בסון נ' סלומון ואח'

פסק דין

לפניי תביעה לתשלום דמי תיווך.

1.לטענת התובעת נחתם בינה לבין הנתבע 1 הסכם במסגרתו הזמין הנתבע 1 שירותי תיווך.

לטענתה, הנתבע 1 פנה אליה בבקשה למתן שירותי תיווך בקשר למכירת דירתו ברחוב חיים בר לב 9/15 ברמלה.

לטענתה, על פי הזמנת שירותי התיווך, סוכם כי עבור מכירת הדירה ישלם לה הנתבע דמי תיווך בשיעור 2% + מע"מ, אם הדירה תימכר במחיר מעל 900,000 ₪.

לטענת התובעת, הנתבע 2 פנה אליה בבקשה למצוא לו דירת מגורים לרכישה, והוא התחייב לשלם לה דמי תיווך בשיעור של 1% + מע"מ מערך הקניה.

2.לטענת התובעת, ביום 29/3/11 הציגה התובעת לנתבע 2 את דירתו של הנתבע 1. הנתבעים ניהלו ביניהם מו"מ לגבי מחיר הדירה, בנוכחות התובעת אך לא הגיעו להסכמה, כך לפחות נטען בפני התובעת. (ראה סעיף 4 לכתב התביעה).

בחודש דצמבר 2011 נודע לתובעת, כי באוקטובר 2011 מכר הנתבע 1 דירתו לנתבע 2 בסכום שעולה על הסך 900,000 ₪ אך אף אחד מהנתבעים לא שילם את שכ"ט.

3.לטענת התובעת, היא זו שהייתה הגורם היעיל שהביא להתקשרות בין הנתבעים והנתבעים "עקפו" אותה על מנת להתחמק מתשלום דמי תיווך בעד שירותי התובעת.

4.לטענת הנתבע 1 במרץ 2010 פנתה אליו התובעת לאחר שראתה את דירתו באתר יד 2. לטענתו מאז שפנתה אליו התובעת, היא לא פרסמה את הדירה בעיתונים, לא הביאה קונים פוטנציאלים לרכישה וכעבור מספר חודשים הודיע לה כי אין בכוונתו למכור את הדירה כלל וכלל.

עוד טוען הנתבע 1 כי ההזמנה אותה צירפה התובעת לפיה לכאורה נחתמה ההזמנה עימו בשנת 2011 הינה מזויפת מאחר שההזמנה נחתמה ביום 11/3/10 ולא בשנת 2011.

לטענת הנתבע 1 רק בשנת 2011 החליט לשוב למכור את דירתו ופרסם את הדירה ב"יד 2".

לטענתו, הנתבע 2 הגיע אליו דרך אתר האינטרנט "יד 2".

לטענת הנתבע 1 מעולם לא פגש את הנתבע 2 בדירתו, אך הוא מאשר כי הנתבע 2 הגיע לדירתו בטעות, ופגש שם את אשתו, במועד בו הדירה כלל לא היתה למכירה.

לטענת הנתבע 1 דבריה של התובעת לפיהן הוא ניהל משא ומתן בנוכחות התובעת עם הנתבע 2, אינם אמת.

5.הנתבע 2 טוען כי אכן חתם על הזמנת שירותי תיווך ביום 1/10/10 עם התובעת, אך התובעת הציגה לפני הנתבע 2 דירות ברחוב חיים בר לב, ולדיר הנתבע 1 הגיעו בטעות שכן התובעת התבלבלה בין דירת הנתבע 1 לבין דירה ברחוב חיים בר לב 11.

לטענתו משהגיעו לדירת הנתבע 1, הודיעה אשתו של הנתבע 1 כי הדירה אינה למכירה, אך נתנה לתובעת ולנתבע 2 להיכנס לדירה לראות אותה.

לטענתו, הם נכנסו לדירה על מנת להראות לנתבע 2 את גודל הסלון והמטבח שדומה לדירה שהיתה אמורה להראות באותו מעמד.

לטענתו הדירה לא הוצגה בפניו ולא דובר על הצעת רכישה או מכירה ולא נוהל כל מו"מ עם הנתבע 1 שכלל לא נכח בדירה וזאת מאחר שהדירה כלל לא היתה מיועדת למכירה בזמן הרלבנטי.

לטענת הנתבע 2 הוא התקשר עם הנתבע 1 לאחר שראה כי הנתבע 1 פרסם את דירתו למכירה באתר יד 2.