1. מבוא
ד"ר אמיר זיו-אב, מהנדס בכיר וממציא בעל שם, המכהן כיום כמדען הראשי של משרד התחבורה, הגיש תביעה לתשלום פיצויים בסך 7.5 מיליון ש"ח נגד חברו ושותפו בעבר, מר יעקב צפריר (להלן: "צפריר") ובנק אגוד לישראל בע"מ (להלן: "הבנק").
יסודה של התביעה בהליך פלילי, שהתנהל נגד צפריר זיו-אב ואדם נוסף בפני כב' השופט ד"ר עמירם בנימיני, בת"פ 8044/99 (להלן: "ההליך הפלילי"). צפריר הורשע בהליך הפלילי בעבירות של קבלת דבר במרמה ובהשפעה בדרכי תרמית על שערו של נייר ערך. נגזר עליו עונש של שישה חודשי מאסר בפועל, לנשיאה בעבודות שירות, וקנס בסך חצי מיליון ש"ח. זיו-אב הואשם כי סייע למעשיו של צפריר בארבעה ימי מסחר, אגב שימוש בחשבון שהתנהל על שמו בבנק. כב' השופט בנימיני הורה על סיום ההליך בעניינו של זיו-אב ללא הרשעה, אך קבע כי היה מודע לפליליות מעשיו של צפריר ברמה של "עצימת עיניים'', גם אם לא ידע כי מדובר בעבירה (הכרעת-הדין וגזר-הדין צורפו כנספחים א',ב' לכתב התביעה).
טענתו של זיו-אב, בקליפת אגוז, היא כי צפריר, שהיה חברו הטוב ושותפו העסקי, הונה והטעה אותו בנוגע למסחר עצמי במניות שביצע בהיקף נרחב, באמצעות חשבון שהתנהל על שמו בסניף בת-ים של הבנק. לדבריו, רק בסופו של ההליך הפלילי התגלה לעיניו, כי צפריר פעל באופן דומה גם בחשבונותיהם של עובדים נוספים בחברה שהקימו יחדיו, והכל בידיעתם ובסיועם של מנהלי הבנק ועובדיו.
צפריר טוען בתגובה, כי פעולותיו נעשו בידיעתו המלאה ובעידודו של זיו-אב, שייפה את כוחו לפעול בחשבון הבנק, על פי שיקול דעתו המוחלט.
הבנק טוען, כי זיו-אב הסמיך את צפריר לפעול בשמו בחשבון שהתנהל על שמו, ולכן פעולותיו של צפריר מחייבות אף אותו.
התביעה מעלה מספר סוגיות משפטיות חשובות בתחום דיני הנזיקין ודיני הבנקאות, אך לא ניתן להגיע לבירורן מבלי שנסקור תחילה את עובדות הרקע, שהובילו להגשת כתב האישום בהליך הפלילי.
2. תמצית הרקע העובדתי
זיו-אב נשא לאורך שנים בשורה ארוכה של תפקידים בכירים במערכת הביטחון ובמגזר הפרטי. בתקופה הרלוונטית לתביעה היה זיו-אב בעלים ומנהל של משרד ייעוץ בשם זיו-אב הנדסה (להלן: "משרד הייעוץ").
צפריר הוא איש עסקים, המשמש מנהל ומהנדס בחברות שבבעלותו, שאוחדו לחברה אחת ושמה צפריר מהנדסים בע"מ (להלן: "צפריר מהנדסים"). במהלך השנים עסקה צפריר מהנדסים בביצוע פרויקטים מורכבים בתחום לוחות החשמל, עיבוד שבבים, ייצור מערכות גילוי אש ועוד.
בין זיו-אב לבין צפריר נרקמו קשרי שכנות וידידות, שבמהלכם יעץ צפריר לזיו-אב בהזדמנויות שונות בעניינים אישיים וכספיים.
במחצית הראשונה של שנת 94' הביע זיו-אב רצון להשתלב בפעילותה של צפריר מהנדסים. באותה תקופה עסק זיו-אב במתן ייעוץ הנדסי לחברות תעשייה במסגרת משרד הייעוץ, אשר לדברי צפריר הוקם בתמיכתו ובעזרתו ומנה שבעה עובדים. זיו-אב ביקש שעסקו יטמע בצפריר מהנדסים וכך הוסכם בין הצדדים. בעקבות זאת הוקמה ביום 1.7.94 חברת זיו-אב הנדסה בע"מ (להלן: "זיו - אב בע"מ").
