אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי לישראל בע"מ-סניף צפת נ' ביטון

בנק לאומי לישראל בע"מ-סניף צפת נ' ביטון

תאריך פרסום : 08/11/2020 | גרסת הדפסה

פש"ר
בית המשפט המחוזי נצרת
6846-06-12
30/10/2020
בפני השופטת:
עינב גולומב

- נגד -
החייב:
ש.ב.
המבקש (צד ג'):
מ.ב.
החלטה
 

 

לפני בקשה לאישור הסכמות שגובשו בין הנאמן לצד ג' בקשר לנכסי החייב וסיום ההליך בהפטר.

 

רקע:

 

1.ענייננו בהליך פשיטת רגל אשר נפתח נגד החייב לבקשת נושה (בנק לאומי לישראל בע"מ). ביום 13.3.13 ניתן צו כינוס לנכסי החייב וביום 3.3.14 הוכרז החייב פושט רגל.

 

2.כנגד החייב הוגשו תביעות חוב בסך 679,299 ₪. סכום הנשיה המאושרת עומד על 512,549 ₪.

 

3.בשנת 2012 הגיש צד ג', מר מ. ב., אחיו של החייב (להלן – מ.), תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בה התבקש סעד הצהרתי כי הוא בעל הזכויות במשק במושב רמות נפתלי, שהזכויות בו רשומות ברשות מקרקעי ישראל במחצית על שם החייב ובמחצית על שם אשתו. ההליך בבית המשפט לענייני משפחה עוכב לפי בקשת הנאמן, בשל הליך פשיטת הרגל. בהמשך הגיש מ. בקשה לבית משפט זה לאשר את המשך ניהול התביעה.

 

4.לאחר הגשת הבקשה האמורה, ולאחר בחינת מכלול נתוני החייב, הגיע הנאמן למתווה מוסכם עם מ., לפיו – בכפוף לאישור בית המשפט - ישלם האחרון לקופת הפש"ר סך 400,000 ₪ בתוך 60 יום. כנגד כך, הנאמן, בנעלי החייב, יסתלק מחלקו של החייב בעזבון אמו המנוחה, העומד על שמינית מהעזבון, ותביעת מ. נגד החייב בבית המשפט לענייני משפחה תברר לגופה שם. בכפוף לתשלום זה, יופטר החייב.

 

5.ברקע המתווה האמור ניצבים שני נכסים עיקריים שלחייב זיקה אליהם.

 

6.הנכס האחד - משק במושב רמות נפתלי, הרשום על שם החייב ואשתו המתגוררים בו. על הנכס רשום משכון משנת 2011 לטובת מ.. כאמור לעיל, אף תלויה ועומדת לגביו תביעה בבית משפט לענייני משפחה, בה עותר מ. לסעד הצהרתי כי הוא בעל הזכויות בנכס.

 

7.הנכס השני הוא זכויות בעזבון אמו המנוחה של החייב. לחייב שמינית בעזבון. היורש של יתרת חלקי העזבון הוא אח נוסף של החייב, בשם א. ב. (לטובתו הסתלקו כל יתר יורשי המנוחה – אחיו של החייב - מחלקיהם בעזבון). העזבון כולל כספים נזילים, שחלקו של החייב בהם כ- 122,000 ₪, וכן נחלה במושב אביבים. ביחס לנחלה האמורה, הוצג לנאמן תצהיר של המנוחה משנת 2009, בו העבירה המנוחה את זכויותיה בנחלה במתנה לא.. יצויין כי א., לפי שנמסר, הוא בעל צרכים מיוחדים (אילם וחירש) ומתגורר בנחלה הנ"ל.

 

8.יוצא אפוא כי סה"כ הסכום שנקבע במתווה שגובש ע"י הנאמן (400,000 ₪) מגלם תוספת בגין זכויות אפשריות לחייב בנכסים האמורים, מעבר לכספים שאין חולק כי ירש מאמו ז"ל.

 

9.הנאמן סבור כי המתווה המוצע מאזן באופן הולם בין הסיכונים והסיכויים שבניהול הליך לקביעת זכויות החייב בנכסים ולמימושן עד לפרעון מלוא החובות, דבר שעלול להיות כרוך בהליכים ממושכים ומורכבים, נוכח הנתונים שצויינו לעיל. הדיבידנד שיניב ההסדר המוצע לנושים הוא בשיעור של כ- 74% נטו הואו ישולם בתוך פרק זמן קצר. הנאמן מציין כי הנושה יוזם ההליך, שנשייתו עומדת על סך של כ- 82% מכלל הנשיה, נתן הסכמתו למתווה האמור.

