מדינת ישראל נ' מונסונגו

בפניי בקשת המדינה להורות על פסילת רישיון נהיגת המשיב עד לגמר בירור הדין, וזאת לפי סעיף 46 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] 1961.

נגד המשיב הוגש כתב אישום לפיו ביום 29.8.18 בשעה 06:35 לערך, נהג ברכב משא רכין מנוף מסוג דאף מ.ר. 7767413 בפתח תקווה, ברחוב גליס סמוך למספר 37.

נטען עלי כתב האישום כי המשיב נהג רכבו בהיותו שיכור, בכך שבבדיקת שתן שנערכה לו נמצא בגופו תוצר חילוף חומרים של החומר הפעיל בקנביס. כמו כן, נהג המשיב ברכב המצוי במצב העלול לסכן עוברי דרך בכך שנמצאו ברכב הליקויים הבאים: נזילת שמן מנוע, נזילת שמן מהמנוף, בורג תומך מנוף משוחרר, אורות צד ימין ושמאל לא פועלים, צליפת אוויר בסרן האחורי, בורג בדיפרנציאל משוחרר, פנס איתות ימין לא פועל ומושב נהג קרוע.

רישיון נהיגת המשיב נפסל פסילה מנהלית למשך 30 ימים על ידי קצין המשטרה, רפ"ק ערן דנינו, וכן הושבת הרכב. במשיב פסול ממועד זה ועד לרגע זה.

הצדדים חלוקים באשר לראיות לכאורה ואף בעניין המסוכנות.

המבקשת טוענת כי המשיב הודה בביצוע העבירה. לדבריה, ברכב נמצא בקבוק לשימוש בסמים ושקית החשודה כי נמצא בה חומר המוגדר כסם. מדובר ברכב משא עם מנוף, אשר נתגלו בו ליקויים טכניים רבים. כמו כן טענה המבקשת כי לחובתו של המשיב אשר נוהג משנת 1991, 82 הרשעות קודמות שונות, כולל עבר פלילי בעבירות בסמים.

ב"כ המשיב טען כי מדובר ברכב חברה, והמשיב לא יוצא לנהוג ברכב אלא לאחר בדיקה שנערכת על ידי קצין בטיחות. כמו כן טען כי הסמים אשר נמצאו ברכב שייכים לנהג אחר ולא למשיב. עוד טוען כי בעברו התעבורתי אין מקרה דומה וזו הפעם הראשונה בה מואשם בנהיגה תחת השפעת סמים. בסיכום דבריו מבקש ב"כ המשיב כי בית המשפט יורה על החזרת הרישיון למשיב לאלתר.

על השיקולים המנחים את בית המשפט בדונו בבקשה להארכת פסילה עד לגמר הדין עמד כב' השו' ד' חשין בהרחבה בבש"פ 8161/06 גבריאל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 07.11.06).

"בדונו בבקשה להארכת פסילתו של רישיון הנהיגה עד לתום ההליכים, על בית-המשפט לבחון תחילה קיומן של ראיות לכאורה להרשעת הנהג בעבירה המיוחסת לו; ואם מצא כי אלה קיימות, עליו לעבור ולבחון האם נהיגתו מסכנת את הציבור. בגדר בחינה זו, יש לאזן בין שיקולי ההגנה על האינטרסים של הנהג הפוגע, ובכלל זה נסיבותיו האישיות המיוחדות, לבין הצורך להגן על שלום הציבור מפני נהיגה המסכנת חיים (ראו ע"פ 3883/04 אבו סיביה נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] החלטה מיום 11.5.2004, מפי השופטת פרוקצ'יה (להלן – עניין אבו סיביה). על מסוכנותו של הנהג, ניתן ללמוד, בין היתר, מעברו התעבורתי ומנסיבות האירוע הספציפי גם יחד (ראו בש"פ 759/99 הורוביץ נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] החלטה מיום 11.2.1999, מפי השופט מצא; בש"פ 7399/00 לחמי נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] החלטה מיום 6.11.2000, מפי השופט טירקל)".