בפ"ת
בית משפט השלום באר שבע לתעבורה
|
3668-04-15
11/05/2015
|
בפני השופט:
אלון אופיר
|
- נגד - |
מבקשים:
מדינת ישראל עו"ד אביטל נופר מפרקליטות מחוז הדרום
|
משיבים:
יהודה אטיאס עו"ד שמואל ברזני
|
החלטה |
בקשה המדינה לפסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
ביום 16.4.15 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירה של גרימת מוות ברשלנות, לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה.
ע"פ כתב האישום, ביום 20.11.14 נהג המשיב ברכבו בכביש 25 מבאר שבע לכיוון ים המלח והתקרב לצומת ערוער שם התכוון לפנות שמאלה לכביש 80. בכיוון הנסיעה של המשיב, על אי התנועה שמשמאלו הוצב לכאורה תמרור המורה על מתן זכות קדימה לתנועה הבאה ממול. המשיב נכנס לכאורה לצומת מבלי לתת זכות קדימה לתנועה שבאה ממולו, ובכך חסם את דרכו של אופנוע משטרתי והתנגש בו, כתוצאה לכאורית מהתאונה, מצא השוטר יניב אסרף ז"ל את מותו.
לטענת המבקשת, משהוגש כתב האישום הנ"ל כנגד המבקש, על בית המשפט להורות על פסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד לתום ההליכים, וזאת בהתאם להוראות סעיף 46 (ב) בפקודת התעבורה.
ב"כ המשיב התייחס בטיעוניו לאיכות הראיות ומיקד את טיעוניו בעניין זה בהיבטים שונים שבחומר הראיות.
כמו כן טען ב"כ המשיב כי הבקשה לפסילה עד תום ההליכים הוגשה בשיהוי ניכר מאז אירעה התאונה ועד למועד הגשת הבקשה לפסילה, כאשר במשך תקופה של כחודשיים לא הוטלה כל הגבלה על רישיון הנהיגה של המשיב.
מנגד טוענת המבקשת, כי בהתאם להוראות סעיף 46 (ב) לפקודת התעבורה, כאשר מוגש כתב אישום נגד אדם, בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, על בית המשפט להורות על פסילת רישיון הנהיגה של המשיב (הנאשם) עד לתום ההליכים. לשיטת המדינה, לא מוטל עליה הנטל להוכיח את מסוכנותו של המשיב, אלא מסוכנות זו נלמדת מעצם העבירה של גרימת מוות ברשלנות. במקרה זה, טוענת המדינה, כי מסוכנותו של המשיב נלמדת גם מעברו התעבורתי הכולל 19 עבירות תעבורה.
לטענת המבקשת, הנטל להוכיח כי המשיב אינו מסוכן, מוטל על המשיב עצמו.
המדינה סבורה כי אין בנתוני התיק בכדי לסתור את חזקת המסוכנות, ועל כן עותרת היא לפסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד תום ההליכים.
דיון והכרעה
סעיף 46 ב לפקודת התעבורה קובע כדלהלן:
-
"הוגש כתב אישום נגד בעל רישיון נהיגה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם יורה בית המשפט על פסילתו מהחזיק ברישיון נהיגה עד מתן פסק דין בעניינו".
-
"בטרם יורה בית המשפט על פסילה כאמור בסעיף קטן (א) ייתן בית המשפט לנאשם הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, ורשאי הוא שלא להורות על פסילה כאמור, אם שוכנע מנימוקים שיפרש כי אין בנהיגה ע"י הנאשם משום סכנה לציבור".