ביתן נ' עיריית צפת

פסק דין

1.התביעה שבפני הינה תביעה כספית על סך 32,200 ₪ בגין נזקים, שלטענת התובע, נגרמו לו כתוצאה מכך שרכבים שרכש מהנתבעת במסגרת מכרז, הועברו אליו באיחור ותוך שבוצעו בהם שינויים אשר הפחיתו את ערכם.

2.המדובר במכרז שפרסמה הנתבעת ביום 23.6.11 למכירות 3 רכבים: הונדה אקורד מ.ר 61105-63 (להלן: "ההונדה"), פורד פוקוס מ.ר 4727058 (להלן: "הפוקוס"), ופורד קונקט מ.ר 74-75157 (להלן: "הקונקט").

לטענת התובע הרכבים הועברו אליו רק לאחר 4 חודשים תוך שבוצעו בהם שינויים.

בכתב התביעה נטען לשני שינויים בלבד:

לגבי רכב ההונדה- נטען כי בוצע זיוף במד האוץ, שכן על פיה הרישום באישור משרד הרישוי, ביום 14.6.10 עמד מד האוץ על 265,009 ק"מ, ואילו על פי הרישום באישור משרד הרישוי שנה לאחר מכן, מד האוץ עמד ב- 12.9.11 על 197,597 ק"מ.

לגבי הקונקט- נטען כי מס' המנוע לא תאם את מס' הרישוי ולכן לצורך חידוש הרישיון נאלץ התובע לטענתו, להחליף מנוע בעלות כספית גבוהה.

במהלך הדיון שהתקיים בפני ביום 11.11.13, העלה התובע טענות נוספות על פיהן מצבר הקונקט פורק ובמקומו הוחלף מצבר ישן וכן כי מנגנון פתיחת מכסה מנוע בקונקט אף הוא פורק.

2.הנתבעת טענה כי דין התביעה להידחות וכי הרכבים לא נמסרו לתובע באיחור, אלא 3 ימים בלבד לאחר הכנתם למסירה,זאת למעט רכב הקונקט, לגביו הסכים התובע כי יוותר מס' ימים נוסף בשימושו של עובד הנתבעת בשם אלחדד פרוספר (להלן: "פרוספר").

הנתבעת טענה כי אין לה קשר למד האוץ של הרכבים וכי כנראה ההבדלים ברישום הקילומטרים נבע מטעות במשרד הרישוי אשר רשם בטעות באישור הראשון 265,009 במקום 165,009 ק"מ.

לעניין המנוע בקונקט נטען כי הובהר לתובע שהנתבעת ערכה "אוברול מנוע" (מנוע בפירוק) ובשל חילוקי דעות עם המוסך, סירב המוסך להעביר שטר מכר של המנוע. לטענת הנתבעת, התובע אשר היה מודע לבעיה, למרות זאת רצה לרכוש את הרכב והבהיר כי הוא יטפל בעניין.

דיון:

3.ביום 11.11.13 העידו בפני התובע ומטעם הנתבעת העידו: מר דניאל סבג, מר אלקבץ- מנהל מחלקת הרכב אצל הנתבעת וכן פרוספר- עובד הנתבעת.

4.לאחר שעיינתי במסמכים שבפני, שקלתי את טענות הצדדים והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מעדותם, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות.

האיחור במסירת הרכבים- אין כל רלוונטיות לכך שהמכרז פורסם ביום 23.6.11. התאריך הקובע הינו מועד העברת התמורה על ידי התובע.

ההחלטה לקבל את הצעת התובע התקבלה על ידי ועדת המכרזים רק ביום 4.9.11.

התובע אישר בסעיף 4 לכתב התביעה כי העביר את התמורה רק ביום 8.9.11 ומכאן ברי כי קודם למועד זה- בחודש ספטמבר 2011, כלל לא היה זכאי התובע לקבלת את הרכבים.

התובע לא הציג כל ראיה לעניין מועד קבלת הרכבים בפועל.

בנוסף- לגבי רכב ההונדה ולאור חתימתו של התובע על האישור מיום 4.10.11, הרי כפי שיפורט להלן, התובע מנוע מלהעלות כל טענה ביחס לרכישת רכב זה.

ביחס לאיחור במסירת הקונקט-הן על פי עדות אלקבץ והן על פי עדות פרוספר, התובע הסכים כי הרכב ימשיך להיות בשימוש פרוספר עוד מס' ימים. טענה זו לא הוכחשה כלל על ידי התובע במהלך הדיון והעדים לא נחקרו על טענתם זו. לפיכך, אני מוצאת את הטענה בדבר הסכמת התובע מהימנה וקובעת כי גם אם היה איחור במסירת רכב זה, הרי שהיה זה בהסכמת התובע ולפיכך הוא מנוע מלהעלות טענה ביחס לאיחור.