בע"ח
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
37487-12-17
15/02/2018
|
בפני השופט:
גרשון גונטובניק
|
- נגד - |
המבקש:
יוסף לייבוביץ (עציר) עו"ד מירי פרידמן
|
המשיבה:
מדינת ישראל עו"ד יפעת שטיין עו"ד גילית מנטינבנד עו"ד נתנאל חיים
|
החלטה |
לפני בקשה לעיון בחומרי חקירה ולקבלתם בהתאם לסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ד-1982.
הבקשה והרקע להגשתה
1. נגד המבקש (להלן גם הנאשם) הוגש כתב אישום רחב יריעה (ת"פ 44911-09-16). על פי כתב האישום הוא שימש כעובד עיריית תל-אביב-יפו, שפעל בתקופה הרלוונטית במסגרת תאגיד המים "מי אביבים" (להלן גם התאגיד). התאגיד הגיע להסדר עם שורה של קבלני משנה לפיו אלה יספקו לו שירותים נדרשים במסגרת פעילותו השוטפת. המבקש היה אחראי, בין השאר, על חלוקת העבודה בין קבלני המשנה, על קבלת חשבונות מאושרים בעניינם, ועל הטיפול בהם. כתב האישום נחלק לשלושה אישומים:
א) על פי האישום הראשון המבקש ועובדים אחרים במי אביבים קיבלו שוחד מקבלני המשנה, בין ישירות ובין באמצעות מי מטעמם, תמורת הטבות והקלות.
ב) על פי האישום השני המבקש ביצע עבירות של הלבנת הון בהיקף של 5,634,000 ₪, שמקורן בשוחד.
ג) על פי האישום השלישי המבקש ועובדים אחרים במי אביבים גנבו כספים מהתאגיד, בהתאם לתוכנית עבריינית מסודרת, לפיה קבלני המשנה קיבלו תשלומים, בין השאר בהתאם לפקודות עבודה (פקעו"ת), ללא שבוצעה עבודה בפועל, והכול תוך עריכת רישומים כוזבים במסמכי התאגיד. על פי כתב האישום, סכום הגניבה שגנב המבקש מהציבור, בצוותא חדא עם האחרים, אינו נופל מ-18,912,600 ₪.
זוהי הצגה של הדברים בתמצית התמצית. כתב האישום מגולל תמונה מורכבת ומסועפת בהרבה, שאין צורך לעמוד על כל מאפייניה ונתיבותיה לצורך הכרעה בבקשה זו.
בגין כל אלה הואשם המבקש בעבירות של קבלת שוחד ותיווך בשוחד (עבירות לפי סעיף 290 ו-295 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: החוק)); הלבנת הון (עבירות לפי סעיף 3(א) ו-3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000); גניבה בידי עובד ציבור (עבירות לפי סעיף 390 ביחד עם סעיף 383(א) וסעיף 29(ב) לחוק); רישום כוזב במסמכי תאגיד (עבירה לפי סעיף 423 לחוק); ומרמה והפרת אמונים (עבירה לפי סעיף 284 לחוק).
2. בבקשה שבפני מציין המבקש כי כתב האישום שהוגש נגדו הוא "מגה תיק" שהיקפו חריג גם ביחס ל"מגה תיקים" אחרים, להם אנו עדים בעת האחרונה. הסנגורית בתיק זה והסנגורים בכתבי האישום הנוספים שהוגשו נגד נאשמים אחרים, הוצפו בחומרי חקירה רבים, ואינם מסוגלים למצוא מסמכים רלוונטיים וחיוניים להגנתם. מה נדרש לו אפוא למבקש? הבקשה כוללת כמה סוגים של מסמכים:
א) כל פקודות העבודה (הפקעו"ת) עליהן מבוסס האישום השלישי. לשיטת המבקש לא יכול להיות חולק כי פקודות אלה הן חלק מחומר החקירה, שהרי הטענה היא כי בשנים הרלוונטיות הוגשו למי אביבים פקודות עבודה כוזבות ומנופחות. הנאשם אישר אותן ביודעין, לכאורה, ולכן גנב כספים מהתאגיד יחד עם אחרים. המבקש מעוניין להראות כי במקרים רבים פקודות אלה כלל אינן קשורות אליו, או שאין המדובר כלל בגניבה וברצונו להעלות טענות הגנה נוספות. לשיטתו, הפקודות שיכולות לסייע בהגנתו אינן נמצאות בחומר החקירה, ואם הן אכן מצויות בו "הרי שלא יכול בן אנוש למצוא אותם בסבך החומרים ובאין כל רשימה מסודרת המצביעה על מיקומן". המבקש מציין כי אין בכוונתו לרשימה של פקודות אלה, אלא להעתק הפקודות עצמן.
