בלנק(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בפניי ערר על החלטת בימ"ש השלום בפתח תקווה במ"י 13974-08-11 מיום 8.8.11 (כב' השופטת ד.מרשק מרום), בגידרה הורה על הארכת מעצרו של המשיב, לצורך המשך חקירה, עד ליום 12.8.11.

2.ב"כ העורר עתר לבטל את החלטת בימ"ש קמא, וזאת בשל דלות החומר שנאסף עד כה על ידי המשיבה, שככל הנראה אין בו כדי לגבש חשד סביר כנגד העורר.

לאור העובדה שבשל טיבו של ההליך, החומר אינו גלוי לעיני ב"כ העורר, טענתו מוסקת ממכלול הנסיבות. לדבריו, ביום 28.7.11 הוצא על ידי אלוף הפיקוד צו הרחקה מנהלי כנגד העורר, וזאת על יסוד חומר מודיעיני. במקביל, פנתה המשיבה לבית משפט השלום, ככל הנראה על יסוד אותו חומר בבקשה שנעתרה, להורות על מעצרו של העורר (בהיעדרו). הצו המנהלי נמסר לעורר ביום 2.8.11 ואולם המעצר לא בוצע באותו מועד, כי אם מספר ימים מאוחר יותר (ביום 7.8.11). לא די בחומר המודיעיני כדי להביא למעצרו של העורר למשך 5 ימים, כפי שקבע בימ"ש קמא.

בנוסף, נטען כי חל שיהוי במעצרו של העורר, באשר לא הייתה מניעה לבצע את המעצר, סמוך למועד הינתן הצו.

3.ב"כ המשיבה מבקש לדחות את הערר ולסמוך על החלטת בימ"ש קמא. כמו כן היפנה את בית המשפט למסמכים שהוצגו בפניו היום בערר אחר שנשמע באותה פרשה (14701-08-11), וכן למסמך בימ"ש/1 – 28.7.11 (בימ"ש שלום); בימ"ש/1 – 9.8.11 (בימ"ש מחוזי) ובימ"ש/1 (גלאם) – 9.8.11 (בימ"ש מחוזי).

בנוסף, נטען כי אלוף הפיקוד קיבל את ההחלטה על יסוד חומר שנאסף על ידי השב"כ, שאינו קשור בהכרח אך ורק לפרשה נושא הערר, ושיקוליו שונים מאלה שעל בית המשפט לשקול.

4.לאחר ששקלתי את כל השיקולים, באתי לכלל מסקנה כי לא נפלה טעות בהחלטת בימ"ש קמא, וכי דין הערר להידחות.

לאחר עיון בחומר שהוצג בפניי, הנני תמימת דעים עם בימ"ש קמא כי קיימת תשתית ראייתית הקושרת את העורר לאירועים המיוחסים לו, במידה המקימה חשד סביר. כמו כן, מקובלת עליי קביעת בימ"ש קמא כי לאור השלב בו מצויה החקירה והפעולות שבכוונת הגורמים החקירתיים לבצע, קיים חשש ממשי לשיבוש מהלכי משפט אם ישוחרר העורר ממעצרו. לכך אוסיף כי טיבן של העבירות מצביעות על מסוכנות הנשקפת לציבור מצד העורר.

5. אשר לטענה בדבר הוצאת צו ההרחקה המנהלי – אין בידי לקבל טענה זו. כפי שפורט, אלוף הפיקוד קיבל החלטה על יסוד חומר שהוצג בפניו, שככל הנראה לא כולו מתמקד בפרשה נושא הערר, והוא שקל את השיקולים הנדרשים להוצאת צו מנהלי.

כאשר בית המשפט מכריע בבקשה למעצר לצורך חקירה, עליו לבדוק קיומו של חשד סביר, וכן עילת מעצר.

בענייננו, כאמור החומר שנאסף מגבש חשד סביר לביצוע העבירות, וכן קיימת עילת מעצר. יש אפוא מקום לאפשר למשיבה להשלים את החקירה בעוד העורר נתון במעצר.

6. סוף דבר, הערר נדחה.

ניתנה והודעה היום ט' אב תשע"א, 09/08/2011 במעמד הנוכחים.

ליאורה ברודי, שופטת

הוקלד על ידי: רחלי עוז