פסק דין
בפני בית המשפט שתי תביעות נפרדות, תביעה שהוגשה במסגרת ת.א. 17130-08-10 על ידי התובע מר דריו רוברטו טומין (להלן "דריו") כנגד הנתבע בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן "הבנק") בגין סך של 69,038 ₪ וכן תביעת הבנק אשר הוגשה במסגרת ת.א. 9014-02-10 כנגד דריו בגין סך של 230,895 ₪ יחד עם בקשה ליתן פסק דין הצהרתי בדבר משכון רכב כולל פוליסת ביטוח לטובת הבנק לרבות רישום שעבוד ברשם המשכונות ובמרשמי משרד הרישוי כאמור בכתב התביעה הנ"ל.
נטען על ידי דריו כי הבנק התרשל בעת שהעמיד לטובתו שתי הלוואות על סך 115,000 ₪ כל אחת לצורך רכישת רכב מסוג פאסאט וכתוצאה מכך נגרם לו נזק בגובה 69,038 ₪ הנ"ל, שכן בסופו של יום ובעקבות מצגים שקיבל מהבנק הועברו כספי ההלוואה ישירות לידי חברת אקסלוסיב מוטורס (ר.ח.) בע"מ (להלן "החברה") שבבעלות שלום מאיר רותם חכמון (להלן "חכמון") אולם אותו רכב שנרכש לא סופק לידי דריו בפועל.
אל מול זאת נטען על ידי הבנק כי דריו הציג בפני הבנק מצג לפיו האשראי נועד למימון רכישת הרכב באמצעות החברה, כאשר חכמון פנה אל סניף הרצליה פיתוח של הבנק והציג את החברה שלו כסוכנות משנה של חברת מכשירי תנועה בע"מ וכמי שביכולתם להפנות לבנק מספר גדול של לקוחות שיפתחו חשבונות בסניף וייטלו הלוואות למימון רכישת רכבים שונים ועל רקע זאת הוסכם כי ללקוחות שיבואו לבנק על-ידי החברה וחכמון יינתנו תנאי אשראי מועדפים. ואכן במהלך שנת 2009, טרם ההתקשרות לביצוע העסקה נשוא התביעות דנן, חכמון והחברה הפנו לבנק עשרות לקוחות אשר פתחו חשבונות לצורך נטילת הלוואות לרכישת כלי רכב. רק לאחר מספר רב של עסקאות ורכישות אשר בוצעו בפועל הסתבר כי הבנק נפל קורבן לפעולת תרמית והונאה של החברה וחכמון.
הבנק הוסיף וטען כי חשבונות הבנק נפתחו וכן כי הועברו כספי ההלוואה בהסתמך על טופס הזמנה אשר התברר בדיעבד כי היה מזויף, על גבי מה שנחזה להיות נייר מכתבים של חברת מכשירי תנועה בע"מ כאשר מכשירי תנועה בע"מ מאשרת לכאורה בטופס ההזמנה, כי "הקונה רכש מאתנו את המכונית הנ"ל" וכי "הינו בעליה לכל דבר ועניין" כאשר היא תמשיך להחזיק במכונית "בשמו ובמקומו של הקונה", תוך התחייבות "להודיע ללקוח לרשום ברישיון הרכב כי העברת הבעלות על שמו מותנית ברישום שעבוד לטובתכם".
לטענת דריו נגרמו לו נזקים כתוצאה מרשלנות הבנק ועל כן אין הוא חב לשלם תשלום כלשהו בגין ההלוואות ואילו הבנק צריך לשלם לו עבור כל הנזקים אשר נגרמו לו בסך של 69,038 ₪ אשר כוללים: 45,000 ₪ אשר הועברו לחברה/חכמון במזומן על חשבון רכישת הרכב; 4,600 ₪ בגין שני התשלומים החודשיים הראשונים אשר שולמו על חשבון ההלוואות; 9,438 ₪ בגין השכרת רכב למשך 3 חודשים; ו- 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש.
מטעם הבנק הוגשו שני תצהירי עדות ראשית, אחד באמצעות מר הגר חנוך והשני באמצעות מר נתן ברקאי. מר הגר חנוך הצהיר כיצד דריו חתם על כל מסמכי ההלוואה לרבות טופסי שעבוד ומשכון וכל זאת כאשר דריו הציג בפני הבנק מצג לפיו האשראי נועד למימון רכישת רכב באמצעות החברה שבבעלותו של חכמון. בסעיף 10 לתצהירו, מצהיר מר הגר כי "נמסר לבנק מכתב, הנושא לוגו של מכשירי תנועה והחתום ע"י הנתבע, לצד חתימת החברה, בו מורים הנתבע והחברה לבנק להעביר סך של 230,000 ₪ לחשבון מס' 183652 בסניף 119 של הבנק הבינלאומי".
בתצהירו של מר ברקאי הוצהר כי ראה במו עיניו את מסמכי חברת מכשירי תנועה בע"מ ולא היה כל יסוד לחשוד כי מדובר במסמכים מזויפים באשר חכמון ישב כסוכנות משנה במשרדי חברת מכשירי תנועה בע"מ.
מהצהרת הבנק אכן עולה כי חכמון פנה קודם לכן לבנק - סניף הרצליה פיתוח והציג את עצמו בתור מנהל סוכנות משנה של מכשירי תנועה בע"מ, ביקש לקבל עבור לקוחות שירכשו כלי רכב ממנו תנאים טובים יותר להלוואות ועולה כי הבנק אכן הסכים לתת תנאי הלוואה מועדפים לאותם לקוחות.
