בג"צ
בית המשפט העליון
|
7702-08
16/06/2011
|
בפני השופט:
1. הנשיאה ד' ביניש 2. א' גרוניס 3. ע' פוגלמן
|
- נגד - |
התובע:
1. גדי יברקן יו"ר מטה המאבק לשוויון חברתי של עולי אתיופיה 2. אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה
עו"ד שאול ציוני עו"ד אלי פילרסדורף
|
הנתבע:
1. ממשלת ישראל 2. ראש הממשלה 3. שר האוצר 4. השר לקליטת עלייה
עו"ד דינה זילבר
|
פסק-דין |
הנשיאה ד' ביניש:
עניינה של העתירה שבפנינו בהחלטת ממשלה 3116 מפברואר 2008 בה הוחלט על תכנית החומש לשיפור קליטת עולי אתיופיה בישראל. כפי שיפורט להלן החלטת ממשלה זו עברה מספר שינויים בשתי החלטות ממשלה נוספות. העתירה התמקדה בטענות שהעלו העותרים באשר לפער בין ההחלטות שנתקבלו לבין יישומן. מפאת חשיבותה נסקור בקצרה את השתלשלות העניינים מעת קבלת ההחלטה.
תכנית החומש לשיפור קליטת בני העדה האתיופית
1. ביום 10.2.2008 התקבלה החלטת ממשלה 3116 (להלן: החלטת הממשלה הראשונה, או החלטה 3116), הקובעת:
"1. א) בהמשך להחלטת ועדת השרים לענייני עליה, קליטה ותפוצות מה- 5 במרץ 2007, לאמץ את המלצות ועדת המנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בדבר הכנת תוכנית חומש לקידום קליטתם של בני העדה האתיופית, כמפורט להלן.
ב) התוכנית תבוצע בשנים 2012-2008 (להלן - 'תקופת ביצוע התוכנית').
ג) ממשלת ישראל רואה כיעד, לשנים 2012-2008, את שיפור קליטתם של בני העדה האתיופית, תוך היערכות למתן טיפול רב-תחומי בנושאי חינוך, רווחה, תעסוקה, שיכון וקליטה, המתמקד בשניים:
באוכלוסיית הצעירים הנמצאים על סף השתלבות בחיים האזרחיים ובשוק העבודה (טיפול רוחב), ובשכונות בהן ריכוזים גבוהים מקרב בני העדה האתיופית (טיפול ממוקד).
...
2. מטרות התכנית:
2.1 לקדם יכולתם של צעירים יוצאי אתיופיה להשתלב בתעסוקה בעלת אופק השתכרות וסיכוי להתקדמות בעתיד, תוך מתן דגש על הגדלת מספר המשתלבים בלימודים גבוהים.
2.2. להרחיב אפשרות הבחירה של משפחות המתגוררות במרכזי קליטה, באשר למקום מגורי הקבע העתידיים.
2.3. לפתוח אפיקים חדשים למשפחות צעירות שאינן כלולות בסעיף 2.2, בכל הנוגע לבחירת מקום מגורים.
2.4. לשפר התנאים בתחומי החינוך, הרווחה, הקהילה, התעסוקה, וסביבת המגורים, ב-15 שכונות בהן מתגוררים כרבע מכלל בני העדה."
....
(ההדגשות אינן במקור - ד.ב.)
בהמשך מפרטת ההחלטה את אמצעי יישום תכנית החומש (להלן: התכנית) בהתאם לארבעת מטרותיה המוגדרות, ובהם: הגדלת מענקי הדיור למשפחות בנות העדה האתיופית היוצאות לראשונה ממרכזי הקליטה; הענקת משכנתאות בתנאים מיטיבים לזוגות צעירים מבני העדה האתיופית; שיפור והעמקת האמצעים המיועדים לעודד צעירים מבני העדה בתחומי החינוך, השירות הצבאי והתעסוקה; והקמת מרכזים ופעילות של שיקום שכונות באזורים בהם מרוכזים עולים בני העדה (סעיפים 2-4 להחלטה). בנוסף, פורטת ההחלטה את התקציב המיועד לתכנית. לענייננו חשיבות לקביעת תקציב התכנית כולה - תקציב כולל של 869.7 מיליון ש"ח לחמש שנים; ותקציב התכנית לשנת 2008 - 82.54 מיליון ש"ח שחולקו על פי ההחלטה בין המשרדים השונים.
ההליך שבפנינו
2. כחצי שנה לאחר קבלת החלטת הממשלה הגישו העותרים את העתירה שבפנינו. בעתירתם טענו, כי בהצעת התקציב לשנת 2009 לא הוקצו כלל משאבים להפעלת התכנית, וכי החלטת הממשלה, שהתקבלה לאחר מאבק ממושך שנוהל על ידי גופים שונים מטעם קהילת עולי אתיופיה ובהם העותרים עצמם, לא יושמה הלכה למעשה. במסגרת העתירה ביקשו העותרים שנוציא צו ביניים המקפיא את התקציב עד להחלטה בעתירה, על מנת שיתאפשר שינויו והקצאת המשאבים המבוקשת לטובת התכנית. צו ביניים כמבוקש לא ניתן.