בית המשפט מחק תביעה ברשלנות רפואית נגד מומחה לגנטיקה

בענין נתבע 4

1.         התובעים - קטין והוריו - הגישו תביעה לתשלום פיצויים בגין התרשלותם של הנתבעים בביצוע בדיקות אולטרסאונד ובדיקות גנטיות וכן בניהול מעקב הריון שבסופו נולד התובע 1, ביום 14.7.99, כשהוא סובל מסימנים המצביעים על תסמונת Noonan.

הנתבע 2 הוא מומחה לסריקת מערכות, העובד במסגרת הנתבע 1, ואשר ביצע את בדיקות האולטרסאונד במהלך ההריון ואיבחן את תוצאותיהן. הנתבעת 5 היא קופת החולים שבה היתה התובעת חברה, אשר ניהלה את מעקב ההריון. הנתבע 4 הוא מומחה לגנטיקה, העובד במסגרת הנתבעת 5. במהלך ההריון הופנתה התובעת לייעוץ גנטי אצל הנתבע 4. ביום 25.3.99 בוצע הייעוץ. בפני הנתבע 4 היו מונחים, בין היתר, תוצאות בדיקת סריקת מערכות מיום 8.2.99, אשר כללו ממצא של " עורף מעובה" וכן תוצאות בדיקת מי שפיר שהיתה תקינה. על פי האמור בכתב התביעה תוצאות הייעוץ היו כדלהלן: " Ceptated Cystic Hygroma בעובי של 0.61 ס"מ. ללא מומים, עברה ניקוב מי שפיר ונמצאה אינברסיה בכרומוסום Y . בדיקה גנוטיפ האב - אינברסיה דומה... מדובר כאן במבנה כרומוזומלי דמי תקין". ביום 28.3.99 בוצעה בדיקת סריקת מערכות שניה, שבה לא חזר הממצא של "עורף מעובה". עוד נקבע בבדיקה האחרונה הנ"ל, כי " אין סימנים סונוגרפיים שיכולים להתאים ל- Noonan (לב תקין)".

2.         על פי האמור בכתב התביעה, אילו היו הנתבעים פועלים באורח סביר, היו מפנים את התובעת לבדיקות נוספות במהלך ההריון כדי לנסות ולמצוא תשובה לאותם עניינים חריגים שהתגלו בבדיקות האולטרסאונד. לו עשו כן היה מתגלה, כי התובע 1 סובל מתסמונת כלשהי או סביר שיסבול, באופן שהיה מביא להפסקת ההריון. ביתר פירוט נטען, כי הנתבעים התעלמו מן הנתונים שעלו מן הבדיקות שנעשו לתובעת במהלך ההריון; לא שלחו אותה לביצוע בדיקות נאותות ובמיוחד בדיקות לייעוץ גנטי; לא שלחו אותה לבדיקות למדידת עובי רקמות הלב ובדיקות אקו-קרדיוגרפיה ולא הורו על מעקב על קולי רצוף במכון על קול; לא יידעו את התובעים על קיומן של בדיקות מקיפות ומדוייקות לזיהוי תסמונת בכלל ותסמונת Noonan בפרט ולא הפנו אותם לייעוץ מתאים. עוד נטען בכתב התביעה, כי בעשותם כך ביצעו הנתבעים כלפי התובעים שורה של עוולות ובהן תקיפה, מצג שווא רשלני, הפרת חובה חקוקה ו"הולדה בעוולה".

התובעים תמכו את כתב התביעה בחוות דעתו של פרופ' א' שנפלד, מומחה למחלות נשים ולידה ומומחה לאולטרסונוגרפיה ופריון. על פי האמור בחוות הדעת היה על הנתבע 2, לאחר ביצוע סריקת המערכות השניה ביום 28.3.99, לשלוח את התובעת לייעוץ גנטי; למסור לה מידע על אפשרות לקיומם של עיוותים ותחלואים נוספים המאפיינים את תסמונת Noonan, גם כאשר בדיקת מי שפיר היא תקינה; להורות על מדידות של עובי רקמות הלב; ולערוך מעקב על קולי רצוף במכונו או במכוני על קול אחרים.

עיון בחוות הדעת של פרופ' שנפלד העלה, לכאורה, כי אין באמור בחוות הדעת כדי לבסס כל טענה בדבר פגם שדבק בייעוץ הגנטי שניתן על ידי הנתבע 4.