צפריר העיד כי ממועד הקמת זיו-אב בע"מ, מומנה כל פעילות החברה מכיסו או מקופת החברות שהיו בבעלותו. לדבריו, במשך תקופה של כחצי שנה השקיע בזיו-אב בע"מ סך של כ-700 אלף ש"ח, ולאחר מכן הגיעה ההשקעה לסך של 900 אלף ש"ח, כמצוין בדו"חות הכספיים של זיו-אב בע"מ ושל צפריר מהנדסים. זיו-אב לא הכחיש טענות אלו במהלך חקירתו הנגדית (עמ' 340 לפרוטוקול, שורה 14).
נוסף על ההשקעה הכספית בזיו-אב בע"מ קנתה צפריר מהנדסים, לפי דרישת זיו-אב, ציוד ורכוש שהיו שייכים למשרד הייעוץ ואף קיבלה על עצמה את התחייבויותיו האישיות של זיו-אב. הצדדים הסכימו כי זיו-אב ישמש מנכ"ל זיו-אב בע"מ וצפריר ישמש מנהל העסקים הראשי, נוסף לתפקידו בצפריר מהנדסים. כן הוסכם, כי זיו-אב יקבל 1/30 מכל פעילות זיו-אב בע"מ ושאר חברות צפריר בישראל, וכי בבוא העת ימונה ליו"ר צפריר מהנדסים. שכרו הבסיסי של זיו-אב הועמד על סכום של חמישים אלף ש"ח בחודש, נוסף להטבות נוספות שתגולמנה בשכרו ותשלום בונוס בשיעור חמישה אחוזים משכרו השנתי בזיו-אב בע"מ. הטבות אלה ואחרות קיבלו ביטוי במסמך שצורף כנספח 5 לתצהיר עדותו הראשית של צפריר ולא היה מקום להתעכב עליהן, אלא כדי להבהיר כי בראשית הדרך הייתה הסכמה בין הצדדים, בכל הנוגע לאופי הפעילות ולכוונה המשותפת להנפיק בבורסה את צפריר מהנדסים, ולאחר מכן גם את זיו-אב בע"מ.
הצדדים יצאו לדרך עסקית משותפת, כאשר הם מצפים לגרוף רווחים נאים מפעילותם בזיו-אב בע"מ, שכללה עתה גם את כל הפעילות שנוהלה לפנים במסגרת עסקו של זיו-אב, כגון ייעוץ, חברות בדירקטוריונים שונים וכדומה, למעט הפטנט שפיתח זיו-אב עם חברות מקבוצת ישקר, שנותר בבעלותו.
בשנת 1995 החליט צפריר להנפיק את צפריר מהנדסים בבורסה. ההנפקה הייתה אמורה לאפשר את הפעילות העסקית הנרחבת שקיוו לה הצדדים, כאשר צפריר היה מופקד על ביצוע ההנפקה בפועל ואילו זיו-אב היה אמור לרכוש מניות של צפריר מהנדסים. בהיותו חסר ניסיון וידע בשוק ההון, הוסכם כי את רכישת המניות יבצע עבורו צפריר, באמצעות חשבון הבנק שהתנהל על שם זיו-אב בבנק איגוד.
3. השלכות ההליך הפלילי
זיו-אב הועמד לדין יחד עם צפריר ויוחסה לו עבירה של סיוע להשפעה בדרכי תרמית על שער נייר ערך של צפריר מהנדסים, לפי סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק ניירות ערך"), יחד עם סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"). מדובר בפעולות מכירה וקניה של מניות צפריר מהנדסים, שבוצעו על ידי צפריר במהלך 33 ימים ונועדו למטרה אחת - קיבוע שער המניה ומניעת ירידת ערכה בבורסה. לזיו-אב יוחסה מעורבות בארבע פעולות מכירה של מניות צפריר מהנדסים, שנעשו בימים 13.11.96, 14.11.96, 17.11.96 ו-24.11.96 בחשבונו של זיו-אב, אך בסופו של יום הסתיים ההליך בעניינו ללא הרשעה. כב' השופט בנימיני קבע, כי זיו-אב היה במידה רבה קרבן מעשיו של צפריר, ועצם העמדתו לדין הייתה בשבילו עונש חמור ואולי בלתי מידתי "בהיותו אדם הגון ונורמטיבי לחלוטין" (סעיף 11 להכרעת-הדין). עם זאת נקבע, כי זיו-אב היה מודע לפליליות המעשים, אך בחר לעצום את עיניו ולא לחקור את החשד ,ולכן יש לראותו כמי שהיה מודע לכל רכיבי היסוד העובדתי והיסוד הנפשי, של העבירה שעבר צפריר (שם).