ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
|
52872-09-12
10/11/2014
|
בפני השופט:
בנימין ארנון
|
| - נגד - |
המבקש (התובע):
רועי ליאון
תומר שקרצי ממשרד בעז בן צור ושות'-עו"ד
|
המשיבים (הנתבעים):
1. איתי סחיש
2. אי. אר. א. ר. הפקות (2001) בע"מ
3. בצלאל סלומון
4. אברהם סלומון
5. רן לביא
6. ניהולים (א.ת 2009) בע"מ
7. תומר ארביב
עו"ד יואב אוסישקין
עו"ד ברוך רוזנטל
עו"ד זיו עירוני
עו"ד טטיאנה חיטריק
עו"ד אתי אדיב כהן
הלל שלום ובתיה ברד ממשרד שבלת ושות'-עו"ד
|
| החלטה |
מונחת לפניי בקשת התובע להתיר לו שלא למסור לעיון הנתבעים תמלילים וכן מסמך נוסף המצויים בידיו (להלן: "הבקשה" ו"המסמכים" בהתאמה), עד לאחר חקירתם הנגדית של העדים, ולחילופין – עד לאחר הגשת תצהירי העדויות הראשיות של העדים מטעם הנתבעים.
יוער כי בהחלטתי מיום 22.10.2014 קבעתי כי על המבקש להמציא את המסמכים נושאי הבקשה לעיוני, במעטפה סגורה, בהתאם לתקנה 119 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סד"א"). המבקש המציא מסמכים אלה לעיונו של בית המשפט והחלטה זו ניתנת לאחר שבית המשפט עיין בהם.
- טענות הצדדים
טענות המבקש
- המבקש טוען כי המסמכים אשר את גילויים למשיבים הוא מבקש לדחות מפריכים את טענות ההגנה של המשיבים ומקעקעים את אמינותם. המדובר בתמלילי שיחות שנעשו עם חלק מהמשיבים ובמסמך נוסף, מהם עולה כי המשיבים מסרו בכתבי הגנתם גרסה שאינה אמת, וזאת – בין היתר, בנוגע לטענה כי המשיב 4 אינו בעל מניות במשיבה 2 (להלן: "החברה") ולא השקיע בה כספים, אלא אחיו, המשיב 3, הוא שעשה כן.
לטענת המבקש, המשיבים הינם בעלי עבר מוכח של בידוי ראיות, שיבוש ראיות ותיאום גרסאות בהליכים המשפטיים המתקיימים בינם לבין המבקש ולנוכח החשש כי הם יחזרו על מעשיהם בשנית ככל שייחשפו למסמכים נושא הבקשה – דין הבקשה להתקבל. בהקשר זה צירף המבקש לבקשה תמלילים המלמדים, לטענתו, כי במהלך בוררות שהתקיימה בין הצדדים בנושאים הנידונים ביניהם גם בתביעה זו, פעל המשיב 1 לבידוי ראיות, ובכלל זאת:
א. זייף הסכם שנכרת, כביכול, בינו לבין אדם שנפטר מספר שנים קודם לכן, המנוח מר ראובן גרוס ז"ל (תמליל מספר 6, שצורף לבקשה כנספח 1);
ב. זייף הסכם שנכרת, כביכול, בינו לבין מר רן כוכבי (אחד הנתבעים שנמחקו מתביעה זו) (תמליל מספר 7, שצורף לבקשה כנספח 2);
ג. זייף הסכם התקשרות שנכרת, כביכול, בין החברה לבין הנתבעת 6, חברת ניהול פיקטיבית (לטענת המבקש) שהוקמה על ידי המשיבים על מנת להבריח את רווחי החברה (תמליל מספר 9, שצורף לבקשה כנספח 3).
- לטענת המבקש, טענותיו העובדתיות בבקשה בעניין מעשיהם הפסולים הנטענים של המשיבים לזיוף ראיות ותיאום גרסאות, וכן הראיות שצירף לבקשה לצורך תמיכה בטענות אלה (תמלילים מספר 6, 7 ו- 9), לא הוכחשו על ידי המשיבים. מסיבה זו אין לאפשר למשיבים לחקור אותו על התצהיר שצרף בתמיכה לבקשה שכן טענותיו העובדתיות אינן שנויות במחלוקת [רע"א 8473/99 כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' שגב, פ"ד נה (1) 337, 340 (1999)].
- לטענת המבקש, הלכה היא כי לבית המשפט שיקול דעת האם להתיר לבעל דין לסטות מהכלל בדבר גילוי הדדי של מסמכים המצויים ברשותו, אם לאו [רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב, פ"ד נה (1) 515 (1999) (להלן: "הלכת סוויסה"); רע"א 2037/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' מרון (פורסם בנבו, 16.3.2004)]. העיגון הסטטוטורי להלכה זו מצוי, לטענת המבקש, בתקנות 112 ו- 120(ב) בתקנות סד"א.