ב) דוח ועדת הביקורת של השנים 2013-2012 שנערך במי אביבים. לטענת המבקש בשנים הללו נערכו בתאגיד דוחות "ביקורת בנושא אישור חשבונות וביצוע תשלומים". והנה, דוח של שנת 2013 לא התקבל אצלו. ודאי שהמידע רלוונטי, שהרי דוח הביקורת עוסק בדיוק בסוגיות שכתב האישום עוסק בהן. מסתבר שהביקורת לא מצאה כל פסול בהתנהלות בעת הרלוונטית, ומכאן שדוחות אלה רלוונטיים ביותר להגנתו.
ג) דוח פקודות העבודה המבוטלות לחברת "ארזים" (מס' קבלן 35) לשנים 2013-2010 וכן פקודות העבודה המבוטלות לחברת "אהוד שאיבות" לשנים 2013-2010.
ד) כתבי אישום שהוגשו נגד אחרים בהליכים נפרדים, שנחקרו בפרשה זו והקשורים אליה. מדובר בכתבי אישום נגד מי שעבד במי אביבים, ואין כל חיסיון או סיבה טובה אחרת המצדיקה הימנעות ממסירתם. השוואת כתבי האישום חיונית לנאשם, שכן ייתכן והמאשימה מדברת בקולות סותרים באישומים השונים שהוגשו בפרשה.
ה) מסמך שכותרתו "הגדרת התפקיד ותיאור התפקיד של עובדים מסוימים בתאגיד מי אביבים". המבקש טוען כי האישומים נגדו קשורים לא רק לתפקידו בעת הרלוונטית אלא גם לתפקידם של אחרים. הגדרות התפקידים אמורות להיות בידי המאשימה והן חלק מחומר החקירה שהנאשם זקוק לו לשם הגנתו. הגדרות אלה משליכות על הפעולות שהיה על עובדים אלה לבצע, ועל האופן שבו הנאשם אמור היה לבוא עמם במגע מקצועי.
ו) רשימת כל פקודות העבודה (הפקעו"ת) בין השנים 2013-2010 החתומות על ידי אזוראים (עובדי מי אביבים שהיו אחראים על אזורים בהתאם לחלוקה פנימית בתאגיד) שאינם בכתב האישום, והקשורים לשישה מכרזים (מכרז 101/2008 אחזקה (רשת); מכרז 288/2012 אחזקה (רשת); מכרז 218/2007 סלילה; מכרז 118/2010 סלילה; מכרז 185/2006 גלובלי מים; מכרז 214/2007 (גלובלי ביוב)). פקודות אלה חיוניות להגנת הנאשם, שכן הן נותנות פתח להשוואה בין המכרזים שאינם מצויים בכתב האישום לבין המכרזים המצויים בכתב האישום. לשיטת המבקש עיון בפקודות אלה יעלה שהמאשימה מעלה טענות לגניבה באופן שרירותי. למרות שאין הבדל בין הפעילויות שבכתב האישום לבין הפעילויות שמחוץ לכתב האישום, הרי שהראשונות מכוננות לשיטת המאשימה גניבה, והאחרונות לא, וזאת ללא הבדל משמעותי בין אלה לבין אלה.
ז) תיק ההסגרה של המבקש. המבקש עצור עד תום ההליכים נגדו. במסגרת זו העלתה המאשימה טענות בעניין הסגרתו ארצה. בקשת ההסגרה והליך ההסגרה אינם חסויים, והמבקש זקוק לתיק ההסגרה כדי שיוכל להשיב ולטעון טענותיו בדיוני המעצרים.
ח) כל מסמכי מי התאגיד המתעדים "מצבי חירום" או "כוננות סופה" בשנים 2013-2010. לשיטת המאשימה הוגשו חשבונות בגין מצבי חירום שלא היו, ויש לקבל את המסמכים המתארים מצבי חירום בשנים הרלוונטיות לכתב האישום.
עמדת המשיבה