון שרק הלקוח יכול לוותר עליו ולבית המשפט אין סמכות להסירו. ברם מתעוררת השאלה, מה דין חיסיון שכזה, מקום שהלקוח אינו בין החיים עוד וניטשת ירושה אודות קיום צוואתו ו/או בדבר קביעת יורשיו?

11.        ההתייחסות לסוגיית החיסיון היא בת ארבעה מימדים; מימד ראשון הוא מימד ההתייחסות לחובותיו האתיות של עורך הדין. האם אלו מסתיימות עם פטירת לקוחו, אם לאו. מימד שני מתייחס למיהות הבעלים של החיסיון. מימד שלישי בוחן את הפיכת החיסיון ממוחלט ליחס בעקבות פטירת הלקוח ו המימד הרביעי משלים ולמעשה דן בסמכות בית המשפט להסיר החסיון כאשר הלקוח אינו בחיים, סמכות שלא קיימת כאשר הלקוח חי.

12.        לעניין המימד הראשון, עולה השאלה האם החיסיון פוקע בפטירת הלקוח. הגישה הנהוגה עד כה היא שחובותיו האתיות של עורך דין כלפי לקוחותיו באות לכלל סיום עם מותו של הלקוח בתוספת חריג והוא איסור לפעול כנגד רצון הצוואה (ראה (עמל"ע) י-ם 9069-05-11 אמנון אברהמי עו"ד נוטריון נ' הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין (פורסם במאגרים 12.11.12 ועוד ראה דברי כב' השופט רובינשטיין: " לעניות דעתי, בלא שארחיב דברים במסגרת זו, ישנה גם חובת נאמנות של עורך דין כלפי הלקוח שהלך לבית עולמו, ואין לומר כי אלה תמו עם מות הלקוח"בר"ש 1180/13 הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בישראל נ' אמנון אברהמי עו"ד, (פורסם במאגרים 17/03/2013)). דומני, שמכוח קביעות שיפוטיות אלה, בהחלט ניתן להסיק שעמדת עו"ד פרי בנסיבות הייתה ראויה והוא לא יכול היה להעביר המסמכים למנהל העזבון הזמני ללא החלטה שיפוטית. רוצה לומר, החיסיון קיים גם לאחר פטירת הלקוח.

13.        המימד האחר הוא מימד ההתייחסות לבעלות על החיסיון. הרי הלקוח אינו בחיים עוד. למי שייך החיסיון? בפסיקה שנדרשה לסוגייה דומה לזו שלפניי נקבע על ידי כבוד השופטת נילי מימון, כי הגישה המקובלת היא, כי יורשי המנוח הם ההופכים להיות בעלי זכות החיסיון שכן המנוח -המוריש הוא הלקוח אשר זכות החיסיון נתונה הייתה בידיו.

14.        בשעה שהחיסיון נתון ליורשי המנוח, הרי שבמקרה שבפניי ניתן על יסוד ההסכמה של היורשים כולם לראות בכך משום הסכמה (של הלקוח המנוח) לויתור נוכחי על החיסיון.

15.        כעת עולה שאלת מוחלטות או יחסיות החסיון. בחייו של הלקוח, החיסיון הוא מוחלט. רק הוא יכול לוותר עליו. שונים פני הדברים לאחר פטירתו.