- באשר לטענת המשיבים לפיה על פי ההלכה הפסוקה מצווים הצדדים לערוך גילוי מסמכים הדדי מרבי – משיב המבקש כי לעיקרון זה קיים חריג לפיו רשאי בית המשפט לאפשר לבעל דין לדחות את מועד העיון במסמכים לבעל הדין שכנגד כאשר דחיית העיון תהיה צודקת ויעילה יותר בנסיבות העניין, ובפרט כאשר גילוי ועיון מוקדם במסמכים עלול להביא לשיבוש ראיות וכפועל יוצא מכך לאי חשיפת האמת [ת"א (מחוזי ב"ש) 5299-08 ט.ר הנדסה אזרחית נ' החברה הכלכלית לאשקלון (פורסם בנבו, 8.12.2010)]. באשר לכלל לפיו יש לאפשר לצדדים לשחק ב"קלפים פתוחים" – משיב המבקש כי כלל זה אינו חל מקום שגרסתו של מבקש גילוי המסמכים כוזבת "והוא מבקש את הגילוי כדי להכין ראיות כוזבות שיש בהן לסתור את הראיות שבידי יריבו", וכאשר בית המשפט סבור "שעיון במסמכים בשלב המוקדם עלול להביא לשיבוש ראיות מצד התובע ולא יסייע לחשיפת האמת" [ד"ר שלמה לוין, "תורת הפרוצדורה האזרחית" (התשס"ח – 2008), 180-179; כן ראו – רע"א 9288/07 איוב נ' שפיגל (פורסם בנבו, 7.11.2007) פסקה ו(2) בהחלטה].
- באשר לטענת המשיבים כי הלכת סוויסה רלבנטית רק לתביעות נזיקיות – משיב המבקש כי בהלכת סוויסה עצמה אין כל הגבלה כזו, וכי טענה זו נדחתה בעבר בפסיקת בתי המשפט [בר"ע (חיפה) 1619/07 קובי נ' לאומי קארד בע"מ (פורסם בנבו, 20.2.2007); בר"ע (י-ם) 1052/09 ברכאן נ' סלים בילדינגס בע"מ (פורסם בנבו, 1.11.2009); ת"א (ת"א) 29840/08 פיטי נ' גני חוות לכיש אשדוד 2002 בע"מ (פורסם בנבו, 12.7.2010)].
- באשר לטענת המשיבים כי על פי הפסיקה אין לדחות את גילויים של תמלילי שיחות שנערכו בין תובעים לבין נתבעים – משיב המבקש כי אין רלבנטיות לטענה זו מאחר שהתמלילים והמסמך הנוסף שגילויים המאוחר מתבקש במקרה זה אינם עוסקים בהתכתבות או בשיחות שבין המבקש עצמו לבין המשיבים.
מכל מקום, המבקש מדגיש כי קיימים פסקי דין בהם נקבע כי התכתבויות או שיחות שנוהלו בין צדדים לתביעה לא יגולו קודם להצגת כלל ראיותיו של הצד שכנגד [ת"א (מרכז) 22169-10-11 יוסף נ' שחר (פורסם בנבו, 13.5.2013); ת"א (ת"א) 2014/01 רמי נ' מנחם (פורסם בנבו, 6.8.2003); ת"א (הרצליה) 36941-03-12 בר-לב נ' אברהם (פורסם בנבו, 16.3.2004)].
- באשר לטענת המשיבים כי הלכת סוויסה חלה רק כאשר הנתבע הוא זה המבקש לעכב ולדחות את גילוי המסמכים והעיון בהם, ולא כאשר התובע מבקש זאת – משיב המבקש כי קיימים פסקי דין בהם הורשו תובעים לדחות חשיפתם של מסמכים שונים בשלב מאוחר של ההליך [בר"ע (י-ם) 1052/09 ברכאן נ' סלים בילדינגס בע"מ (פורסם בנבו, 1.11.2009), פסקה 7; ת"א (מרכז) 22169-10-11 יוסף נ' שחר (פורסם בנבו, 13.5.2013); ת"א (ת"א) 2266/06 בש"א 17813/07 קינן נ' כהן (פורסם בנבו, 2.12.2007); בש"א (ירושלים) 7413/04 מן נ' סאסי (פורסם בנבו, 28.12.2004)].
טענות המשיבים
- לטענת המשיבים, נקודת המוצא בסוגיית גילוי מסמכים והעיון בהם הינה גילוי מרבי ומוקדם. עיגון לכך מצוי בתקנה 114 בתקנות סד"א. לדידם, כל הטוען כי יש לחרוג מכלל זה – עליו מוטל הנטל להוכיח זאת [בר"ע 1753/04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' גולד (פורסם בנבו, 13.12.2004) (להלן: "פסק דין גולד")].