בקשה לביטול הסכם שנחתם לפני עשרים שנה בטענה של חוסר כשירות

הצדדים (להלן: "המבקש" ו"המשיבה")נישאו זה לזה כדמו"י בשנת 1997, והתגרשו בתאריך כ"א בכסלו תש"ס (30.11.1999). מנישואין אלה לא נולדו לצדדים ילדים.

בתאריך י"ד בחשון תש"ס (24.10.99) חתמו הצדדים על הסכם גירושין, שאושר על ידי בית הדין (בהרכב בראשות הגר"נ שיינין שליט"א) בתאריך ט' בכסלו תש"ס (18.11.99).

בהסכם עליו חתמו הצדדים, נכתב בין השאר כדלהלן:

דירה בת 4 חדרים שנרכשה על ידי הבעל והאישה ביחד ומחירה טרם שולם, ברחוב [...], גוש [...], חלקה [...] תעבור בשלמות לבעל.

הבעל ישלים וישלם את החוב למוכרי הדירה שטרם שולם, וימשיך לשלם את תשלומי המשכנתא וכל תשלום הקשור בהעברת הדירה.

האישה מוותרת על כל זכויותיה בדירה לטובת הבעל, ותחתום על כל ההצהרות והמסמכים הנדרשים על פי החוק, כדי להעביר את כל זכויותיה בדירה לבעל ללא כל תמורה שהיא.

האישה תחתום על ייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר מתאים.

המכונית המשותפת [...] תהיה של האישה, והאישה תישאר אחראית לשלם כל חוב שקיים הקשור במכונית.

הצדדים מסכימים כי האישה תעביר לבעל את כל זכויותיה בדירה ללא תמורה.

לאחר שהבעל יקבל מהאישה את הדירה, מתחייב הוא להשלים את כל התשלומים למוכרי הדירה ואת התשלומים לבנק.

עד כאן הסעיפים הרלוונטיים, בהסכם שנחתם בין הצדדים, לנדון שלפנינו.

בפועל המבקש שילם את כל יתרת התשלום למוכרי הדירה וכל החיובים בגין הדירה (מיסים וכדומה), וכן שילם את כל התשלומים לבנק למשכנתאות (קיימת יתרת חוב של 370,000 ש"ח אותה יש לשלם בעשר השנים הבאות לבנק למשכנתאות), ובפועל שילם ומשלם הוא לבדו את כל החיובים, והכל בהתאם להסכם הגירושין.

דא עקא, הדירה לא עברה על שמו של המבקש, למרות הזמן הרב של עשרים שנה שעברו מאז גירושי הצדדים והחתימה על ההסכם.

עובדה ברורה כי המשיבה לא קיימה את האמור בהסכם, ולפיו תחתום על ייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר להעברת חלקה בדירה על שם המבקש.

לטענת באת כוח המבקש, וכך אנו מתרשמים, היה עיכוב בהעברת הדירה על שם הצדדים עצמם, המוכרים לקונים, מאחר ועורך הדין שטיפל במכירה נפטר, ועורכי הדין שבאו אחריו חששו מחתימה על מסמכי העברת המשכנתא, כאשר המשיבה סרבה לחתום על מסמכים אלו, ובאת הכוח שמטפלת בהעברת הדירה, חששה לחתום על מסמכים אלו ללא פסק דין מחייב, שמא תתבע על ידי המשיבה. משכך לא ניתן היה להעביר את חלק המשיבה על שם המבקש, כאשר הדירה לא נרשמה על שם המבקש והמשיבה, והיא עדיין רשומה על שם המוכרים, תחת הערת אזהרה לטובת הצדדים.

המבקש עותר לבית הדין למנות את באת כוחו ככונסת נכסים לצורך העברת הדירה על שמו, ואילו המשיבה מבקשת לקבוע כי מחצית הדירה, לפי שוויה היום, שייכת לה, וזאת כשבסיס טענתה הוא בטלות הסכם הגירושין.

טענת המשיבה לבטלות הסכם הגירושין

בדיון שהתקיים בתאריך ל' בתשרי תש"פ (29.10.19) שמענו בקשב רב את טענות באי כוח הצדדים, במיוחד את טענות בא כוח המשיבה, כאשר בקשנו לחדד ולהבין למה ומדוע היא מסרבת לחתום על העברת חלקה בדירה על שם המבקש.

הסברנו בדיון, ונחזור ונאמר: להסכם אין תאריך תפוגה. העובדה כי נוצר שיהוי בקיומו של ההסכם, אין זה מביא למצב של "פג תוקפו". הגע בעצמך, הרי במקרה שלפנינו הדירה עדיין רשומה על שם המוכרים, וכי יעלה על דעתך שהמוכרים של הדירה בנדון דידן, יטענו לבטלות הסכם המכירה, מאחר והעסקה לא הושלמה, ויש להחזיר את הדירה למוכרים???