בן שימול ואח' נ' מדינת ישראל

 לפניי בקשה לעיון בחומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982.

העובדות הרלוונטיות וטענות הצדדים :

1.כנגד רפאל בן שימול (המבקש 1) ושמואל בן שימול (המבקש 2) הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות שעניינן תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו, לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין (להלן: "החוק"); איומים, לפי סעיף 192 לחוק; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק. מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 30.4.16, הגיעו השוטרים לינוי גבאי (להלן: "השוטרת לינוי") ומאיר חורש (להלן: "השוטר חורש") למלון לאונרדו קלאב בטבריה, לאחר שקב"ט המלון התלונן כי הושלך לעברו קנקן מקומה גבוהה. בהגיעם למקום, עלו השוטרים לקומה השביעית, ובמהלך דין ודברים בינם לבין המבקשים, הותקפו השוטרים, על פי הנטען, ואוימו על ידי המבקשים.

2.בבקשתו, טוען ב"כ המבקשים כי השוטר חורש הינו עד תביעה מרכזי וההגנה טוענת כי הוא נקט באלימות כלפי המבקש 2, וכן תיאם גרסאות עם השוטרת לינוי שנכחה באירוע, דבר הבא לידי ביטוי בשינוי גרסאותיהם בנוגע לאירוע במהלך חקירתם. בנסיבות הללו, מהימנות השוטר חורש הינה בעלת חשיבות רבה להגנה. לנוכח האמור, עותר ב"כ המבקשים להמציא לעיונו את פרטי המרשם הפלילי, לרבות תלונות במח"ש ותיקי מח"ש שנפתחו כנגד השוטר חורש.

3.המשיבה התנגדה לבקשה. לטענתה, לגיליון המשמעתי בעניינו של השוטר חורש אין כל רלוונטיות למשפט. ממילא חשיפת רישום משמעתי, אשר אינו חלק מן המרשם הפלילי, חייבת להיות מוגבלת, וזאת לנוכח החשש מתלונות שווא כנגד שוטרים אשר כל תכליתן להרתיע שוטרים מלבצע מלאכתם. לנוכח האמור, ודאי שאין מקום להיעתר לבקשה לעיין בתלונות שהוגשו כנגד שוטר למח"ש שהרי זו, כשמה כן היא, וממילא על פי חוק המרשם הפלילי המבקשים אינם רשאים לעיין בתיקים פתוחים או סגורים.

4.בדיון שהתקיים בפניי בתאריך 5.4.17, לנוכח התנגדות המשיבה, הדגיש ב"כ המבקשים את העובדה כי השוטר חורש הינו חלק מן האירוע המתואר בכתב האישום ולמבקשים טענות שונות כלפיו, לרבות ביצוע עיכוב בלתי חוקי, תיאום גרסאות ושיבוש החקירה. לשיטתו, מאחר וההגנה סבורה כי לשוטר חורש יד בדבר, הדרישה לבחינת מהימנות גרסתו הינה בעלת משקל וערך רב עבור ההגנה, ולשם כך נחוץ עיון בחומרי החקירה המבוקשים. בתום הדיון הוריתי למשיבה להעביר לעיוני את חומרי החקירה הרלוונטיים, לרבות תיק החקירה עליו מבוסס כתב האישום. העברת חומרי החקירה הושלמה אך ביום 3.5.17.

דיון והכרעה :

5.אין צורך להכביר מילים אודות זכות הנאשם להליך הוגן, אשר הינו עיקרון בסיסי העומד בבסיס המשפט הפלילי. על מנת ליישם זכות זו נקבע שהמבחן לבחינת השאלה האם עסקינן בחומר חקירה הינו רלוונטיות חומר זה לאישום או להגנת הנאשם. ככלל, חומר הנוגע לאישום הוא חומר חקירה שהנאשם רשאי לעיין בו, ואין חובה כי הרלוונטיות תהיה ישירה או וודאית אלא די בהיותה עקיפה, אף אם עסקינן בראיות השייכות לפריפריה של האישום, ולאו דווקא לאישום עצמו באופן מובהק.

6.יודגש, כי אין לאפשר עיון בחומר חקירה שהקשר בינו לבין האישום רחוק או שולי, אין לאפשר מסע דייג, ואין לאפשר עיון בחומר חקירה אשר האפשרות הטמונה בו לסייע להגנה לא קיימת או הינה בלתי סבירה (לעניין זה, ראו האמור בבש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' שיינר (מיום 23.1.2014)).