בן שושן נ' מדינת ישראל

1. אני מבטל את החלטת הקצין הפוסל מיום 21.1.18.

2. נגד המבקשת הוגש כתב אישום לפי ב 19.1.18 בשעה 03:05 היא נהגה בשכרות כך לאחר שסירבה לתת דגימת אויר נשוף,כחוק.

3. מעיון בחומר החקירה ותמלול הקלטה שהוגשה ע"י הסנגור מצטיירת התמונה הבאה:

א. המבקשת עברה את כל מבחני הקורדינציה בהצלחה.

ב. המבקשת נכשלה פעמיים בבדיקת הנשיפה בשל הערה "נפח נשיפה לא מספיק". המבקשת בקשה פעם אחר פעם מהשוטרים, לבצע בדיקת נשיפה פעם נוספת ולאחר שהוסבר לה כי היא מוגדרת כמי שסירבה לבצע בדיקת נשיפה. הבקשות הנוספות מצידה באו כדי להוכיח את כשירותה לנהיגה. השוטר, מפעיל הינשוף במקום, סירב לאפשר לה לנשוף פעם נוספת וכפי שנרשם בדוחות הפעולה, "מכיוון שיש גבול ונוהלים שאנו עובדים לפיהם".

ג. המבקשת היא חולת אסטמה הנעזרת במשאף כך באופן קבוע, על בסיס יום יומי.

בהינתן כל אלה, ובנסיבות כמפורט בחומר החקירה ,זאת לדעת, כאשר ידוע לכול כי הסנקציה למי שמסרב לבצע בדיקת נשיפה, על פי הוראת החוק ,בין השאר כוללת שנתיים של פסילת רישיון הנהיגה (כפסילה הקבועה בחוק), חייב בית המשפט להשתכנע כי אכן הסירוב של הנהג הוא אותנטי , סירוב בכוונת מכוון של מי אשר מבקש להשתמט מהבדיקה- ולא כישלון נשיפה הנובע ממצוקה אמתית .

לא השתכנעתי בשלב זה, כי ניתן לייחס, לכאורה, כוונה להשתמט מבדיקת נשיפה. השענות על כישלון בדיקת נשיפה חוזרת בלבד- ועל כך בלבד, אין בה די. התנהגות המבקשת במקום, חזרתה על בקשתה לנשוף שוב, פעם אחר פעם, בדיקות הקורדינציה המוצלחות שעברה, כול אלה היו חייבים לעורר אצל השוטרים ספק באשר לעבירה המיוחסת לה.

לטעמי, בנסיבות האירוע כאן, היו חייבים השוטרים אוכפי העבירה, לאפשר למצער, את ביצוע הנשיפה החוזרת, כפי שהדבר משתקף מתוכן תמליל ההקלטה שהוגשה. לא זאת אף זאת, אפילו בנשיפה זו-גם אם לא היה בה די בשל נפח נשיפה חסר, היה מקום להסיע את הנהגת, לאחר כבוד ,לבית החולים הקרוב, לביצוע בדיקת דם שם, כאשר הנבדקת סובלת מבעיות נשימה.

לטעמי, קיים כרסום ממשי בראיות התביעה המשליך על הערכת המסוכנות מהמבקשת בשלב , המצדיק את קיצור משך הפסילה-עליה הורה הקצין.

אשר על כן אני מורה על השבת הרישיון לאלתר.