בקשה לפטור מתשלום אגרה בהליך שבכותרת

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה בהליך שבכותרת.

1.        בבקשה נטען כי חיובם של העותרים באגרת בית משפט ינתב כסף מן הפעילות והשירותים שמעניקים העותרים לפונים אליהם אל בית המשפט, ועל כן ראוי לפטור אותם מאגרה. על פי האמור בבקשה, העותרת 1 היא עמותה ללא כוונת רווח, הנתמכת על ידי תרומות, ומספקת שירותי בריאות למי שאינם אזרחי המדינה, עבור תשלום סמלי בלבד. העותר 2, על-פי הנטען, הוא ארגון של אנשי רפואה פלסטינים הפועלים לשיפור מצבה של מערכת הבריאות הפלסטינית. הארגון מפעיל מערך אמבולנסים לרווחת התושבים במזרח ירושלים ובגדה המערבית, ללא תמורה כספית. נטען כי העותר 2, כמו גם העותרת 1, אינם מקבלים תקציב מכל גורם ממשלתי. העותרת 3 היא מועצה מקומית ברשות הפלסטינית, המעניקה שירותים עירוניים לכ-20,000 תושבים. נטען בבקשה כי העותרת 3 מממנת ניידת אמבולנס המגישה לתושבים שירותי פינוי ללא תמורה כספית.

2.        בהחלטתי מיום 27.8.2007 אפשרתי לעותרים להשלים את בקשת הפטור על ידי הגשת תצהירים בהם יפורט מצבם הכלכלי, בצירוף תיעוד מלא. בעקבות זאת הגישו העותרים הודעה לה צורף דו"ח שנתי של העותרת 1. נטען כי אין באפשרות העותרים 2 ו-3 להמציא את הפירוט הנדרש. בהודעה שבים העותרים וטוענים כי חיובם בתשלום אגרה, משמעו ניתוב כספים המיועדים לפעילות ושירותים אותם הם מעניקים לפונים שלהם אל בית המשפט. בנוסף, עומדים העותרים בהודעה על כך שיש להבטיח את זכות הגישה של התושבים הפלסטינים לערכאות השיפוטיות ומדגישים כי העתירה עוסקת בעניין נגישותם של תושבים לשירותי רפואת חירום.

3.        אין בידי להיעתר לבקשה. הבקשה לפטור מבוססת על טענות כלליות בדבר הצורך בפרשנות ליברלית של תקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007 (להלן - התקנות) לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועל מנת להבטיח כי המכשול הכספי לא ישלול מפונה את זכותו לגישה לערכאות, תוך ציון פעילותם הברוכה של העותרים. באלה אין די כדי לבסס פטור מאגרה. גם הטענה כי העותרים מעדיפים לנתב את כספם לשימושים אחרים על פני תשלום אגרה אינה מקימה עילה לפטור מאגרה, ונראה כי אין היא מייחדת את העותרים בהליך זה. נקודת המוצא הינה כי הגשת הליך לבית משפט  טעונה תשלום אגרה (תקנה 2 לתקנות). לפי סעיף 1 לחוק יסוד: משק המדינה, אין לפטור מאגרה או להפחית מסכומה אלא בחוק או על פיו. לא נטען בפני כי עניינם של העותרים נופל לגדר אחת מהוראות הפטור הספציפיות שבתקנות, כגון בעל דין הפטור מאגרה (תקנה 19) או עניין הפטור מאגרה (תקנה 20). על פי הוראת הפטור הכללית שבתקנות, רשאי בית המשפט לפטור מבקש מתשלום האגרה אם "ראה בית המשפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה" (תקנה 14(ג) לתקנות). נראה כי אין בכוחה של פרשנות ליברלית לבטל תנאי זה, הקבוע בדין. עיון בתקנות מעלה, איפוא, כי עצם היותם של הפונים לבית המשפט גופים הפועלים ללא כוונת רווח ומספקים שירותים לתושבים, כמו גם היותם גופים הנתמכים על ידי תרומות ללא תמיכה ממשלתית, אין בה כדי לפטור אותם מתשלום אגרה. גם עצם היותה של העתירה "עתירה ציבורית", אין בה כדי להביא לפטור מתשלום אגרה (השוו, בג"ץ 2753/07 עמותת הרצליה למען תושביה נ' ראובן ריבלין (לא פורסם, 28.5.2007); בג"ץ 5270/07 תנועת גיל הזהב נ' ראש הממשלה (לא פורסם, 17.9.2007). מכאן שגם לגבי מתדיינים מסוג זה יש לבחון בקשה לפטור מאגרה על פי איזון האינטרסים הקבוע בתקנות, לפיו אחד התנאים למתן פטור מאגרה הינו חוסר יכולת כלכלית. על מבקש הפטור - ובכלל זה עמותות וארגונים מסוגם של העותרים - מוטל הנטל להוכיח כי אין ביכולתו לשלם את האגרה (ראו, ע"א 8615/06 עמותת איגוד טניס השולחן בישראל נ' רשם העמותות (לא פורסם, 12.8.07)).

4.        בבקשה לפניי לא נטענה - וממילא לא הוכחה - טענה בדבר חוסר יכולת של העותרים לעמוד בתשלום האגרה. האסמכתא שצורפה בעניינה של עותרת 1 אינה מלמדת על כך שאין באפשרותה לשלם את האגרה בהליך שבכותרת. לגבי העותרים 2 ו-3 לא הוצג כל תיעוד שיש בו כדי לשפוך אור על מצבם הכלכלי ושיש בו כדי להראות שידם אינה משגת לממן את האגרה. במצב דברים זה, לא ניתן לפטור את העותרים מתשלום אגרה.

           הבקשה נדחית. האגרה תשולם תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא - יימחק ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת.

ניתנה היום, כ' בחשוון תשס"ח (1.11.2007).                                   

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    טו

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il