 

10.בדיון שנערך ביום 29.5.19 בבקשה לאישור המתווה האמור, התנגד החייב לאישורו בטענה כי יש בכך לפגוע בו בצורה ממשית. לטענת החייב, במסגרת המתווה המוצע הנאמן, בנעליו, יסתלק מזכויותיו בעזבון אמו, בעוד ששווי הזכויות – בשים לב לשווי הנחלה שהוא לטענתו גבוה מאוד – עולה בהרבה על הסכום שישולם לקופה ע"י מ. כמו-גם על גובה הנשיה. בהקשר זה טען הוא כי תצהיר המתנה שהוצג חסר כל נפקות משפטית ואיננו מגלם סיכון כלשהו מבחינת קיומן של זכויות בעזבון. בנוסף טען החייב כי התביעה שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה היא תביעת סרק ובמהותה איננה אלא תביעה כספית, בגינה היה על מ. להגיש תביעת חוב בהליך דנן, דבר אותו לא עשה. לפיכך התנגד החייב גם להסכמה בין הנאמן למ. בדבר המשך ניהול תביעתו של האחרון בבית המשפט לענייני משפחה.

 

11.במסגרת דין ודברים בדיון הועלתה אפשרות לפיה יתוקן המתווה המוצע באופן שלחייב תהיה שמורה הזכות להגיש בעתיד תביעה כספית בגין שווי נחלת האם ז"ל, ככל שיתברר כי השווי עולה על הערך שגולם במסגרת המתווה שפורט לעיל. ככל שכך ייעשה, יותר לאחיו להגיש תביעה כספית שכנגד. הנאמן והכונ"ר תמכו באישור מתווה כאמור, ואף מ. הביע הסכמתו לו, בכפוף לאפשרותו להמשיך לנהל תביעתו בנושא זכויות במשק ברמות נפתלי בבית המשפט לענייני משפחה. ניתנה לחייב שהות לשקול הדברים ולהביע עמדתו.

 

12.במסגרת הודעות ותגובות שהוגשו לאחר מכן עלה כי החייב עומד על דרישתו כי ככל שיאושר המתווה ויינתן לו הפטר, ייקבע כי הוא חל על התביעה התלויה ועומדת בבית המשפט לענייני משפחה.

 

הכרעה:

 

13.לאחר שבחנתי את מכלול טענות הצדדים, מסקנתי היא כי יש לאשר המתווה כפי שהוגש על-ידי הנאמן, בתיקון לפיו ככל שבעתיד יתברר כי שווי נחלת האם המנוחה גבוה מכפי שגולם במסגרת ההסדר הדנן, יוכל החייב להגיש תביעה כספית בגין ההפרש, וכנגד כך תעמוד זכות תביעה שכנגד למ., תיקון לו כאמור הסכים מ..

 

14.נקודת המוצא לענייננו היא כי משהוכרז החייב פושט רגל, מוקנים נכסיו, למעט חריגים, לנאמן (סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980. בגדר זכויות החייב, אף זכויות תביעה העומדות לו כלפי צדדים שלישיים. הנאמן בא בנעלי החייב ורשאי לעשות בנכסיו כמעשה החייב עצמו. במסגרת זאת, מוסמך הנאמן לערוך הסדר או פשרה עם צדדי ג' בנוגע לחובות או לנכסי החייב. וכך נפסק בהקשר זה בע"א 2172/10 אלומיניום זוהר יבוא ושיווק (בפירוק) נ' עוה"ד מוטי גלוסקא ואח' (פורסם במאגרים) (2011)) (ביחס למפרק של חברה, אולם הדברים יפים אף לענייננו):

 

ידוע, עם תחילתם של הליכי הפירוק עוברות סמכויות הניהול של החברה מידי האורגנים אל המפרק, והוא נכנס בנעליהם. המפרק נדרש לכנס את נכסי החברה, לבחון את תביעות החוב של הנושים השונים, לממש נכסים, ולעתים – הוא נדרש אף לנהל את עסקיה של החברה בפירוק. בין היתר, מוסמך המפרק להגיש תביעה נגד צד שלישי, ככל שהוא סבור כי קיימת לחברה עילה לעשות כן. במסגרת שיקוליו, על המפרק להעריך את סיכויי התביעה, תוך התחשבות במצבה של קופת הפירוק ובאינטרסים של הנושים, שכן ניהול הליך משפטי נגד צד שלישי עלול להטיל נטל כלכלי כבד על קופת הפירוק (ראו: ע"א 7602/09 בנק הפועלים בע"מ נ' Cibel Financiere, פסקה 6 ([פורסם בנבו], 10.2.2011)). הגעה לפשרה עם צד שלישי שנתבע על-ידי החברה בפירוק, היא חלק מסמכותו של המפרק ומצויה בגדרי שיקול דעתו. בית משפט של פירוק, בבואו לאשר הסדר פשרה עם צד שלישי שנתבע על-ידי החברה בפירוק, אינו נדרש לבחון את הסוגיה כאילו היה בית המשפט הדן בהליך העיקרי, תוך שמיעת ראיות וניתוח משפטי של טענות הצדדים. כל שנדרש לשם הכרעה בבקשה, הוא לבחון אם נפל פגם המצדיק התערבות בשיקול דעתו של המפרק להגיע להסדר פשרה (השוו: ר"ע 338/83 חפציבה חברה לבנין עבודות ופיתוח בע"מ נ' גפני, פ"ד מא(3), 449, 456 (1984))".

