מדינת ישראל נ' בדר

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת בחוק. על פי המתואר בכתב האישום ביום 25/2/17 בשעה 13:20, נהג המשיב ברכב בדרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי, בה מותרת מהירות מירבית של 90 קמ"ש במהירות של 167 קמ"ש.

יחד עם הגשתו של כתב האישום ביקשה המבקשת להורות על פסילת רשיון הנהיגה של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

המבקשת טענה כי בתיק קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, והוסיפה כי אומנם המשיב נוהג משנת 2009 ואין לחובתו הרשעות קודמות, אך חומרת העבירה מצדיקה את פסילת רשיון הנהיגה .

ב"כ המשיב חלק על קיומן של ראיות לכאורה, לטעמו אין בחומר החקירה שבתיק ראיה שמתייחסת לתקינות מכשיר אכיפת המהירות, והוסיף כי לא היה לשוטר קשר עין רצוף עם רכבו של המשיב. ב"כ המשיב הוסיף כי המשיב מהנדס במקצועו, נוהג משנת 2009 ללא עבר תעבורתי ומשכך לטעמו, לא נשקפת מהמשיב מסוכנות לציבור.

חומר החקירה שהובא לעיוני כולל דוח ההזמנה לדין של השוטר שמדד את מהירות נסיעתו של המשיב ועצר אותו. מהדוח עולה כי השוטר, בהיותו סטטי, הבחין ברכבו של המשיב כשהוא בודד, מדד את מהירות נסיעתו ושמר על קשר עין רצוף מרגע נעילת המהירות ועד לעצירת הרכב. חומר החקירה אף כולל דו"ח כיול למכשיר אכיפת המהירות-ממל"ז, תעודת עובד ציבור לביצוע ביקורת תקופתית, טופס ביקורת תקופתית, תעודת עובד ציבור לביצוע כיול, ותעודת כיול .

עיון בחומר החקירה מלמד כי קיימת תשתית ראייתית מספקת המבססת את אשמתו של המשיב בעבירה המיוחסת לו. טענותיו של המשיב לגבי תקינות מכשיר האכיפה וקיומו של קשר עין רציף, מקומן להתברר במסגרת התיק העיקרי.

לאחר שקבעתי שקיימות ראיות לכאורה, נשאלת השאלה האם מסוכנתו של המשיב היא כזו המצדיקה את פסילת רשיון הנהיגה שלו עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו?