בפני תביעה אשר הוגשה בהליך של סדר דין מהיר ובה דורשת התובעת מאת הנתבע סך של 47,633 ש"ח.
התובעת חולה מגיל 15 בניוון שרירים וכיום היא בת 22.
הנתבע, בעל מרפאה לרפואה אלטרנטיבית, הפועלת לפי שיטה שפיתח והוא אף מכשיר מטפלים במכללת "ארוכה ומרפה", שהוקמה על ידו והמלמדת את שיטתו.
התובעת טוענת כי לאחר שקראה מספר פרסומים בעיתון אודות הנתבע ושיטתו המבטיחה כי הוא יכול לרפא מחלות אשר הרפואה הקונבנציונלית אינה מסוגלת לרפאן, פנתה אל הנתבע וסיפרה לו על מחלתה.
לטענת התובעת, הנתבע, לאחר מבט ושיחה קצרה, הבטיח לה כי יטפל בה וירפא אותה ריפוי מוחלט. לטענתה, תמורת טיפולו זה דרש סך של 88,000 ש"ח, תוך הבטחה, כי במידה והתובעת לא תתרפא לחלוטין ישיב לה את כספה בחזרה.
טוענת התובעת, כי הנתבע גם הפחיד אותה וטען בפניה, כי אם לא תטופל על ידו, מצבה ידרדר תוך זמן קצר ויופיעו אצלה בעיות בכליות ובכבד, וכי לא תוכל ללדת. מוסיפה עוד וטוענת התובעת, כי הנתבע הבטיח לה שלאחר שלושה חודשי טיפול תבריא, ולאחר שישה חודשי טיפול, לא תצטרך להגיע עוד לטיפולים. לטענת התובעת, הנתבע אף סיפר לה על מספר רב של אנשים אשר נרפאו בזכות טיפולו.
לאור הבטחותיו אלו של הנתבע ולאור רצונה של התובעת והוריה, כי תתרפא ותחזור לחיות ככל האדם ולמרות שסכום כסף רב שכזה לא היה ברשותה וברשות הוריה, נטלו הוריה הלוואות כדי לשלם לנתבע את שכרו, ונתנו בידו 88,000 ש"ח, בארבעה תשלומים כל אחד על סך של 22,000 ש"ח ואשר מועד פירעונם לחודשים 7,8,9,10 לשנת 2002.
טוענת התובעת כי לאחר ששילמה לנתבע את התשלום אשר התבקשה, החלו הטיפולים, שהיו בעצם מסאז', ותו לא. חלקם של הטיפולים התבצעו ע"י הנתבע עצמו, וחלקם הגדול הועברו הטיפולים ע"י צביקה איצקוביץ אשר הוצג ע"י הנתבע כמומחה וכמי שהצליח לרפא מספר רב של מטופלים ובפועל היה אך תלמיד במכללה.
לטענת התובעת לאחר 35 טיפולים, שרובם ארכו כמחצית השעה, נוכחה כי לא רק שלא חל כל שיפור במצבה, אלא חלה הרעה במצבה. התובעת ביקשה מהנתבע להשיב לה את כספה. באותו מועד 2 המחאות כבר נפדו על ידי הנתבע, ושתיים הנוספות נותרו ברשות הנתבע.
הנתבע החזיר לתובעת 2 ההמחאות האחרונות, ועוד סך של 22,000 ש"ח, אך סך של 22,000 ש"ח הותיר הנתבע בידו, כשכר ראוי עבור עבודתו.
מתדפקת התובעת על דלתי בית משפט זה וטוענת, כי לאור הבטחתו של הנתבע להשיב לה את כל כספה באם לא יצליח לרפאה, יש לחייב את הנתבע להשיב לה את הכספים אשר הותיר בידו, ולהוסיף לסך הנ"ל עוד 10,000 ש"ח, בגין בזבוז זמנה והוצאות נסיעותיה לטיפולים, ועוד סך של 15,000 ש"ח, בגין עגמת נפש.
בא הנתבע וטוען, כי הוא הממציא והמפתח של שיטת טיפול אלטרנטיבית הקרויה "שיטת ---" ואשר זה מספר שנים מטפל הוא בהצלחה מרשימה במאות חולים במגוון רב של מחלות אשר לרפואה הקונבנציונלית אין מענה עבורן. הנתבע מודה בעובדות היסוד אשר מציינת התובעת, אך טוען כי מעולם לא הבטיח לתובעת ריפוי מלא, ואף לא הבטיח כי באם לא יושג ריפוי מלא ישיב לתובעת את הכספים ששילמה.
עוד טוען הנתבע, כי לא הבטיח לתובעת כי הוא עצמו יטפל בה. יתרה מזאת אף הסביר לתובעת כי הטיפולים מבוצעים הן על ידו והן על ידי צוות המכללה.
מוסיף הנתבע וטוען, כי במהלך הטיפולים דיווחה התובעת לנתבע ולצוות המכללה כי חל שיפור ניכר במצבה ועל שביעות רצונה מן הטיפולים. לטענת ב"כ המלומד של הנתבע, התובעת החליטה להפסיק הטיפולים לא עקב אי שביעות רצונה מן הטיפולים, אלא עקב העדר היכולת מצד התובעת והוריה לעמוד בתשלומים. עקב מצבם הכלכלי הקשה אף נאות הנתבע להשיב לידם את 2 השיקים אשר היו בידיו ואשר טרם נפרעו, ועוד את הסך של 22,000 ש"ח, אך הותיר בידיו בהסכמת התובעת את הסך של 22,000 ש"ח כשכר ראוי עבור הטיפולים אשר נתן לתובעת, וכי לתובעת לא נגרמה כל עגמת נפש או בזבוז זמן ואשר על כן יש לדחות את התביעה כנגדו.
לאור חשיבות פסק הדין, בכל הנוגע לקביעות משפטיות בעניין היחס שבין מטופל למטפל במסגרת הטיפולים הרפואיים האלטרנטיבים בכלל ולנוגע למעמדם המשפטי של המטפלים ברפואה הלא קונבנציונלית ובשיטות ריפוי הוליסטיות בפרט, ראיתי לנכון לחרוג מד' אמותיו של פסק דין תמציתי בהליך מהיר כקבוע בתקנה 214 ט"ז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד, 1984 וליתן תחת זאת פסק דין מנומק באופן מלא שכן השעה צריכה לכך.
דיון
מצבה החוקי של הרפואה האלטרנטיבית בישראל
בפרשת בשלח (ספר שמות, פרק ט"ו, פסוק כ"ו) נאמר:
"אם שמע תשמע לקול ה' אלוקיך והישר בעיניו תעשה... כל מחלה אשר שמתי במצריים לא אשים עליך כי אני ה' רופאיך".