(ההדגשה הוספה).

 

15.במקרה דנן, התרשמתי כי המתווה אליו הגיע הנאמן משקף הערכה מושכלת וסבירה של סיכויים וסיכונים ביחס לזכויות החייב נוכח טענות סותרות לגביהן של החייב אל מול צדדים נוספים – אחיו.

 

16.כפי שצויין לעיל, בכל הנוגע לנכסי העזבון, הוצג תצהיר שנחתם על-ידי המנוחה בפני עו"ד בשנת 2009, לפיו העבירה היא במתנה בחייה את הזכויות בנחלה לאח א.. טענות החייב כי מדובר בהתחייבות חסרת תוקף רחוקות מלהניח תשתית חד-משמעתית והסיכון שייקבע שבסופו של הליך משפטי כי אין לחייב זכויות בנחלה – שריר וקיים. באשר לזכויות במשק בו מתגורר החייב, שמחציתן רשומות על שמו, הרי שכאמור רשום לגביו משכון לטובת מ.. הנאמן סבר במהלך ההליך דנן כי קיימת עילה להגיש בקשה לביטול הענקה ביחס למשכון לפי דיני פשיטת הרגל (בקשה שטרם הוגשה), אולם גם כאן תדרש התדיינות שלא ניתן לקבוע מראש את תוצאתה. כפי שציין הנאמן, יש אף להביא בחשבון את משך ועלות ההליכים שיידרשו, הן לצורך הכרה בעצם קיומן של זכויות והן לצורך מימושן על כל הכרוך בכך, בפרט כשמדובר בנכסים המשמשים למגורים. לא למותר אף לציין, מבחינת "היתרונות" לחייב, כי במסגרת ההסדר האמור יופטר החייב מחלק מחובותיו, שכן אין מדובר בתשלום דיבידנד מלא לנושים. מהעבר השני, לנושים ישולם דיבידנד בשיעור נכבד (אף כי לא מלא), וזאת בתוך פרק זמן קצר בהרבה מכל חלופה אחרת.

 

17.בתמונה הכוללת על רקע כל המפורט לעיל, ובתיקון בדבר אפשרות לתבוע כספית בהמשך בגין הפרשי שווי ביחס לנחלה בעזבון מעבר לגילום שנעשה במסגרת הליך זה, ככל שיתברר שיש כאלה, סבורני כי המתווה עליו ממליץ הנאמן הוא ראוי ומאוזן, הן מבחינת אינטרס הנושים והן מבחינת אי-קיפוח החייב.

 

18.אשר לתביעה התלויה ועומדת בבית המשפט לענייני משפחה, אינני סבורה כי יש לקבל את הסתייגות החייב לגביה ואת דרישתו לקבוע כי לא ניתן להמשיך לנהלה כתנאי לאישור המתווה בתיק דנן. מדובר בתביעה שהוגשה ע"י מ. למתן סעד הצהרתי בדבר זכויות בנכס הרשום על שם החייב וגרושתו. נזכיר כי על נכס זה משכון רשום לטובת מ.. כידוע, ככלל נושה מובטח איננו מוגבל לממש את בטוחתו בשל הליכי חדלות פירעון הננקטים נגד החייב. עד כה לא הוגש הליך למימוש המשכון, וממילא, ככל שיוגש כזה בעתיד, טענות הצדדים שמורות להם, לרבות טענת החייב כי מדובר במשכון פיקטיבי (טענה שהבסיס לה בדין הכללי ולא בדיני פשיטת רגל). בנסיבות אלה, וכאשר התביעה בבית המשפט לענייני משפחה היא לסעד הצהרתי בלבד בדבר זכויות, ולא לסעד כספי, סבורני כי אין מניעה להמשך ניהול הליכים ביחס לזכויות בנכס האמור מחוץ להליך פשיטת הרגל לאחר סיומו במתווה כספי כפי שתואר.

 

19.סוף דבר; אני מאשרת את המתווה כפי שהוגש מטעם הנאמן, בכפוף לשינוי שצויין לעיל לעניין אפשרות להגשת תביעות כספיות עתידיות בין האחים ביחס לפער שווי הנחלה הכלולה בעזבון ככל שיתברר שיש כזה.

 

20.בהתאמה, הסכום שנקבע ישולם ע"י מ. בתוך 60 ימים. בכפוף לכך, יינתן הפטר לחייב, ויבוטל עיכוב ההליכים ביחס לתביעה בבהמ"ש לענייני משפחה.

 

 

ניתנה היום, י"ב חשוון תשפ"א, 30 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.

 

 

 

Picture 1

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