בפ"מ
בית משפט השלום בירושלים
|
4971-07-14
23/07/2014
|
בפני השופט:
נאיל מהנא
|
| - נגד - |
המבקש:
דוד דמרי
|
המשיב:
מדינת ישראל
|
| החלטה |
מונחת בפניי בקשה לביטול הודעת איסור שימוש מנהלי ברכב בת 30 יום שהוטלה על רכבו של המבקש (מ.ר 35-839-11) על ידי קצין משטרה לפי סעיף 57א (א)(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א–1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), וכן לביטול פסילה מנהלית מהחזיק ברישיון נהיגה שהוטלה עליו למשך תקופה של 30 יום.
נטען, כי ביום 18.07.14 בסמוך לשעה 00:20 נהג המבקש ברכב בהיותו שיכור בכך שבדוגמה של אויר נשוף שלו נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף הינו 520 מיקרו גרם, העולה על המידה הקבועה, בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה ותקנה 169ב לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 (להלן: "תקנות התעבורה").
המבקש טוען, כי הוא לא נהג ברכב אלא אשתו היא זו שנהגה. מנגד, המשיבה טוענת, כי בהתאם לחומר הראיות המבקש זוהה בבירור מבצע החלפת מקומות עם אשתו לאחר שהבחין בשוטרים ולפיכך, יש יסוד להניח שיוגש כתב אישום הכולל גם עבירה של הכשלת שוטר. בנוסף, המבקש ביצע בדיקת נשיפה שהדגימה רמת שכרות של 520 מיקרו גרם.
דיון
ביטול הפסילה המנהלית
סעיף 48 לפקודת התעבורה קובע, כי:
"מי שנפסל בצו של קצין משטרה כאמור בסעיף 47, רשאי לבקש מבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לבטל את הפסילה; ובית המשפט, לאחר ששמע את היועץ תנאי, אם שוכנע שביטול הפסילה לא יפגע בביטחון הציבור".
בענייננו שתי שאלות: האחת, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו. השנייה, האם יש בהמשך נהיגתו של המבקש סכנה לביטחון הציבור.
ראיות לכאורה
לאחר שעניינתי בחומר הראיות שהוצג לבית המשפט הגעתי למסקנה כי בשלב זה קיימות ראיות לכאורה, שיש בהן כדי להביא להרשעתו של הנאשם בדין.
השוטר, יהושע דושינסקי, ציין בדוח הפעולה כי הוא זיהה בוודאות את המבקש נוהג ברכב. השוטר הסביר, כי המבקש לבש חולצה שחורה ואילו אשתו שישבה לצדו לבשה חולצה כתומה.
בנוסף, על פי בדיקת מאפיינים שבוצעה למבקש נמצא כי עמידתו היתה מתנדנדת, נף מפיו ריח חזק של אלכוהול, התנהגותו היתה פרועה והוא הודה אף בשתייה של וודקה. זאת ועוד, בבדיקת ינשוף שנערכה לו לאחר מכן נמצא כי רמת האלכוהול בגופו הינה 520 מיקרוגרם.
אין ספק כי די בכל אלה כדי להצביע על ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש בכתב האישום.
מסוכנותו של המבקש
מנסיבות ביצוע העבירה ומעברו של המבקש ניתן ללמוד על מסוכנות לביטחון הציבור.
מדובר בעבירה חמורה של נהיגה בשכרות אשר המסוכנות טבועה בעצם ביצועה.
יפים לענייננו דברי כב' השופט א' לוי בבש"פ 10865/06 ישעיהו נ' מ"י (פורסם בנבו, 14.01.07) "....נגד העורר ניצבות ראיות לכאורה לכך שנהג בעת שהיה בגילופין. בתקופה שבה הולך וגדל מספרן של תאונות הדרכים הנגרמות בעטיים של נהגים שיכורים, לא ניתן להשלים עם התנהגות מופקרת זאת, הואיל וכרוך בה מחיר דמים אותו נדרש הציבור הרחב לשלם כמעשה של יום יום. כדי לקדם את הרעה, יש לנהוג בנהגים מסוג זה ביד קשה, ובכלל זה פסילתם מלנהוג ברכב מנועי גם בטרם הוכרע דינם על ידי בית המשפט המוסמך".
לאחר שעיינתי בתיק המאשימה הגעתי למסקנה כי המשך נהיגתו של המבקש מסוכנת לציבור ומשכך, ביטול הפסילה יפגע בביטחון הציבור. מעיון בדוחות הפעולה עולה כי במועד האירוע הוצב במקום מחסום משטרתי ומשהבחין המבקש במחסום הוא לא נשמע להוראות השוטרים, לא עצר והמשיך בנסיעה. משכך, החל מרדף לאחר רכבו של המבקש אשר נתפס לאחר שנעצר בצדי הדרך והמבקש התחלף במקום הישיבה עם אשתו.