בללי נ' לוי ואח'

פסק דין

לפני תביעה בגין נזקים שנגרמו למונית של התובע באירוע תאונת דרכים בה הוא היה מעורב עם מוניתו של הנתבע, אשר בוטח באמצעות הנתבעת.

התובע טען כי בעת שהוא נסע בנתיב הימני ברחוב בוגרשוב בתל אביב לכיוון מזרח, הוא הבחין בגברת, אשר הניפה את ידה על מנת לעצור מונית. לפתע הנתבע שנהג במונית חתך משמאל לימין על מנת לאסוף את הגברת ופגע במונית התובע בחלקה השמאלי קדמי.

הנתבעים טענו כי בעת שהנתבע נסע ישר בנתיב נסיעתו הוא הבחין במונית של התובע, אשר עמדה עם שני גלגלים על המדרכה. התובע הבחין בגברת, אשר נופפה לעברו ולכן ירד מהמדרכה על מנת לאספה, מבלי לבחון את הדרך ובעשותו כן הוא פגע במונית של הנתבעים.

בתחילה הגיש התובע תביעה בגין מלוא נזקיו. בהמשך ומאחר שהתובע היה זקוק למוניתו לצרכי עבודתו, הוא הפעיל את הפוליסה ולפיכך הוגש כתב תביעה מתוקן בו נכללו ההפסדים בגינם הוא לא פוצה על ידי מבטחתו.

בדיון שמעתי את עדויות התובע והנתבע.

התובע אמר כי הוא נסע בנתיב הימני. לפניו במרחק של כ-20-30 מטרים ביקשה גברת לעצור את המונית. הוא התקרב אליה, כאשר לפתע הוא הרגיש בהתנגשות. מוניתו קיבלה מכה בצד השמאלי עם צידה הימני של מונית הנתבעים. הוא דחה מכל וכל את הטענה כי הוא עמד עם מוניתו על המדרכה. לדבריו הדבר אינו אפשרי. הוא הציג תמונות של מקום האירוע בהן נראה שבסמוך למקום התאונה יש חניה של אופניים ועל המדרכה ממוקמים עמודים (ת/1 ו- ת/2), כך שתנאי המקום אינם מאפשרים עמידה של המונית כנטען. לדבריו הנתבע ביקש לאסוף את הגברת למוניתו ולכן חתך לנתיב נסיעתו.

הנתבע טען כי הוא היה בנסיעה איטית ברחוב בוגרשוב. לדבריו הוא לא תכנן כלל לעבוד באותו יום כיון שהוא היה צריך לחדש את הביטוח על המונית. הוא הבחין מימין במונית התובע כשהיא עומדת עם שני הגלגלים על המדרכה. הוא נסע ישר בנתיבו, כאשר במרחק של כ-15 מטרים ממנו סימנה גברת למונית. הוא עצמו לא תכנן לעצור. או אז ירד התובע עם המונית מהמדרכה ופגע במוניתו עם חלקה הקדמי. לדבריו לאחר התאונה התובע עמד עם הגלגל האחורי ימני על המדרכה ואורות האיתות לא דלקו. התובע אמר לו כי הוינקר נשבר ולכן אינו דולק, אולם כשהוא הראה לו שהוינקר האחורי אינו דולק גם כן התובע שתק. לדבריו הוא צילם את הרכבים ואת מקום התאונה אולם תמונות אלה אינן ברשותו. הוא גם אמר שעובר לתאונה הוא נסע כשחצי ממוניתו על הנתיב הימני וחצי על הנתיב השמאלי, כיון שמונית התובע שעמדה בחציה על הנתיב הימני חסמה את הנתיב. בתשובה לשאלות בחקירה נגדית, הוא הסביר כי הוא היה בנתיב הימני וכאשר הוא הבחין במונית שהייתה בחלקה על הנתיב הימני, הוא סטה מעט שמאלה. כשעיין בתמונות, הוא הכחיש שזה מקום התאונה. לדבריו התאונה התרחשה מערבית יותר, מקום בו אין חניית אופניים ואין עמודים. הוא אף אמר כי הוא מוכן לממן בדיקת מכונת אמת על מנת להוכיח את גרסתו. כשנשאל מדוע הוא לא הגיש תביעה בגין נזקיו הוא הסביר כי אחיו סוכן ביטוח ולכן בהמלצתו הוא ממתין לתוצאות ההליכים המשפטיים, כך שלאחר שיזכה במשפט הוא יוכל לבקש מחברת הביטוח את הפסדיו.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות ואת טיעוני ב"כ הצדדים החלטתי לקבל את התביעה לאחר שהעדפתי את גרסת התובע להתרחשות התאונה.

