הפ"ב
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
21200-03-13
09/07/2013
|
בפני השופט:
שבח יהודית
|
- נגד - |
התובע:
שלום קאופמן עו"ד רונן סטי ורווית פרינץ
|
הנתבע:
1. יחזקאל צבי קופמן 2. שמעון קופמן
עו"ד שאול ברגרזון
|
פסק-דין |
בקשה להעברת בורר מתפקידו.
בעלי הדין ניצבים בפני פעם נוספת בהקשר לבוררות המתנהלת ביניהם.
בהליך הראשון עתר המבקש להורות על ביטולם של פסקי בוררות שהוצאו על ידי השמאי עדי צביקל. העתירה נדחתה על-ידי בפסק דין מיום 5.12.12 (להלן -
פסק הדין הראשון) מהטעם שאין מדובר בפסקי בוררות אלא בחוות דעת מומחה. בהליך הנוכחי טוען המבקש כי הבורר אינו ראוי לאמון הצדדים, ומשכך עותר הוא להעבירנו מתפקידו.
פסק הדין בבית המשפט לענייני משפחה
בעלי הדין, שלושה אחים, הינם יורשיהם של המנוחים יעקב וברכה קופמן ז"ל שנפטרו בשנת 1997. הסכסוך שביניהם מתייחס לנכסי המקרקעין שבעיזבון וחלוקתם.
ראשיתה של ההתדיינות בתביעה שהגישו המשיבים נגד המבקש לבית המשפט לענייני משפחה, בה עתרו למתן צווים שיצהירו על כי שורה ארוכה של נכסי מקרקעין (חלקם רשומים ע"ש המנוחים, חלקם רשומים ע"ש המבקש ורעייתו, וחלקם ע"ש חברה משפחתית), כולל כספים, הינם בכלל העיזבון. המבקש הגיש תביעה שכנגד בה ביקש שיוצהר כי חלקו של העיזבון במקרקעין מתבטא במחצית בלבד, וכי המחצית הנותרת הינה בבעלותו.
בסופו של הליך לא פשוט, ניתן ע"י בית המשפט לענייני משפחה פסק-דין המחזיק 106 עמודים, ולפיו נתקבלו חלקים נכבדים מתביעת המשיבים, תוך חיובו של המבקש בהוצאות.
(פסק הדין הותר לפרסום).
הערעור והסכם הפשרה
המבקש לא השלים עם פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, והגיש ערעור לבית משפט זה, וערעורו, יחד עם ערעור שהגישו המשיבים, התברר לפני הרכב השופטות קובו, רובינשטיין, וצ'רניאק (עמ"ש 1091/09, להלן -
הערעור). בדיון בערעור שהתקיים ביום 5.5.10, הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסדר פשרה לסיום "
כל המחלוקות וההליכים שביניהם בהסכמה" (להלן -
הסדר הפשרה) לפיו הוסכם, בין היתר, כי לשם ביצוע חלוקת נכסי העיזבון ימונה בורר דן יחיד - השופט בדימוס, ד"ר אליהו וינוגרד, (להלן -
הבורר) וכן שמאי מקרקעין שישום את נכסי המקרקעין שבעיזבון. וכלשון ההסכם:
"
3. ביצוע החלוקה 3.1 לשם ביצוע החלוקה ממנה הצדדים את:
3.1.1 לתפקיד בורר דן יחיד - ד"ר אליהו וינוגרד (להלן - 'הבורר') שידון ע"פ חוק הבוררות...
3.1.2 לתפקיד שמאי מקרקעין שישום את כל נכסי המקרקעין של העזבונות - השמאי יוסי ברק. אם יסרב לבצע השמאות או שהדבר ייבצר ממנו ימונה השמאי עדי צביקל".
אציין כי הסדר הפשרה, המחזיק 6 עמודים, מגדיל את חלקו של המבקש בעיזבון משליש ל- 35%, ומסדיר את הדרך בה יחולקו הנכסים: ו חלוקה נטו, לאחר ניכוי אומדן מס והיטלים, ולאחר סילוק החובות.
ההסדר קיבל תוקף של פסק דין.
המחלוקת הראשונה
כפועל יוצא מפסק הדין בערעור, מונה השופט בדימוס וינוגרד כבורר דן יחיד, והשמאי עדי צביקל מונה כשמאי (להלן -
השמאי). ביום 25.5.11 וביום 6.6.11 הוציא השמאי מלפניו תשע חוות דעת בהן שם את נכסי המקרקעין שבמחלוקת.
לאחר קבלת חוות הדעת האמורות, שלדעת המבקש קיפחו אותו, פנה המבקש לבורר בבקשה כי יאפשר לו לחקור את השמאי על חוות הדעת, ולחלופין, להציג לו שאלות הבהרה (44 שאלות המשתרעות על 6 עמודים). לאחר סבב של תגובות, דחה הבורר בהחלטתו מיום 11.3.12 את בקשת המבקש, בקובעו:
"
...אני לא מוניתי לקבוע אם שומת הנכסים היא נכונה, ואם היא טעונה תיקונים. השומה על פי השמאי המוסכם היא סופית, והיא הקובעת, ואין אני מוסמך לדון בה, לשקול את נכונותה, או לשנותה על פי טענות מצד בעלי הדין. הסמכות שלי לצורך החלוקה, שפורשה במפורש בהסכם, היא לפסוק בשאלות המיסוי הגלום בנכסים, ולצורך כך אף הוסמכתי להתייעץ עם מומחה למיסוי. לעומת זאת, כאמור, לא הוסמכתי לפסוק בשאלות השמאות. אלו ניתנו אך ורק לשמאי המוסכם, ולצורך החלוקה של הנכסים בין הצדדים עלי לקבל, כאמור, את הערכים שנקבעו על ידי השמאי ללא עוררין".