החלטה
בקשה להשבת תפוסים לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט- 1969 (להלן: "הפקודה"). התפוסים הם 14 כונני מחשב ו-14 מסכים שנתפסו על ידי המשיבה ביום 26.3.2013 (להלן- "התפוסים").
מטרת החזקת התפוסים היא הצגתם כראייה במסגרת ההליך הפלילי.
אין חולק כי המבקש הוא מחזיק ומפעיל של בית עסק, העוסק במתן שירותי אינטרנט קפה בשדרות ההסתדרות 289 במפרץ חיפה, כאשר לטענת המשיבה, מנהל המבקש במקום, עסקי הימורים והגרלות בלתי חוקיים.
אף אין חולק כי התפוסים נתפסו ללא צו חיפוש, וללא הסכמת המבקש, שהינו הבעלים של המקום כאשר לפי דוח החיפוש מיום 26.3.2013 , אחד, רועי ברוורמן נתן הסכמתו לביצוע החיפוש.
ב"כ המבקש טוען כי לא הוצא צו חיפוש עובר לביצוע התפיסה, כי החיפוש שבוצע הינו בלתי חוקי, בין היתר, בשים לב לכך שהוראת סעיף 25 (1) לפקודה אינו חל על עבירות מסוג עוון, ולחלופין, טוען כי ניתן להסתפק בחלופת תפיסה.
ב"כ המבקש לא התנגד למתן ארכה בת שבועיים ימים, להשבת התפוסים בכדי לאפשר למשיבה להגיש חוות דעת וכתב אישום. ב"כ המשיבה מצדו ביקש ארכה בת 30 יום לשם קבלת חוות דעת בעניין המארזים.
אכן, צודק ב"כ המבקש בטענתו כי המשיבה לא רשאית היתה לתפוס את התפוסים ללא צו חיפוש מכח סעיף 25 לפקודה. הוראת סעיף 25 (1) לפקודה קובעת כי המשטרה רשאית להכנס ולחפש בכל בית או מקום אם "יש לשוטר יסוד להניח שמבצעים שם פשע או שפשע בוצע שם זה מקורב", ואלו העבירה של החזקת מקום הימורים או הגרלות, לפי סעיף 228 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 היא עבירה מסוג עוון.
ואולם ב"כ המבקש התעלם בטיעוניו מהוראת סעיף 235 לחוק העונשין שלכאורה מקימה עילה עצמאית לתפיסת התפוסים גם ללא צו חיפוש, וזו לשונו של סעיף 235 לחוק העונשין שכותרתו "חילוט מכשירי עבירה":
"היה לשוטר יסוד סביר להניח כי כלים או מכשירים, כרטיסים או כל דבר אחר שמשו לארגונם או לעריכתם של משחק, הגרלה, או הימור אסורים, רשאי הוא לתפסם, ורשאי הוא לתפוס כספים, או דבר אחר, שהיה לו יסוד סביר להניח שנתקבלו כתוצאה מארגון המשחק, ההגרלה או ההימור האסורים או מעריכתם".
אכן שאלה נכבדה היא, האם סעיף 235 לחוק העונשין מקים עילה עצמאית לתפיסת התפוסים גם ללא צו חיפוש והאם אי חוקיות החיפוש משליכה גם על אי חוקיות תפיסת התפוסים.
בית המשפט המחוזי בנצרת (ב"ש (נצ') 1330/07 מדינת ישראל נ' בוזגלו, מיום 26.6.2007 ) הביע דעתו כי סעיף 235 לחוק העונשין מקים סמכות לעריכת חיפוש גם ללא צו חיפוש. וראה גם החלטתה של כב' השופטת גני טנוס בה"ת (עכו) 35031-04-11 יצחק קסא נ' משטרת ישראל-תחנת כרמיאל, ניתן ביום 25.5.2011) שהלכה בדרכו של בית המשפט המחוזי בנצרת בענין זה.
(יש המוצאים עוגן לכניסת המשטרה ללא צו חיפוש גם בהוראת סעיף 28 לחוק רישוי עסקים (וראה בענין זה החלטתו של כב' השופט מודריק בב"ש (מחוזי- ת"א) 91637/03 אופיר בני נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו)).
לעומת גישה זו, הביע כב' השופט דרורי בענין אברג'ל את עמדתו כי סעיף 235 (א) "חל רק כאשר מוצא שוטר פלוני משחק משחקי מזל ברחובה של עיר, ואין סעיף זה מהווה תחליף לדרך המלך של עריכת חיפוש בחצריו של אדם על פי צו שופט".
ואולם, אף על פי שלגישתו של כב' השופט דרורי לא רשאית המשטרה לפעול בניגוד לצו החיפוש או לעשות "קיצורי דרך" תוך שימוש בסעיף 235 לחוק העונשין, קבע כב' השופט דרורי כי לא זהו הזמן המתאים להכריע בסוגיית כשרות החיפוש וקבילותן של הראיות שנתפסו במסגרתו, עפ"י דוקטרינת הבטלות היחסית, וסוגיה זו צריכה להתברר על ידי בית המשפט שידון בתיק העיקרי [ראו: ב"ש (מחוזי י-ם) 1153/02 מדינת ישראל נ' אברג'ל, תשס"א(2) 728 (2002); וראו, גם: החלטתה של חברתי, כב' השופטת לובנה שלאעטה חלאילה בה"ת (שלום קריות) 28955-03-12 הררי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.4.2012)].
כפי שציין כב' השופט דרורי, בענין אברג'ל: "בית משפט לעניין אותם סעיפים הוא בית המשפט אשר שמע את התיק הפלילי ואת הראיות ביחס לאישום הפלילי המיוחס לנאשם. סמכות זו אינה מוקנית לבית משפט השלום (ובעקבותיו לבית משפט המחוזי) בדונם בעתירה על פי סעיף 34 לפקודת המעצר והחיפוש, שהיא המסגרת הדיונית של התיק שלפניי".
שוכנעתי כי עובר לתפיסת התפוסים היה למשיבה מידע מוקדם על כך שהמקום משמש כעסק להימורים ומשחקים אסורים. יצויין כי בתחילה לא נענו היושבים במקום לדרישה לפתוח את הדלת (שהינו עסק שלכאורה אמור להיות פתוח לציבור) ורק בשלב מאוחר יותר ולאחר שהגיע כח משטרה נוסף למקום נפתחה הדלת.
מעיון בתיקי החקירה עולה כי בחומר החקירה יש בסיס ראייתי לכך שבבית העסק אכן התקיימו משחקי מזל ו/או הימורים אסורים, וזאת אף שבשלב זה, טרם הוכנה חוות הדעת בעניין התפוסים.
אשר על כן, ועל רקע חומר החקירה שבתיק, סבורני כי באיזון שבין הפגיעה בזכותו הקניינית של המבקש מחד לעומת האינטרס הציבורי שבהשלמת החקירה מאידך, גובר בשלב זה האינטרס הציבורי באופן המחייב מתן האפשרות למשיבה להשלים את החקירה, ולהמשיך להחזיק את התפוסים לצורך הכנת חוות דעת והגשת כתב אישום.
יחד עם זאת, ובשים לב לזמן שחלף מאז תחילת החקירה ועד היום, אני מורה למשיבה להשלים את חקירתה, לערוך חוות דעת ולהגיש כתב אישום, אם היא מוצאת לנכון לעשות כן, תוך 50 יום מהיום שאם לא כן, יושבו התפוסים לידי המבקש.