בנק הפועלים בע"מ ואח' נ' אהרוני

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (המחלקה הכלכלית) (כב' השופט מ' אלטוביה) מיום 22.6.2017 במסגרת ת"א 23534-05-16, בגדרה הורה בית המשפט למבקשים, בנק הפועלים בע"מ (להלן: הבנק) ונושאי משרה בו, להמציא לעיון המשיב מסמכים פנימיים שונים של הבנק הקשורים להיקף חובותיו של מר אליעזר פישמן (להלן: פישמן) ו/או חברות הקשורות אליו (להלן:הקבוצה) לבנק; מסמכים הנמצאים ברשות הבנק אשר הוכנו על ידי פישמן או מטעמו; התכתבויות עם בנק ישראל ו/או כל רשות רגולטורית אחרת בקשר ליחסי הבנק עם הקבוצה.

1. המשיב, אשר מחזיק ב-1,822 מהון המניות המונפק של הבנק, הגיש ביום 10.5.2016 בקשה לגילוי ועיון במסמכים הדרושים לו לצורך בחינת האפשרות להגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד המבקשים. טענות המשיב נוגעות להתנהלות המבקשים בכל הנוגע למתן האשראי וההלוואות לפישמן ו/או לקבוצה. חובו של פישמן והקבוצה לבנק נאמד, נכון להיום, בכ-1,500,000,000 ש"ח, וחלק נכבד מסכום זה לא יפרע.

2. לאחר שבחן את טענות הצדדים ועיין בכלל המסמכים שהונחו לפניו, קבע בית המשפט המחוזי כי יש לקבל את הבקשה ולהורות על גילוי המסמכים. בית המשפט דחה את מרבית טענותיו של המשיב וקבע כי אין בהן כדי לעמוד בדרישה הראייתית ולו המינימלית, המבססת בקשה לגילוי מסמכים במסגרת הליך מקדמי של הגשת בקשה להגשת תביעה נגזרת. עם זאת, ההחלטה המורה למבקשים לגלות את המסמכים המבוקשים, התבססה על שני מסמכים אשר צורפו לתשובת המשיב לתגובת המבקשים (להלן: המסמכים) ואשר נקבע כי יש בהם כדי להצביע על פגמים בהתנהלות המבקשים.

3. המסמך הראשון עליו נסמכה ההחלטה הינו תצהירו של פישמן שניתן במסגרת הליכי פשיטת הרגל שבסופם ביום 21.6.2017 הוא הוכרז פושט רגל (פש"ר 3642-08-16) (להלן: התצהיר). לפי האמור בתצהיר, עוד בשנת 2006 וכתוצאה מהיחלשות מטבעות שונים, נגרמו לו ולקבוצה הפסדים כבדים. המסמך השני הינו פרוטוקול הדיון מיום 5.9.2016 בהליך הפש"ר האמור ובפרט דבריו של בא כוח המבקשים שנאמרו באותו דיון כדלקמן:

"...הבה נניח שכשהעמדתי את האשראי לרכישת ידיעות אחרונות בשנת 1997, 1998 ואולי מאוחר יותר בסדר גודל של 300 מיליון ש"ח לעומת מחיר רכישה של 1.1 מיליון ש"ח, הבה נניח שלא הייתי מספיק זהיר, ונניח שלנוכח אמות המידה של היום חוב כזה, מתוך ניסיון עסקים, הייתי לוקח מרווח עוד יותר גדול, זה לא מאיין את החוב, זה לא מעמיד אותו בסימן שאלה – זה לעניין הורתו של החוב, בהיבט יצירת החוב".

משני המסמכים הסיק בית המשפט כי כבר בשנת 2006 לכל המאוחר, נקלעה הקבוצה להפסדים כבדים אשר שינו באופן מהותי את מצבה הכלכלי, ועל אף זאת לא נמנעו מנהלי הבנק ממתן אשראי לפישמן ולקבוצה ולא צמצמו את חשיפת הבנק לסיכון הכרוך בכך.

4. בהתחשב בהפסדים הכבדים שהיו לקבוצה עוד בשנת 2006, ומאחר ולכאורה לא ננקטו צעדים לפירעון חובות הקבוצה ואף הוענק אשראי נוסף בתקופה זו, קבע בית המשפט המחוזי כי מתקיימת תשתית ראייתית ראשונית לקיומם של התנאים לאישור תביעה נגזרת. לפיכך הורה בית המשפט על גילוי ועיון במסמכים תוך 60 יום מיום מתן ההחלטה, שיעשה באמצעות ובפיקוח גוף המורכב מנציג בנק, משקיף-מפקח מטעם בית המשפט והמשיב.

5. על ההחלטה האמורה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנַי, אליה צורפה גם בקשה לעיכוב ביצוע. ביום 16.7.2017 הורתי על עיכוב ביצוע ההחלטה ונתבקשה תגובת המשיב לבקשה.

טענות המבקשים

6. לטענת המבקשים, המשיב לא ביסס תשתית ראייתית ראשונית לבקשת הגילוי. במסגרת בקשת הגילוי מבקש המשיב לבצע הליך גילוי מסמכים כללי וגורף, מה שמעיד על כך כי לא קיימות לו טענות קונקרטיות כלשהן, והוא נסמך רק על הנזק הרב שנגרם לבנק בעקבות מתן האשראי לקבוצה. בקשת גילוי מסמכים אינה יכולה להוות אכסניה להליכי חקירה המתבקשים על ידי בעל מניות, ללא שקיימת תשתית ראייתית ראשונית לקיומה של עוולה או הפרת דין.