בנק מזרחי טפחות בעמ נ' כהן

פסק דין

הטענות ומהלך הדיון

1. בפני תביעה שהגישה בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "התובעת") בסכום קצוב על סך 39,148 ₪ נגד ה"ה כהן חיים ולבנה בגין יתרת חוב בחשבון הבנק שפתחו אצל התובעת. התובעת צרפה לכתב התביעה את הסכם ניהול החשבון מיום 22.4.2004.

2. נגד מר חיים כהן ניתן פסק דין וגב' לבנה כהן (להלן: "הנתבעת") הגישה התנגדות ובתצהירה העלתה מספר טענות , וביניהן כי לא ניהלה ולא פעלה בחשבון , ולא חתמה על מי ממסמכי פתיחת החשבון וכי בשנת 2004 לא הייתה כלל בסניף הבנק בקרית אונו בו התנהל החשבון.

3. הנתבעת טענה כי החתימה בעמ' 18 להסכם הנחזית להיות חתימתה , אינה חתימתה וכי לא נכתבה בכתב ידה, לא בהרשאתה ולא בהסכמתה.

4. עוד הצהירה, כי לא ידעה על קיום החשבון ולא צרכה ממנו וכי לפני 15 שנה סגרה חשבון משותף לה ולמי שהיא מכנה בעלה בנפרד , מר חיים כהן בבנק המזרחי ומאז אין קשר בינה לבין התובעת.

5. הנתבעת הצהירה כי לפני 4 שנים נפרדה מבעלה שנמצא במאסר.

6. עוד הצהירה הנתבעת כי בעלה בנפרד הוא שחתם על ההסכם ופעל בחשבון.

7. ביום 19.6.13 התקיימה חקירת הנתבעת על תצהירה והיא נשאלה לגבי חתימתה על הסכם אחר שנחתם , בין היתר, בינה לבין התובעת בשנת 2000 והיא השיבה "אתה יודע מה, לא. זו חתימה שדומה לחתימתי , אבל לא חתמתי אני לא זוכרת דבר כזה, . אני לא זוכרת שהבנק תבע אותי בשנת 2000."

8. לנתבעת ניתנה בהסכמת התובעת רשות להגן וההליך הועבר להליך של סדר דין מהיר .

9. בימ"ש (כבוד השופט שקד) מינה בהסכמת הצדדים מומחית לכתב יד כדי לבדוק טענת הנתבעת כי לא חתמה על הסכם פתיחת חשבון הבנק , בכפוף לשמירת זכות הנתבעת להביא ראיות מטעמה.

10. הנתבעת התנגדה לכלול בבדיקה גם את ההסכם משנת 2000 , אולם בימ"ש הורה לכלול בבדיקה גם את ההסכם משנת 2000 וכן הורה לצדדים להגיש תצהירים עד יום 1.9.13.

11. ביום 1.9.13 התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה חתום ע"י מר יניב גרמה עובד התובעת שהצהיר כי שימש בזמנים הנוגעים לעניין מנהל לקוחות בסניף בו התנהל החשבון.

12. מר גרמה הצהיר כי בעבר הוגשה תביעה נגד הנתבעים בגין יתרת חוב באותו חשבון באותה עת . בעקבות התביעה , ביקשו הנתבעים שם , הנתבעת כאן ובעלה מר חיים כהן , להגיע להסדר עם הבנק ונחתם הסכם להסדרת החוב בחשבון. ביום 3.9.2000 ההסכם קיבל תוקף של פסק דין.

13. התובעת צרפה את עותק ההסכם ומר גרמה הוסיף והצהיר כי למרות שהבנק העמיד בסמוך למתן פסק הדין הלוואה בהתאם להסכם , הנתבעים לא עמדו בהסכם ולא שילמו כספים כפי שהתחייבו.

14. עוד הצהיר מר גרמה כי בשנת 2004 פנו הנתבעים לבנק בשנית בבקשה להסדיר החוב פעם נוספת והתובעת הסכימה לפנים משורת הדין להעמיד לנתבעים הלוואה חדשה להסדרת החוב בחשבון בלבד.

15. מר גרמה הבהיר כי מבחינת נוהלי הבנק הרי שלצורך העמדת ההלוואה מחדש היה צורך להחתים הנתבעים מלבד על מסמכי ההלוואה " גם על טפסים נוספים מחודשים וכו' " והתובעת צרפה עותק מההסכמים החדשים חתומים ע"י הנתבעים.

16. מר גרמה הצהיר כי ביום 22.2.2004 הועמדה לנתבעים הלוואה על סך של 25,250 ₪ וכי הבת של הנתבעת צורפה כלווה. התובעת צרפה את עותק הסכם ההלוואה.

17. מר גרמה הבהיר והדגיש כי "נהלי הבנק אינם מאפשרים להחתים אדם על מסמך מבלי לזהותו פרונטאלית ע"י ת.ז. ולכן טענת גב' כהן על כך שלא הייתה בסניף ולא חתמה על המסמכים אין לה אחיזה במציאות והיא בעלה וביתה חתמו בפני ואף צולמו ת.ז. של הנתבעים ומצ"ב".

18. צילום ת.ז. לא צורף לתצהיר.