בנטוב אברהם נ' עיריית ירושלים

פסק דין

בפני בית הדין תביעת התובע לפדיון ימי מחלה וכן לפיצוי בגין עוגמת נפש. כמו כן תבע את העירייה לפיצוי בגין עילת רשלנות ועילת הפרת חובה חקוקה על פי פקודת הנזיקין.

העירייה טענה כי התובע לא היה מבוטח בעת סיום עבודתו בפנסיה תקציבית, קיבל פיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתו הראשונה טרם העברתו לביטוח מנהלים ובגין התקופה בה היה מבוטח בביטוח מנהלים שולם לו בגין השלמת פיצויי פיטורים, משכך, אינו עונה על ההגדרות המזכות בפדיון ימי מחלה שלא נוצלו. עוד טענה הנתבעת כי לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בתביעה בעילת הרשלנות כנגד הנתבעת. לטענת העירייה התובע בחר לשנות מעמדו על כל המשתמע מטעמים כלכליים.

הממונה על השכר צורף כצד להליך וטען כי עיריית ירושלים כפופה להוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב התשמ"ה-1985, ואינה רשאית לשלם לעובד פיצוי עבור ימי מחלה שלא נוצלו מאחר ואין לפעול לגביו באופן שונה מכלל עובדי המדינה על פי סעיף זה, אשר אינו מקנה למי שאינו עומד בתנאי חוק שירות המדינה (גמלאות), זכות לפדיון ימי מחלה.

עוד נטען כי ההסכם הקיבוצי הכללי החדש שנחתם ביום 12.1.11, בין ממשלת ישראל מרכז שלטון מקומי ויתר המעסיקים בסקטור הציבורי לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה לא חל על התובע מחמת שחדל לעבוד בטרם נכנס ההסכם הקיבוצי לתוקף.

העובדות

1.        התובע עבד בעיריית ירושלים משנת 1990 ועד לפרישתו לפנסיה מטעמי גיל בחודש יולי 2008.

2.        התובע היה מבוטח בפנסיה תקציבית עד לחודש דצמבר 2001. ממועד זה ואילך, בוטח התובע בפנסיה צוברת לפי בקשתו המפורשת במכתב(נספח א' לכתב ההגנה.).

3.        התובע קיבל פיצויי פיטורים עם פרישתו.

4.        התובע לא קיבל פדיון ימי מחלה.

5.        במועד פרישתו של התובע עמדה לזכותו יתרה של 261.34 ימי מחלה צבורים שלא נוצלו.

המחלוקת

1.        האם התובע זכאי לפדיון ימי המחלה מכוח ההסכם הקיבוצי המיוחד החל על עובדי הנתבעת.

2.       לחילופין, האם נכונה טענת התובע כי הנתבעת נהגה בחוסר תום לב, תוך הפרת חובה חקוקה וכן נהגה בהתרשלות, כמפורט בסעיף 40 לכתב התביעה, ולפיכך, קמה לו זכות לפיצוי. בהקשר זה, טוענת הנתבעת כי עילת הרשלנות אינה בסמכות בית דין זה.

3.         ככל שהתובע זכאי לפיצוי, מה שיעורו. האם זכאי התובע לפיצוי גם בגין עגמת נפש

נוסף על תשלום בגין פדיון ימי מחלה, וככל שכן באיזה שיעור.

 הכרעת הדין

מעמד התובע כמי שאינו בפנסיה תקציבית

התובע החל לעבוד בחודש מאי 1990, ופרש מחמת גיל ביום 1.8.08. בשנת 1990 הוסדרו זכויותיו בפנסיה תקציבית על פי חוק שירות המדינה (גמלאות) (שאומצו בסעיף 191/1 בהסכם הקיבוצי המיוחד שנחתם בין עיריית ירושלים ובין עובדיה, ביום 15.3.73).