בפניי בקשה לפסילתו של המשיב מלנהוג, עד לתום ההליכים, וזאת בשל כך שלכאורה נהג בהיותו שיכור ובדגימת אוויר נשוף שלו נמצא ריכוז של 341 מק"ג העולה על הריכוז הרלבנטי לגביו, 50 מק"ג, בשל היותו נהג צעיר.
עוד טוענת המבקשת בבקשה כי ברשותה ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב וכי מסוכנותו של המשיב נלמדת מעצם העובדה כי מדובר בנהג צעיר אשר הוציא רישיונו בשנת 2015 בלבד, הורשע בעבר פעמיים (עבירות ברירת משפט) וקיים נגדו תיק נוסף בבית המשפט בגין נהיגה תחת השפעת סמים (פל"א 33833-02-18).
תחילה אתייחס לטענתו המקדמית של הנאשם, אשר הועלתה באמצעות ב"כ, לפיה הוא לא זומן כדין לדיון, היות שבדיונים הקודמים הוא לא היה מיוצג ולטענתו עדיין לא קיבל את הבקשה עצמה ולא הבין מה קורה בדיון.
לאחר שבחנתי את הבקשה ואת ההליכים בעניינו של המשיב (הנוכחיים והקודמים ), אני מוצא לדחות טענה מקדמית זו, מן הטעמים הבאים:
בתאריך 19.6.18 התייצב המשיב בפניי וביקש לדחות את הדיון על מנת להסדיר ייצוגו ובהתאמה הדיון נדחה ליום 1.7.18.
ביום 1.7.18 התייצב המשיב, לבדו וביקש דחיה נוספת של הדיון על מנת להסדיר ייצוגו. נוכח העובדה שבאותו שלב פסילתו המנהלית של המשיב היתה לקראת סיום, הובהר למשיב כי משמעותה של הדחיה הינה פסילתו עד החלטה אחרת והדברים קיבלו ביטוי מפורש בפרוטוקול הדיון. לאור בקשתו של המשיב הדיון נדחה ליום 7.8.185 והמשיב נפסל עד החלטה אחרת.
עוד יש לציין כי הדיונים נערכו במקביל לדיונים בתיק העיקרי, כך שהיה ברור לחלוטין למשיב כי יש שני הליכים נפרדים ומה משמעותם (והדבר אף הוסבר לו בעל פה) ולא כפי טענת ב"כ המשיב לפיה זה גרם לבלבול.
מעבר לאמור יצוין כי גם במהלך בקשתו של המשיב לביטול פסילתו המנהלית (בפ"מ 4614-06-14), ביקשה המבקשת (המשיבה שם), להגיש את הבקשה לפסילתו של המשיב עד לתום ההליכים, אך בא-כוחו (אז והיום), סירב לדון בבפ"ת מאותו נימוק- שאין זו מסירה כדין.
משכך, ברי כי המשיב ידע באיזה הליך מתקיים הדיון שנקבע ליום 7.8.18 והוזמן אליו כדין, בדיונים הקודמים בהם נכח.
עוד טען ב"כ המשיב כי ניתן להסתפק בתקופת הפסילה שרוצתה עד למועד הדיון שכן אין ראיות לכאורה ברמה שתוביל להרשעה ומעבר לכך המדובר חייל המשרת בטירת הכרמל ואפשרויות התחבורה מכפרו- עוספיא, לבסיס מוגבלות. כן הפנה ב"כ המשיב לדבריו של המשיב לקצין המשמע לפיה הוא מצטער ואכן שתה קצת אך אינו שיכור ולמבחן הביצוע אותו צלח ובהמשך הוסיף וטען כי אין אינדיקציה בחומר החקירה לכך שהמשיב שתה שני בקבוקי בירה וכי התיק הנוסף שתלוי ועומד נגד המשיב אינו שייך לעניין.
ב"כ המבקשת טענה כי קיימות ראיות לכאורה למיוחס למשיב והפנתה לחומר החקירה. באשר למסוכנותו של המבקש הפנתה ב"כ המבקשת לוותק נהיגתו הקצר ולעובדה שתלוי ועומד נגדו תיק נוסף שמהותו דומה ואשר קובע להקראה בקרוב והגישה את חומר החקירה לעיוני.
דיון והכרעה
הכרעה בבקשה לפסילה עד לתום ההליכים מחייבת בחינתם של שני נדבכים עיקריים: