בסיס נ' שאשא טורס ואח'

פסק דין

1.ניתן בזה תוקף של פסק דין להסכמה בין התובע לבין הנתבעת 2.

2.התביעה נגד אלעל נדחית, ללא צו להוצאות.

3.הנתבעת 1, שאשא טורס, הגישה מסמך המתיימר להיות כתב הגנה. מדובר בעמוד אחד על טופס סטנדרטי של בית המשפט, הנושא כותרת "כתב הגנה" ובו משפט אחד בלבד: "צר לי על עגמת הנפש שנגרמה למר בסיס". הנתבעת 1 אפילו לא טרחה למלא את מספר התיק או את פרטי מי מהצדדים בטופס, וזולת המשפט האמור וחתימת נציגת הנתבעת, כהן שאשא רחלי, ותאריך, אין דבר במסמך האמור. אם לא די בכך, הנתבעת לא טרחה להתייצב לדיון. מדובר בהתנהגות שאינה ראויה בכל קנה מידה, של כל נתבע שהוא, לא כל שכן, של חברה המתיימרת לתת שירות לצרכן הפונה אליה. אם זו ההתייחסות כאשר מוגשת נגדה תביעה, עולה שאלה כיצד היא מתייחסת לאדם שפונה אליה כדי לקבל את שירותיה. מאחר שהנתבעת 1 לא העלתה כל נימוק הגנה בכתב הגנתה, ולא התייצבה לדיון, הרי שניתן היה לתת פסק דין נגדה על מלוא סכום התביעה (25,000 ₪) בהתאם לסמכותי לפי תקנות 10 ו-11 לתקנות השיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976. למרות זאת, מאחר שהצדדים השכילו לסיים את המחלוקת ביניהם, אני מחייבת את הנתבעת 1 לשלם לנתבעת 2 סך של 1,000 ₪ מתוך הפשרה שהנתבעת 2 משלמת לתובע, וזאת בלי לפגוע בזכות התובע לקבל את מלוא הסכום מהנתבעת 2. לסכום האמור יתווספו הוצאות משפט שתשלם הנתבעת 1 הן לתובע, בסך 500 ₪, הן לנתבעת 2 בסך 500 ₪, והן לנתבעת 3 בסך 500 ₪.

ניתנה והודעה היום ט' אב תש"ע, 20/07/2010 במעמד הנוכחים, בהעדר הנתבעת 1.

מיכל ברק נבו, שופטת

הוקלד על ידי: איילה שמעה