פסק דין
1.זוהי תביעה בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 16.11.09.
2.דניאל גורלקין (להלן: "גורלקין"), עובד של התובע, מסר בעדותו, כי בעת התאונה הוא נהג ברכב התובע מסוג יגואר, ולידו ישב בנו של התובע. הוא התכוון לפנות שמאלה, וכאשר הגיע לפניה ראה רכב בו נהגה נתבעת 3 (להלן: "הנתבעת") יוצא מאותה פניה ונוסע לכיוונו. הואיל והיגואר הוא הרכב שבא מימין, זכות הקדימה היא שלו. העד האט את הרכב, וכאשר ראה שהנתבעת אינה עוצרת, עצר את רכבו. הנתבעת, שהחזיקה במכשיר טלפון נייד וככל הנראה שוחחה בו, המשיכה לנסוע ופגעה בו. הנתבעת לא ביצעה פניתה בצמוד לימין, אלא נכנסה לנתיב נסיעתו ופגעה בו. הוא יצא מהיגואר, ואז נכנס חזרה והחנה את הרכב בנסיעה לאחור על מנת לפנות את הכביש.
3.הנתבעת מסרה בעדותה, כי בסיום יום העבודה נסעה וביצעה פניה. לאחר ביצוע הפניה התנגשו היא והיגואר במהירות אפסית. בעת התאונה נהג בנו של התובע ביגואר, ולידו ישב גורלקין. היא הדגישה, כי לא דיברה בטלפון. לאחר התאונה נסע היגואר לאחור, וגורלקין ובנו של התובע התחלפו במקומות. אחריה נסע יניב הרינג, מעסיקה.
4.יניב הרינג, מעסיקה של הנתבעת, מסר בעדותו, כי מקום התאונה הינו במתחם פנימי בו מצויים עסקים. העד ציין, כי ראה שבנו של התובע נהג ברכב, ולאחר התאונה התחלפו הוא וגורלקין במקומותיהם. העד הדגיש, כי ראה את השניים מתחלפים במקומותיהם לאחר התאונה. הוא נשאר עם הנתבעת, עד שהגיע בעלה לטפל בהחלפת הפרטים בין הצדדים.
5.תמיר בצלאל (להלן: "תמיר"), בנו של התובע, לא נקרא לעדות מטעם התובע, והנתבעים קראו לו לעדות מטעמם. העד, קטין שנולד ביום 23.9.93, מסר בעדותו, כי אין לא רישיון נהיגה. העד הכחיש שנהג ביגואר בעת התאונה, וציין כי מי שנהג היה גורלקין. העד מסר, כי לפני הפניה שמאלה עצר גורלקין על מנת לבדוק שהוא יכול להמשיך בנסיעה, ואז נכנסה הנתבעת לנתיב שלהם תוך שהיא מדברת בטלפון הסלולרי.
6.מטעם התובעים נקרא לעדות אייל אוחנה. העד מסר כי היה באזור התאונה עקב נסיבות עסקיות אישיות. הוא ראה את היגואר עומד בצד ימין של הכביש. אחר כך שמע את רעש ההתנגשות, ואז הסתכל וראה את רכב הנתבעת, שבא מצד שמאל, באמצע הכביש, ולא בצד ימין.
העד הדגיש, כי לא ראה את התאונה מתרחשת, אלא שמע את רעש ההתנגשות ואז הסתכל לעבר מקום התאונה. העד הדגים את המצב בו ראה את כלי הרכב לאחר התאונה באמצעות דגמי מכוניות. הוא ציין, כי אינו מכיר אף אחד מן הצדדים מלפני התאונה, וכי לאחר התאונה הציע לנהג ברכב התובע למסור לו את פרטיו, כך שניתן יהיה להזמינו לעדות.
בחקירתו הנגדית ציין העד, כי היה במרחק של כ-10-12 מטרים ממקום התאונה, מאחורי רכב הנתבעים.
7.מעדויות העדים עולה, כי לאחר התאונה הגיעו למקום התובע, אשתו ונתבע 1. במהלך החלפת הפרטים התפתח דין ודברים בין הצדדים, אשר לטענת התובע, אף גלש לפסים אלימים. התרחשות זו אינה רלבנטית בהליך שבפני, בו עלי להידרש לשאלת האחריות להתרחשות התאונה.
8.לאחר ששמעתי את עדויות העדים מטעם שני הצדדים, הנני קובעת, כי הנתבעת אחראית להתרחשות התאונה. יצוין כי הנתבעת בעדותה לא הכחישה, למעשה, את אחריותה להתרחשות התאונה, ולא סתרה את גרסת עדי התובע. הנתבעת אישרה, כי התאונה התרחשה לאחר שפנתה לכביש בו נסע היגואר. הואיל ושני כלי הרכב התקרבו לצומת, והנתבעת היא שהגיעה מימין, היה עליה לתת ליגואר זכות קדימה, בהתאם לתקנה 64(א)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, וזאת לא עשתה אף לפי גרסתה. בנוסף, וכפי שאף ניתן לראות בתמונה ת/3, לא ביצעה הנתבעת את הפניה ימינה בצמוד לימין.
9.במחלוקת בין הצדדים מי נהג ביגואר, מעדיפה אני את גרסת עדי הנתבעים על פני גרסת תמיר וגורלקין. זאת נוכח עדותו של יניב הרינג, שהינו עד אובייקטיבי וחסר ענין בתוצאות המשפט, אשר הותיר בי רושם מהימן. העד מסר, כאמור, בעדותו, כי ראה את תמיר ואת גורלקין מתחלפים במקומותיהם לאחר התאונה, ולא מצאתי סיבה שלא ליתן אמון בעדותו בנושא זה. אציין כי העד אייל אוחנה, שאף הוא עד חסר ענין בתוצאות ההליך, מסר בעדותו, כי מי שנהג ברכב הוא גורלקין, אלא שעד זה, בניגוד ליניב הרינג, לא ראה את התרחשות התאונה, ועל כן בהחלט יתכן, כי כאשר התבונן לעבר מקום התאונה היה זה לאחר החלפת המקומות בין גורלקין לבין תמיר.
על כן אני קובעת, כי מי שנהג ביגואר בעת התאונה הינו תמיר, קטין חסר רישיון נהיגה. מסיבה זו סבורה אני, כי יש מקום ליחס לתמיר אשם תורם בשיעור 25%, שכן נהג ברכב שלא כדין ומבלי שהיה מיומן לנהיגה.
10.נזקי התובע הינם נזק ישיר לרכב, לרבות ירידת ערך, בסך 27,024 ₪ בהתאם לחוות דעת שמאי, וכן 1,180 ₪ ששילם עבור שכר טרחת השמאי. כאמור, על הנתבעים לפצות את התובעים בשיעור 75% מנזקים אלה.
11.אשר על כן הנני מורה, כי הנתבעים ישלמו לתובע סכום של 21,153 ₪. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.
כמו כן ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות משפט בסכום של 400 ₪. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
12.זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.
ניתן היום, י"ח שבט תשע"א, 23 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.