בקשה למחיקה על הסף של תובענה להתרת נישואין בשל חוסר סמכות בינ"ל

בפני בקשה למחיקה על הסף של תובענה להתרת נישואין שהגישה המשיבה כנגד המבקש. העילה לבקשה הינה חוסר סמכות בינלאומית או לחלופין היות הפורום הישראלי פורום לא נאות לדיון בתובענה.

רקע

המבקש, אזרח ..., והמשיבה, אזרחית ..., נישאו ב... ביום 30.10.2000 לאחר שהתגוררו ב... החל משנת 1998. מנישואי הצדדים נולדו להם שני ילדים, ה. יליד 2000 וב. יליד 2002.

בחודש ינואר 2006 הגיעו הצדדים לישראל עם ילדיהם, בעקבות עבודת המשיבה אשר נשלחה מטעם ארגון בינלאומי. הצדדים אינם חלוקים על כך שהמשפחה נשלחה להתגורר בישראל למשך תקופה קצובה של שנתיים, אשר הוארכה לאחר מכן בחצי שנה נוספת.

במהלך שהייתם בישראל שכרו הצדדים דירה למגוריהם במזרח ירושלים וילדיהם למדו בבית ספר בינלאומי כאן.

בחודש פברואר 2007 עלו יחסי הצדדים על שרטון והמבקש עזב את בית המשפחה ועבר להתגורר באזור רמאללה.

בחודש אוגוסט 2007 הגישה המשיבה כנגד המבקש תובענות למשמורת, למזונות אישה וילדים ולהתרת נישואין. התובענות כולן נדונו בפני כב' השופט אלבז למעט התובענה להתרת נישואין הנדונה נוכח הסמכות הקבועה בחוק השיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969 (להלן: חוק השיפוט בעניני התרת נישואין) בפני מותב זה.

בחודש אוקטובר 2007 הגיש המבקש בקשה למחיקה על הסף של התובענה למשמורת בטענה שהפורום הישראלי הינו פורום לא נאות לדון בתובענה (בש"א 57035/07) וכן הגיש בקשה זו למחיקה על הסף של התובענה להתרת נישואין.

בהחלטה מיום 15.11.07 דחה כב' השופט אלבז את הבקשה למחיקה על הסף של תביעת המשמורת.

ביום 10.1.08 הגיש המבקש בבקשה זו תובענה להחזרת ילדים חטופים לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א - 1991 (להלן: חוק אמנת האג) (החזרת ילדים חטופים ) (תמ"ש 18874/07). עיקר טענות התובע שם היה, כי הילדים הגיעו לארץ עם הוריהם בינואר 2006 לתקופה קצובה של שנתיים אשר בעקבותיה היו אמורים לשוב ל... . משנודע לתובע, כי אם הילדים האריכה את שהייתה עמם בארץ בחצי שנה נוספת באופן חד צדדי וכי אין בכוונתה לשוב עמם כלל ל..., טען כי הדבר מהווה הפרה של זכויות המשמורת של האב ואי-החזרה כמשמעה בחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים ).

פסק דינו של כב' השופט אלבז בעניין זה ניתן ביום 3.4.08 ובו נקבע, כי מקום המגורים הרגיל של הקטינים הוא ב..., ולאחר שדחה כב' השופט את הטענה לקיומה של הגנת "השלמה" מכוח סעיף 13(א) לחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים ) קבע, כי הקטינים יוחזרו ל... .

לבקשת הנתבעת שם ועל מנת לתת לצדדים זמן להתארגן ולאפשר לילדים לסיים את שנת הלימודים בארץ עוכב ביצועה של ההחלטה, כאשר ביום 15.4.08 ניתנה החלטת כב' השופט אלבז בעניין הסדרי ותנאי החזרת הילדים ל... .

בין לבין ניהלו הצדדים מו"מ על מנת להגיע לפתרון כולל של כלל הסוגיות אשר עמדו על הפרק ביניהם, וביום 15.7.08 הגישו לכב' השופט אלבז הסכם גירושין במסגרתו הוסכם כי האם תעבור להתגורר עם הילדים ב... .

מצב הדברים דהיום הינו, אם כן, כזה שהמשיבה עברה עם הילדים להתגורר ב... והמבקש חזר ככל הנראה ל... . התובענה היחידה התלויה ועומדת עדיין בין הצדדים היא התובענה שבפני.

טענות המבקש

לטענת המבקש קונה ביהמ"ש לענייני משפחה את סמכותו הבינלאומית לדון בתובענה בהתקיים אחת הזיקות המנויות בסעיף 2 (א) לחוק השיפוט בעניני התרת נישואין, ואילו אף אחת מזיקות אלו לא מתקיימת בנסיבות דנן.

שני בני הזוג אינם אזרחי ישראל ועל כן נופלות הזיקות המנויות בסעיפי משנה (2), (5) ו- (6) הדורשות כתנאי שאחד מבני הזוג יהיה אזרח ישראלי.

באשר לשאר הזיקות, טען, אלו דורשות מקום מושב בישראל וכזה אין.

בהתאם להגדרת "מקום מושב" בסעיף 2 (ב) לחוק השיפוט בענייני התרת נישואין, על מנת שיתקיים מקום מושב בישראל יש להראות שמרכז החיים או מקום המגורים הרגיל הוא בישראל.

לטענת המבקש, המעבר לישראל למשך תקופת חוזה ההעסקה של המשיבה לא יצר עבורה מקום מושב חדש.

לעניין "מרכז חיים", טען, המבחן לרכישת מרכז חיים חדש הוא העתקה פיזית של מקום המגורים למדינה החדשה בצירוף כוונה להמשיך להתגורר במדינה החדשה לצמיתות או לתקופה בלתי מסויימת (דנ"פ 8612/00 ברגר נ' היועהמ"ש, פ"ד נה(5) 439, 475).