בנק דיסקונט סניף ראשי ת"א נ' אלפר בדים ואח'

החלטה

מבוא

1.בפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום חוב בסך של 4,004,971 ₪ שהצטבר בחשבונה של הנתבעת 1 (להלן: "החברה"), ואשר הנתבעים 2 ו- 3 ערבו לפרעונו.

2.הנתבעים טוענים להגנתם שלל טענות. העיקריות שבהן הן הטענות הבאות: כותרת התביעה צריכה להמחק שכן לא צורפו הסכמי ההלוואה בגינם נוצר החוב נשוא התביעה; התובע (להלן: "הבנק") העביר ללא הסכמת הנתבעים סך של 42,000 ₪ מדי חודש בחודשו ובסך הכל כמילון ₪ בין השנים 2005- 2006 לחשבונה של חברה אחרת, היא חברת אמריטקס בע"מ (להלן: "אמריטקס"); הבנק ביטל שלא כדין את מסגרת האשראי בחשבון החברה בכך שהעביר את הטיפול בחשבון לאגף אשראים מיוחדים, מה שמנע מהחברה את היכולת לקיים את עסקיה; הבנק הגדיל את החבות בחשבון החברה בלא לעדכן את כתבי הערבות עליהם חתמו הנתבעים 2 ו- 3 ולכן הערבויות מבוטלות; הבנק התרשל בכך שלא שעבד את הסחורות במחסני חברת אמריטקס, מה שגרם ליצירת חבות בחשבונה של אמירטקס, עקב גניבת הסחורה; מעשיו של הבנק גרמו לקריסתה של החברה ולאובדן השקעתם של הנתבעים בה בסכום של חמישה מיליון ₪; על פי שטר היתר עיסקא שנחתם בין הצדדים, עליהם לשאת באופן משותף בהפסדי העסקא בסכום של חמישה מיליון ₪ ולכן יש לקזז את חלקו של הבנק בהפסד המשותף מסכום התביעה ; הבנק לא המציא למבקשים את כל המסמכים שביקשו.

3.הבנק טוען מנגד כי מדובר בבקשה מבולבלת וגדושה טענות סרק איזוטריות, שנועדו להסוות את העובדה שאין לנתבעים כל הגנה מפני התביעה.

דיון

4.בע"א 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ , בעמ' 6 - פורסם בנבו, נפסק כי:

"בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו ... החובה המוטלת על הנתבע במסגרת בקשת הרשות להתגונן הינה לאשר את טענתו בתצהיר; משעשה כן, על השופט הדן בבקשה להניח כי טענתו הינה טענת אמת, כך שאם מגלה התצהיר הגנה אפשרית, ולו בדוחק, תינתן לנתבע רשות להתגונן ... כך הוא אף אם הטענה אותה מעלה הנתבע הינה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב ... מכאן, שבירור בקשת הרשות להתגונן לא ישמש תחליף לדיון בתביעה גופה והוא לא יכול לבוא במקום משפט בתיק."

לאורם של כללים אלה, נבחן את בקשת הנתבעים.

5.אין יסוד לטענת הנתבעים בדבר הצורך למחוק את כותרת התביעה. עסקינן בתביעה בגין חוב שנוצר בחשבונה של החברה. לענין זה די בצירוף דף החשבון האחרון של החברה יחד עם כתבי הערבות על מנת שהתביעה תהיה ראויה לברור בסדר דין מקוצר, ואין צורך לצרף גם את הסכמי ההלוואה שבגינם נוצר החוב הרשום כיום בדף החשבון האחרון.

6.יש ליתן רשות להגן בטענה שעניינה הסכומים שהבנק העביר לחשבונה של אמריטקס. אכן, אין ספק שהנתבע 2 (להלן: "הנתבע") ידע על העברה זו, כפי שגם הודה בכך בחקירתו הנגדית (ע' 4 לפרוטוקול), אך ידיעה אינה משולה להסכמה. על אף שטענתו של הנתבע כאילו לא הסכים לכך נראית על פניה מפוקפקת ביותר, בהיותו בעל השליטה גם בחברת אמריטקס, הרי שבשלב זה של ההליך בית המשפט אינו שוקל שיקולי מהימנות:

"ההלכה היא, שבבחינת בקשת רשות להתגונן מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן. הנתבע איננו נדרש להוכיח את גרסתו, אלא רק להראות הגנה אפשרית. השופט מצדו לא ייכנס לבחינת שאלות של מהימנות. אפילו חוסר אמון בטענות ההגנה איננו יוצר כשלעצמו בסיס לאי מתן הרשות. הדיון אינו אלא בחינה ראשונית של העניין... הרשות תוענק, אם התצהיר על פניו (יחד עם החקירה הנגדית, כשמתקיימת) מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה. ויודגש: אין צורך להגיע למסקנה שלנתבע סיכוי טוב בהגנתו; מספיקה המסקנה, שאם תתקבל גרסת הנתבע כמהימנה - אזי יש לו סיכוי כלשהו להצלחה. לטובת התובע ניתן לפסוק רק, כאשר אין ספק בכך, שאין לנתבע הגנה כלשהי, ולא התעוררה כל נקודה הגיונית, שאפשר לטעון לטובת הנתבע."

ע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ - פורסם בנבו.

"כבר נפסק כי גם אם טענות ההגנה אינן מעוררות אמון רב, לאחר שמקצתן נתגלו ככוזבות בחקירה הנגדית, לא תסורב בקשה למתן רשות להתגונן, וזאת משום שמשקל הראיה אינו נקבע בשעת הדיון בבקשה ..."

ע"א 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ , בעמ' 10 - פורסם בנבו.

7.באשר לטענה לפיה הבנק נמנע מלגלות לנתבעים מסמכים רלבנטיים, לא נסתרה הטענה לפיה הבנק לא מסר לנתבעים מסמכים הנוגעים להעברת החשבון לטיפול המחלקה לחשבונות מיוחדים, מה שגרם בסופו של דבר, כך טוענים הנתבעים, לביטול מסגרת האשראי. די בכך כדי שהנתבעים יקבלו רשות להתגונן מפני התביעה (ע"א 688/89 הילולים בע"מ נ' בנק המזרחי פ"ד מה(3) 191).

8.לא נסתרה גם טענת הנתבעים לפיה הבנק הפר את הסדר העמדת האשראי שנכרת בינו לבינם. אכן, בצדק טוען הבנק בסיכומיו כי הנתבעים לא הציגו כל מסמך המתעד קיומו של הסדר כזה, אלא שבשלב הנוכחי של ההליך, לא מוטלת על הנתבעים החובה לתמוך את טענותיהם במסמכים, וניתן אפילו להעלות טענה בעל פה נגד מסמך בכתב. גם העובדה שלפי ההסכמים בכתב בין הבנק לנתבעים נשמרה לבנק הזכות לבטל בכל עת את האשראי, אינה מייתרת את ברורה של סוגיה זו, שכן הכלל הוא שהבנק חייב להפעיל את זכויותיו בתום לב, ואין הוא רשאי להחליט על ביטולו של אשראי קיים רק מחמת קאפריזה. אינני קובע כמובן כי כך הוא המקרה, אלא רק שיש לברר את העובדות כהווייתן במסגרת שמיעת הוכחות.