דריו בתצהירו, הצהיר תחילה כי במהלך חודש יולי פנה לבנק - סניף אילת, למנהלת לקוחות אישית בשם אלכסנדרה דניאל לשם רכישת הרכב וזאת על מנת לקבל הלוואה בגובה 230,000 ₪ בתנאים מועדפים. לאחר מכן הוצהר בסעיף 3 בתצהירו הנ"ל כי:
"לצורך כך, נשלחתי לנתבעת מס' 3 – חב' אקלוסויב מוטורס (ר.ח.) בע"מ (להלן "החברה"), בבעלותו של הנתבע מס' 2 – מר רותם חכמון (להלן: "חכמון"), מי שעמו קיים הבנק קשרים עסקיים ענפים בתחום יבוא רכבי היוקרה, מזה תקופה ארוכה. "
דריו הוסיף ותאר כיצד בוצעה העסקה באמצעות הבנק - סניף הרצליה פיתוח כאשר הוא עצמו מעולם לא הגיע לשם והכל נעשה דרך הסניף באילת כאשר מסמכי הרכישה, המשכון והשעבוד כלל לא ציינו מספר רכב ופרטי שלדה ומנוע כנדרש.
בסעיף 7 בתצהירו של דריו הוצהר כי:
"זאת ועוד, בין יתר מסמכי ההלוואה עליהם נתבקשתי לחתום בסניף הבנק באילת, לצורך העמדת ההלוואה, צורף מסמך – קריטי במהותו, הנושא את שם הנתבעת מס' 3, לפיו מצהירה האחרונה כי רכשתי ממנה הרכב וכי הם "ממליצים" על הענקת המימון לרכישתו".
בסעיף 8 בתצהירו של דריו הוצהר כי הוא נדרש לחתום על הוראה להעביר את סכומי ההלוואות לחשבון הנתבעת מס' 3 "בו במקום". בסעיף 9 בתצהירו הוצהר כי אותו מסמך שורבב בין יתר מסמכי ההלוואה של הבנק, כאשר מדובר במסמך שהינו חיצוני לבנק וכל זאת כאשר הוא לא זכה לקבל כל הסבר ביחס למהותו של אותו מסמך. בסעיף 10 הוצהר כי "במקביל" הוא העביר לידי החברה, 45,000 ₪ מכספי תמורת מכר של רכב ישן שהיה בבעלותו וכן דאג להעביר 10,000 ₪ לצ'מפיון מוטורס.
מר הגר ברוך נחקר במסגרת החקירה הנגדית על תצהירו ובמהלכה נשאל האם לא מצאו לנכון לבדוק את חכמון והחברה והוא השיב כי "תחילת הפעילות שלו הייתה בחברה עצמה, בסוכנות הראשית שם, בהרצליה, במכשירי תנועה. הוא הגיע עם המנכ"ל ועם המנהל וצוות מהסניף ביקר שם וראה שהוא נמצא שם לפני שעשינו את העסקאות.". לאחר מכן הוא הוסיף כי זה היה לפני שהוא פתח את החברה אולם אחרי שהוא פתח את החברה, כ- 3-4 חודשים לאחר מכן עבד בחברה מסוימת שהיו מפנים לקוחות להלוואות כאשר גם מהסוכנות משנה אמרו שהוא עובד איתם. מר הגר נשאל האם הוא יודע מי החתים את דריו והוא השיב כי מדובר בפקידה אשר הסבירה לו על מה הוא חותם. בא כוחו של דריו שאל האם ניתן להמציא שם של פקידה וכיצד העד יודע כי דריו זכה לקבל הסבר. העד לא יכול היה להצביע על שמה של הפקידה אולם הוסיף כי במסגרת עבודתה של הפקידה מסבירים על מה שחותמים קודם לכן. כן עלה כי אותו מסמך התחייבות אכן נחתם על ידי דריו בבנק (ראו בעמ' 16 ש' 12-16).
מר הגר נשאל האם היות המסמך של מכשירי תנועה בע"מ אבל החותמת של חברה אחרת, של חברת אקסלוסיב לא מעלה ולו חשד מינימאלי ולכך השיב כי "נהלי הבנק מאפשרים לנו או להעביר לחברה היבואנית או למי מטעמה שהוא לכאורה עובד איתם. זה נהלי הבנק" (ראו בעמ' 18 ש' 21-24).
מר הגר נשאל ספציפית לגבי נספח ו' ונשאל האם הסתמך על מה שכתוב באותו מסמך בלי לבדוק והשיב כי ההסתמכות הינה "על סמך כארבעים ומשהו הלוואות רכב", על סמך המסמך הזה ועסקאות קודמות שנעשו קודם לכן (ראו בעמ' 20 ש' 14-18).
מר ברקאי נחקר על תצהירו ובמהלך החקירה, עלה, בין היתר, כי כשמתחילים לעבוד עם סוכנות הוא אכן נכנס אליה כדי לבדוק אותה כדבר שבשגרה וכן הוסיף כי ערכו בדיקת BDI וגם הסתמך על "המסמכים שהגיעו, רישיונות שהגיעו מחברות. זאת אומרת, הרכבים שהגיעו בפועל. הרי יש לי רכבים..." (ראו בעמ' 26 ש' 20-21).
מר ברקאי נשאל בקשר למסמך ההתחייבות אשר נשא למעלה את השם "מכשירי תנועה" ואילו חברת אקסלוסיב חתומה למטה והוא השיב כי הדבר לא עורר כל חשד כיון "שיש לחברות ולסוכנים את המסמכים של חברות היבואנים והם חותמים. זה לא המקרה היחידי שאני ראיתי, לא החברה היחידה שאני ראיתי את זה" (שם, בעמ' 28 ש' 7-12).