בן גוזי נ' טימור ואח'

החלטה

1.בתאריך 3.6.13 ארעה תאונת דרכים, שעה שהתובע נהג ברכבו בחיפה ונפגע על ידי רכב שהיה נהוג על ידי הנתבע 1, בבעלות הנתבעת 2 והמבוטח אצל הנתבעת 3. הונחה בפניי תביעת נזקי רכוש של רכב התובע, לנוכח טענתו לאשמם של הנתבעים לגרם התאונה ותוצאותיה.

2.למקרא כתב ההגנה אין עוררין שהנתבעים נושאים באחריות מוחלטת לגרם התאונה ותוצאותיה, ואכן בסעיף 6 לכתב הגנתם הם רושמים כי "המחלוקת בין הצדדים הינה על גובה הנזק, על פי חוות דעת נגדית מטעמם, ואף הציעו לתובע פיצוי בהתאם" (סעיף 6).

3.כתב הגנתם של הנתבעים הוגש ביום 27.11.13. ובו ביום עתר התובע למתן פסק דין חלקי נגד הנתבעים, כך לנוכח העובדה שלהודייתם של הנתבעים זכאי התובע לא לסכום התביעה אלא לסך של 33,826 ₪.

4.מסתבר, למקרא תגובת ב"כ הנתבעים, כי ביום 26.11.13 הם החליטו לשלם לתובע, כפיצוי שאינו שנוי במחלוקת, סך של 32,826 ₪, וזאת בהתאם למכתבם אליו מאותו יום. למכתב זה צורף עותק של המחאה שזמן פירעונה 28.11.13. התובע טוען כי עד כה הוא לא קיבל את ההמחאה האמורה ואולם אין לי אלא להניח כי בינתיים היא התקבלה על ידו.

5.משכך, הגם שאין בדעתי ליתן פסק דין חלקי, משום שהוא התייתר, אין ספק כי הדין עם התובע, ועתירתו הייתה מוצדקת. והרי לא הייתה כל סיבה מבוררת, כך לכאורה לנוכח פני הדברים, שהנתבעים לא יקדימו וישלמו לתובע את הסך הנ"ל לפני הגשת תביעתו, כשם שלמצער לא הייתה כל סיבה מבוררת, לנוכח החלטתם של הנתבעים לעשות כן, שלא ליתן לכך ביטוי מפורש בכתב הגנתם. ולא זו בלבד שלא עשו כן אלא במענה לסעיף 13 לכתב התביעה המתייחס לעניין זה, הייתה תגובה סתמית מכחישה בסעיף 14 לכתב ההגנה.

6.ומשכך, ככל שעסקינן בשכ"ט עו"ד ובהוצאות משפט, ברי שהתובע יהיה זכאי, למצער, לאגרה יחסית ולשכ"ט עו"ד יחסי לסכום ששולם, ככל שבסופה של דרך בשאלת גובה הנזק, תהא ידו על התחתונה. וממילא אין שחר לעתירת הנתבעים על פיה על התובע לתקן כתב התביעה, הגם שנהיר לחלוטין שבסופה של דרך, וככל שידו תהא על העליונה, הוא יזכה רק בהפרש שייקבע.

7.לנוכח מסקנתי זו, והגם שאין בדעתי כמבואר ליתן פסק דין חלקי, זכאי התובע להוצאות בקשתו וסבור הייתי שיש לפסוק לו הוצאות בסך של 4,000 ₪. ואולם לנוכח סגנונו המתלהם של התובע, המציין שהתנהלותם של התובעים נגועה "בחוסר תום לב ובנבזות" (סעיף 8 לבקשה), הוא יזכה בסך של 3,000 ₪ בלבד. אכן הטיעון אודות "חוסר תום לב" הוא לגיטימי. ואולם משום "נבזותו" של טיעון "הנבזות", ישלם התובע את המחיר, ובהנחה שיפנים את הלקח לעתיד.

8.לפיכך הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪ תוך 30 יום מיום המצאת החלטתי זו, אחרת יישא הסך הנ"ל ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

9.עסקינן במחלוקת שולית בשאלת גובה הנזק, לנוכח חוות דעת המומחים שבפניי. הנני קורא לבעלי הדין להסדיר המחלוקת בדרך מוסכמת ולדווח על כך תוך 20 יום מיום המצאת החלטתי זו. בחלוף המועד האמור, ובהעדר הודעה, בדעתי למנות מומחה מטעם בית המשפט, בגדר החלטתי הצפויה, וישקלו בעלי הדין את העלויות שתתחייבנה כתוצאה מכך.

10.נדחה, איפוא, לתזכורת מעקב ליום 26.1.14.

11.המזכירות תמציא עותק מהחלטתי לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"א טבת תשע"ד, 24 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

_________________________

שלמה לבנוני, שופט

סגן נשיא