התובע בעדותו דחה כל אפשרות כי הוא עמד עם מוניתו על המדרכה והוא אף הסביר כי אין כל הגיון בכך, שכן הוא היה במהלך עבודתו ולכן היה בנסיעה ואני מאמין לו.

זאת ועוד, בהודעתו של התובע שצורפה לכתב התביעה ואשר מולאה על ידו ביום האירוע, הוא ציין את המקום המדויק בו ארעה התאונה. בהודעה נכתב שהתאונה ארעה ברחוב בוגרשוב בסמוך לבית מספר 46 כאשר הגברת שסימנה למונית עמדה בסמוך לבית מספר 48.

בדיון הוא גם הציג תמונות של מקום האירוע (ת/1 ו- ת/2), אשר בהן נראה בבירור כי במקום הנטען הוא לא יכול היה לעמוד עם מוניתו על המדרכה לאור קיומם של חניית אופניים ועמודים על המדרכה.

מנגד הנתבעים לא ציינו בהודעה שצורפה לכתב ההגנה כמו גם בכתב ההגנה היכן ארעה בדיוק התאונה. הם גם לא הציגו כל ראיה כדי לסתור את טענת התובע, באשר לחוסר האפשרות לעמוד במקום עם המונית. הנתבע שנשאל לא ידע לומר בדיוק היכן ארעה התאונה. כל שידע לומר שהתאונה לא ארעה במקום, אשר נראה בתצלומים שהציג התובע.

הנתבע אמר כי במקום האירוע הוא צילם תמונות, אולם אלה לא הוצגו. עוד התברר כי מונית הנתבעים נבדקה על ידי שמאי וכי קיימות תמונות המתעדות את הנזק שנגרם . אלה לא הוצגו, כך שלא ניתנה הזדמנות לבחון אותן וללמוד אם יש בהן דבר מה אשר יוכל לסייע ולתמוך בגרסת הנתבע.

יש גם לציין שבכתב ההגנה טענו הנתבעים כי הנתבע נסע עם מוניתו בנתיבו. התברר מעדותו כי בתחילה הוא נסע בנתיב הימני וכי בהמשך, בשל מונית התובע, שהייתה לדבריו בחלקה על המדרכה וחלקה על הנתיב הימני, הוא נסע כך שחלק ממוניתו היה על הנתיב הימני וחלקה על הנתיב השמאלי. עניין זה עלה לראשונה רק במהלך עדותו.

לאחר ששקלתי את כל האמור אני כאמור מעדיף את גרסת התובע.

התובע הוכיח את נזקיו באמצעות אישור הפסדים שקיבל מאת מבטחתו. בהתאם לאישור מסכום נזקיו נוכו הפסדי השתתפות עצמית בסך של 5,001 ₪, כינון 43 ₪ ובלאי בסך של 1,586 ₪ ואני קובע כי הוא זכאי לפיצוי בגין כך. אציין כי מצאתי לנכון לאשר לתובע פיצוי בגין בלאי, לאחר ששוכנעתי כי סכום זה הנו חלק מהנזק שנגרם לו בהתאם לחוות דעת השמאי וכי הוא נשא בהפסד זה בעקבות התאונה.

אשר לשכר טרחת השמאי, התובע צרף לכתב התביעה חשבון עסקה בלבד בו נכתב כי חשבונית מס תומצא לאחר קבלת התשלום. לא הוצגה חשבונית מס ולא קבלה על תשלום ולכן איני מאשר פיצוי בגין כך.

הסכומים האמורים ישולמו לתובע בתוספת הצמדה וריבית כדין מיום 6.5.2012 ועד התשלום בפועל. בנוסף ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובע הוצאות משפט – אגרת בית משפט כפי ששולמה, הוצאות בגין טרדתו בסך של 600 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 1,800 ₪. הסכומים כולם ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.