בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית, זאת לאחר שהמבקש נפסל ע"י קצין משטרה לתקופה של 30 ימים בגין חשד שביצע עבירה של נהיגה במהירות הגבוהה מהמהירות המרבית המותרת במקום.
כעולה מהדו"ח שצורף לבקשה שמספרו 90211006953 (להלן: "הדו"ח"), ביום 18.6.18 בשעה 06:01, נהג לכאורה המבקש, בדרך בינעירונית (כביש 70, קילומטר 51.8), במהירות של 150 קמ"ש במקום בו המהירות המרבית המותרת הינה 90 קמ"ש.
בעקבות נהיגתו הנ"ל, זומן המבקש לשימוע בפני קצין משטרה אשר החליט, באותו מועד, לפסול את רישיונו של המבקש למשך 30 ימים.
המבקש טוען בבקשתו כי רישיון הנהיגה נדרש לו לצורך עבודתו כמפקח תכנון ובניה ברכס הכרמל וכי הינו סא"ל במילואים הנמצא בתרגיל חירום במחוז הצפון (מצורף צו קריאה לשירות מילואים לתאריכים 118-19.6.18).
בעת הדיון הוסיף המבקש וטען כי סירב לחתום על הדו"ח מכיוון שהשוטר לא הסכים ציין את שהמבקש אמר לו כגון טענתו שלא היה היחידי על הכביש והיו רכבים שחלפו על פניו משמאלו.
ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי קיימות ראיות לכאורה, כי המהירות בה נתפס המבקש מעידה על מסוכנותו, על עברו הכולל 18 הרשעות קודמות מאז 1995 ואף לדבריו בדו"ח לפיהם אמר "לא שמתי לב".
דיון והכרעה
המבקש אמנם לא טען זאת במפורש אולם מצאתי לבחון את החומר הראיות ולאחר שעיינתי בו, מצאתי כי קיימות ראיות מספקות לשלב זה של ההליך הכוללות בין היתר ההזמנה לדין עצמה ואת הרישומים המעידים על ביצוע הבדיקות הנדרשות בתחילת ובסוף המשמרת, דבריו של המבקש: "לא שמתי לב" ועוד.
לא נעלמו מעיניי טענותיו של המבקש כי לא היה היחידי בכביש וחלפו על פניו מכוניות משמאלו, אולם בשלב זה, בו לא בוחן ביהמ"ש את הראיות לעומקן אין המדובר בטענה אשר מאיינת את הראיות הקיימות.
באשר למסוכנותו של המבקש, הרי שנהיגה במהירות הגבוהה ב- 60 קמ"ש מהמהירות המותרת בכביש מהווה כשלעצמה התנהגות המלמדת על מסוכנות ור' לעניין זה החלטתי בבפ"מ 12793-12-17 כמאל חמאדה שם מצאתי לקצר את פסילתו של הנהג ל-20 ימים מקום בו הוא חרג מהמהירות המותרת ב- 52 קמ"ש (ור' אף החלטת כב' הש' פאר גינת בבפ"מ 4871-12-17 רזיאל [פורסם בנבו] והחלטתי בבפ"מ 12087-01-18 יגאל טויטו [פורסם בנבו]).