בן חורין ואח' נ' שטיג ואח'

פסק דין

הרקע לתביעה:

1.עניינה של התביעה שלפניי בעסקת מכר דירה הנמצאת ברחוב ריינס בפתח תקווה הידועה גם כגוש 6400, חלקה 545, תת חלקה 4 (להלן: "הדירה"). ביום 15.3.10 נחתם הסכם המכר בין התובעים לנתבע 1 (להלן: "מר שטייג"). אולם הנתבעת 2, בעלת מחצית מהזכויות על הדירה (להלן: "גב' שטייג"), אשר הודיעה טלפונית על הסכמתה להסכם ולתנאיו, לא חתמה לבסוף על הסכם המכר ודרשה לממש זכות קדימה מכוח הסכם הגירושין עם מר שטייג. מכאן התביעה שלפניי שעניינה פיצוי בסך 476,000 ₪ בגין הפרת הסכם מכר ומצג שווא.

עיקר טענות התובעים:

2.מר שטייג הציע את הדירה למכירה באתר האינטרנט "יד 2" בתמורה לסך 1,700,000 ₪. בעקבות המודעה פנו התובעים ביום 26.11.09 למר שטייג והודיעו על רצונם לרכוש את הדירה. התובעים מסרו למר שטייג שיק על סך 20,000 ₪ בכדי להביע את רצינות כוונתם לקניית הדירה.

3.לבקשתו של מר שטייג, התובע פנה לגרושתו של מר שטייג, שהיא בעלת מחצית מזכויות הבעלות בדירה וביקש הסכמתה לרכישת הדירה. זאת האחרונה סירבה לשתף פעולה בעסקה ואף הביעה את התנגדותה. לפיכך מר שטייג החזיר את השיק בסך 20,000 ₪ לידי התובעים וכן דיווח לתובעים שלגב' שטייג יש אופציה ראשונית מכוח הסכם הגירושין לרכוש את חלקו בדירה.

4.אז הציע מר שטייג לתובעים לפנות לגב' שטייג באמצעות "מכתב כוונות" ואף להציע תוספת מחיר בסך 60,000 ₪ בגין תכולת הדירה, על מנת שגב' שטייג תתרצה ותסכים לעסקת המכר. התובעים עשו כעצתו, אך גב' שטייג הודיעה על כוונתה לממש את האופציה לרכישת חלקו של מר שטייג שניתנת לה במסגרת הסכם הגירושין. בהמשך, ייעץ מר שטייג לתובעים להציע תמורה בסך 1,760,000 ₪ ללא תכולה בכדי שיזכו בדירה. התובעים עשו כן ורק אז הסכימה גב' שטייג למכור את הדירה לתובעים.

5.הצדדים קבעו לחתום על הסכם המכר בתאריך 15.3.10, אולם גב' שטייג ביקשה לדחות ביום את מועד החתימה. בסופו של דבר הוסכם שביום 15.3.10 יחתמו מר שטייג והתובעים ואילו גב' שטייג תחתום על ההסכם למחרת.

6.מר שטייג והתובעים חתמו על הסכם המכר ביום 15.3.10. בטרם חתמו הצדדים על הסכם המכר, העבירו התובעים סך 1,100,000 ₪ בנאמנות לחשבונו של עוה"ד שרף וכן ביררו עם עוה"ד שרף כי גב' שטייג תחתום כמוסכם, זה אישר את נכונות הדברים. בהסתמך על כריתתו של הסכם המכר התובעים מכרו את דירתם באלעד.

7.ואולם, ביום 16.3.10, המועד שנקבע לחתימתה של גב' שטייג, סירבה זו לחתום על הסכם המכר והודיעה לתובעים כי מעוניינת לרכוש את חלקו של מר שטייג. בלית ברירה התובעים נאלצו לבטל את הסכם המכר שנחתם ביום 15.3.10 עם מר שטייג.

8.הנתבעים הפרו את הסכם המכר. הנתבעים אף הפרו את חובת תום הלב. הנתבעת 1, גב' שטייג, אף גרמה להפרת הסכם המכר. מכאן שהתובעים זכאים לפיצוי בסך 476,000 ₪ בגין הרכיבים הבאים:

א.פיצוי מוסכם בסך 176,000 ₪ בגין הפרת הסכם המכר.

ב.דמי שכירות בגין דיור חליפי לתקופה של שנה בסך 60,000 ₪.

ג.פיצויי קיום בסך 240,000 ₪ בגובה הפער בין השווי הריאלי של הדירה לבין שוויה של הדירה כפי שנמכרה בפועל.

ד.פיצויים בגין נזק לא ממוני (עגמת נפש).

9.התביעה הוגשה מלכתחילה גם כנגד ב"כ הנתבעים, עו"ד שרף. אולם לאחר שהוגש תצהירו, הוסכם כי ימחק מכתב התביעה.

עיקר טענות מר שטייג:

10.התובעים פנו באמצעות מתווך למר שטייג בכדי לרכוש את הדירה. הוסבר לתובעים שמכירת הדירה כפופה להסכמתה של גב' שטייג, זאת לנוכח הוראה בהסכם הגירושין שבין ה"ה שטייג.

11.ביום 15.3.10 נחתם הסכם מכר בין מר שטייג לבין התובעים. אולם התובעים בחרו לבטל את הסכם המכר ובכך נמנע ממר שטייג לקיים את התחייבותו על פי ההסכם. יתירה מכך, התובעים ביטלו את הסכם המכר טרם חלפו 14 יום בהם ניתנת לגב' שטייג האפשרות להסכים לעסקת המכר משכך על התובעים להלין על עצמם.

12.הסכם המכר מיום 15.3.10 חסר תוקף משפטי הואיל וגב' שטייג לא חתמה על ההסכם.