בנק מזרחי טפחות בעמ נ' קלוגין ואח'

החלטה

ביום 20/12/2012, ניתן פ"ד כנגד הנתבע 3 / המבקש בבקשה לביטולו של אותו פ"ד.

בקשת המבקש מיום 03/09/2013, נסמכת בתצהירו בו מצהיר הוא, כי לא קיבל כל זימון או התראה לדיון בתיק זה.

המבקש אף הגיש תלונה למשטרת ישראל ביום 26/08/2013, בשל זיוף הנטען על ידו, ביחס לחתימתו ע"ג אישור מסירה מיום 09/11/2012, אשר הוגש יחד עם בקשת התובע ליתן פ"ד בהיעדר הגנה.

בהחלטתי מיום 07/09/2013, הוזמן המשיב להשיב.

ב-10/11/13, הגיש המשיב בקשה לדחות את בקשת המבקש "על הסף". הבקשה לא הוכרעה וניתנה החלטה המאזכרת את זכות המענה השמור למבקש.

תשובת המשיב מציינת, כי חלפו מעל ומעבר ל-30 הימים הקבועים בחוק לשם הגשת בקשה לביטול פ"ד, ולו בל כך יש לדחות הבקשה על הסף:

ביום 18/03/2013, חתם המבקש על אישור מסירה ביחס לאזהרה לחייב בתיק ההוצל"פ שנפתח לשם ביצועו של פסק הדין, ומכאן, שלמן מועד זה, מוחזק הוא כיודע על פסק הדין. (המבקש עצמו אינו נוקב במועד הידיעה הראשונה אודות התביעה נשוא פסק הדין אותו מבקש הוא לבטל – ש.ר.)

התשובה מציינת גם, כי "המבקש עצמו מודה בבקשתו כי "הבקשה לביטול פסק דין מוגשת באיחור" (כלשונו)", וכן – " בנסיבות אלה, גם אם המבקש לא קיבל את כתב התביעה וההזמנה לדין כנטען בבקשתו, הרי שהמועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין חלף לפני זמן רב."

טענת המבקש לזיוף חתימתו על גבי אישור המסירה, הינה סתמית ונטולת בסיס עובדתי. ממילא, נטל ההוכחה לסתור את עובדות המסירה, רובץ לשכמו של המבקש.

תשובת המבקש הוגשה ביום 05/12/2013, בדמות מכתב / פניה לביהמ"ש המלווה בדרישה לחייב המשיב בפיצויים ו"לסגור את התיק".

לאחר עיון במכלול הכתבים הנסקרים לעיל, דומני כי אכן יש ממש בנטען ע"י המשיב, לפיה המבקש לא ביקש כלל ארכה להגשת בקשתו, שעה שידע על פסק הדין למן קבלת האזהרה בתיק ההוצל"פ, חודשים רבים לפני הגשת בקשתו זו.

ממילא, לא עלה בידי לאתר ולו ראשית הגנה מפני כתב התביעה, משום שלא נטען דבר בעניין זה .

בפסק הדין שביטולו מבוקש נקבע גם זאת:

"... כתב התביעה נמסר לנתבע 3, ביום 09/11/2012,כעולה מבקשת התובע, ליתן פס"ד בהעדר, ונספחיה..."

המבקש נמנע מלהתעמת עם קביעה זו, שעה שאכן הנטל לסתור קביעה זו, רובץ עליו.

המבקש לא הרים ולו ראשיתו של הנטל האמור, הגיש בקשתו באיחור בן חודשים אחדים ולא הציג אף לא ראשית הגנה מפני התובענה.

מכל אלו – הבקשה נדחית.

יוער, כי היום ניתנה על ידי החלטה שגויה, על גבי תשובת המבקש מיום 5/12/13, אשר בשוגג טעיתי לסבור כי בקשה לביטול פסק דין היא, שעה שאך תשובת המבקש היא.

ההחלטה האמור (בפתקית) נסוגה מפני החלטה זו, והלכה למעשה מבוטלת. ביטולה אינו מעלה ואינו מוריד מהחלטה זו, ואין בו כדי לפגוע במבקש.