בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' מרציאנו

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 10.10.13 בהעדר הגנת המבקש.

ביום 25.7.12 הוגשה תובענה כספית בסדר דין מקוצר כנגד המבקש, וביום 25.12.12 ניתן פסק דין כנגדו בהעדר בקשת רשות להתגונן.ביום 27.1.13 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין, אשר נידונה בדיון ביום 7.7.13, בו הביע המשיב הסכמתו לביטול פסק הדין, כפוף לתשלום הוצאות והפקדת סכום התביעה באופן מלא או חלקי. ביום 31.7.13 בוטל פסק הדין בהחלטה, בכפוף לפסיקת הוצאות כנגד המבקש בסך 2,000 ₪, ללא חיוב בהפקדות, ונקבע כי על המבקש להגיש בקשת רשות להתגונן בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה, קרי, עד ליום 8.10.13 (שכן ימי פגרה לא באים במניין הימים). משלא הוגשה בקשת רשות להתגונן ומשהוגשה בקשה למתן פסק דין עוד ביום 30.9.13, ניתן פסק דין כנגד המבקש בהעדר הגנה, בשנית, ביום 10.10.13. במועד זה, כנראה זמן קצר לאחר מתן פסק הדין, הוגשה גם בקשת רשות להתגונן, באיחור של יומיים. יודגש כי בעת מתן פסק הדין טרם הוגשה בקשת הרשות להתגונן.

ביום 13.11.13 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין. לטענתו, בקשת הרשות להתגונן הוגשה באיחור של יומיים בלבד, באותו יום בו ניתן פסק הדין (לטענתו קודם למתן פסק הדין), מחמת עיסוקים אחרים של המבקש וב"כ, וישנן טענות הגנה הראויות להתברר.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, לא ניתן הסבר מניח את הדעת לכך שלא הוגשה בקשת הרשות להתגונן במועד, במיוחד נוכח העובדה שמדובר בפסק דין שבוטל עקב מחדל קודם ושניתנה לנתבע הזדמנות שנייה. אי מתן הסבר הולם לאיחור, מצטרף כטעם נוסף לדחיית הבקשה, כאשר העיקר הוא העדר סיכויי הגנה.

בבואו של בית המשפט לתת החלטה אם לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד שומה עליו לבחון אם יש לבטלו מחובת הצדק, ולחילופין אם נכון לבטלו מכוח שיקול דעת בית המשפט. בענייננו, אין מקום לביטול מחמת הצדק, שהרי המבקש מודה כי הגיש את הבקשה באיחור, ופסק הדין ניתן לפני שבקשת הרשות להתגונן הוגשה לתיק האלקטרוני, גם אם באותו יום. בבחינה אם יש מקום לבטל פסק דין מכח שיקול הדעת הכללי של בית המשפט, יש לבחון את סיכויי ההגנה ואת העילה לאיחור. יצוין, כי הגישה המקובלת כלפי בקשת ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד הינה נקיטת רוחב לב, על מנת לאפשר למבקש את יומו בבית המשפט.

מדובר בצד אשר כבר ניתן כנגדו פסק דין בהעדר הגנה. בנסיבות אלה, היה עליו להיזהר ביותר והקפיד על המועדים. גם סיכויי הגנתו אינם גבוהים, אם כי הם קיימים, כמפורט בהחלטות קודמות. עם זאת, מדובר בבקשת רשות להתגונן שהוגשה באיחור של יומיים בלבד ובאותו המועד בו ניתן פסק הדין.

האיזון מחייב איפוא את קבלת הבקשה, אולם זאת הפעם אך ורק בכפוף להפקדת חלק מסכום התביעה.

לפיכך, כתנאי לביטול פסק הדין, יפקיד המבקש סך של 24,000 ₪ בקופת בית המשפט, אשר יופקדו בשלושה תשלומים חודשיים, שווים ורצופים של 8,000 ₪ כל אחד, החל ביום 10.1.14.

יודגש כי אם לא יופקד אחד מהתשלומים במועד, ישוב פסק הדין מיום 10.10.13 על כנו.

אני קובע מועד לדיון בבקשת הרשות להתגונן (רק אם יופקדו כל התשלומים כאמור) ליום 26.6.14 בשעה 9:30. במידה ותינתן רשות להתגונן – על בעלי הדין להיערך לקיים ישיבת קדם משפט, מיד עם תום הדיון בבקשה.

במאמר מוסגר יצויין, כי בבקשת הרשות להתגונן טוען המבקש למסמכים שטרם קיבל מהבנק, מהם לטענתו עולה כי לא היתה כל מגבלה בפרעון ההלוואה מחשבונו. כידוע הנטל הוא על המבקש רשות להתגונן, להוכיח את טענותיו ולהשיג את כל המסמכים שבכוונתו להסתמך עליהם בבקשתו עוד טרם הדיון בבקשת הרשות. ב"כ הצדדים ישתפו פעולה בהעברת כל החומר הנדרש ובבדיקת הטענה האמורה, המהווה את הבסיס העיקרי לבקשת הרשות.עם השגת החומר, מוצע כי ב"כ הצדדים יבואו בדברים בנסיון להגיע להסכמות ולחסוך את הצורך בהכרעה שיפוטית.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ה' טבת תשע"ד, 08 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.