בכתב ההגנה שהגיש הנתבע 4 נטען, כי הייעוץ הגנטי שניתן על ידו ביום 25.3.99 ניתן לאחר ובעקבות הממצא של ציסטיק היגרומה בעורף העובר ("עורף מעובה") ותוצאות בדיקת מי השפיר. הנתבע 4 מסר לתובעים, כי העובר איננו סובל מתסמונת כרומוזומלית, ובכלל זאת תסמונת דאון, אך מסר להם כי על רקע הממצא בעורף העובר - אשר אינו תקין ואשר עשוי להעיד על קיומה של תסמונת אחרת ו/או מום בעובר - מומלץ לבצע בדיקת אולטרסאונד נוספת לסריקת מערכות העובר. התובעים אכן פנו לביצוע סריקת מערכות שניה אצל הנתבע 2 ביום 28.3.99 אשר היתה תקינה לחלוטין.

התובעים לא הגישו כתב תשובה.

3.         בישיבת קדם משפט ראשונה ביום 11.3.07 הוזמן ב"כ התובעים להתייחס לשאלה האם קיים ביסוס בחוות הדעת של פרופ' שנפלד לקביעת אחריות של הנתבע 4 בגין הייעוץ שערך. הנושא מצא ביטויו בסעיף 2 להחלטה שניתנה בתום הדיון, כדלהלן: " ב"כ התובעים יודיע לבית המשפט אם ברצונו לתקן את חוות הדעת או להמציא חוות דעת נוספת בנושא ביסוס האחריות של הנתבע 4, וזאת בהודעה שתוגש לבית המשפט תוך 7 ימים מהיום".

ב"כ התובעים לא פעל על פי ההחלטה הנ"ל, וביום 28.3.07 ניתנה לו שהות נוספת בת שבעה ימים לעשות כן.

אורכה נוספת ניתנה לב"כ התובעים בהחלטה מיום 1.5.07.

ביום 19.8.07, לאחר שב"כ התובעים התמיד במחדלו, ניתנה החלטה המאפשרת לב"כ התובעים להגיש מטעמם חוות דעת משלימה לביסוס אחריותו הנטענת של הנתבע 4 עד ליום 2.9.07. עוד נקבע, כי " אם לא יעשה כן, ייראה כמי שויתר על הגשת חוות דעת נוספת בענין זה".

4.         ביום 17.10.07 הגיש הנתבע 4 בקשה לפי תקנה 101(א)(3) (בטעות נרשם 101(ג)) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) לדחות את התביעה נגדו על הסף (בש"א 7290/07). בבקשה נטען, כי מאחר שהתובעים לא הופטרו מן החובה לצרף חוות דעת להוכחת ענין שברפואה לכתב התביעה, ולא הגישו חוות דעת על אף האורכות שניתנו להם, על בית המשפט לנהוג על פי תקנה 137(א) לתקנות ולא להיזקק להוכחת ענין שברפואה מטעמם, ככל שהמדובר באחריות הנטענת כלפי הנתבע 4.

התובעים הגיבו לבקשה. בתגובתם הפנו לתקנה 100(1) לתקנות המאפשרת למחוק תביעה על הסף אם " אין הכתב מראה עילת תביעה". לטענתם, כתב התביעה מגלה עילה גם נגד הנתבע 4. עוד נטען, כי המדובר בבקשה המקדימה את זמנה, שכן לא כל הנתבעים סיימו לערוך את חוות הדעת מטעמם, והתובעים יוכלו לתמוך את טענותיהם גם באמצעות חוות הדעת שיגישו הנתבעים האחרים. טענה נוספת של התובעים היתה, כי ספק אם המדובר ב" ענין שברפואה" כאמור בתקנה 127 לתקנות. זאת בשל כך שהשאלה האם היה על הנתבע 4 להודיע לתובעים על האפשרות שהתובע 1 ילקה בתסמונת Noonan היא שאלה משפטית, הנקבעת על ידי בית המשפט, ולא שאלה רפואית, הנקבעת בחוות דעת של מומחה.

הנתבע 4 השיב לתשובת התובעים. בתשובתו חזר על הטענה, כי דין התביעה נגדו להיות מסולקת על הסף, בין על פי תקנה 101(א)(3) לתקנות ובין על פי תקנה
100(1) לתקנות. הנתבע הוסיף וטען, כי השאלה מהו סטנדרד ההתנהגות הראוי או הנוהג בייעוצים גנטיים מן הסוג שנערך בענייננו והאם הנתבע 4 חרג ממנו, היא שאלה שברפואה אשר היתה צריכה להיתמך בחוות דעת של מומחה. עוד נטען, כי נקודת המוצא של התובעים לפיה סובל התובע 1 מתסמונת Noonan איננה מוסכמת, וכל הנתבעים חולקים על כך. הנתבע 4 הפנה לכך, שלא הוגשה מטעם התובעים חוות דעת מומחה לפיה התובע 1 סובל מתסמונת Noonan, ואף פרופ' שנפלד אינו קובע זאת ומסתפק בהפניה לדבריו של פרופ' פרידמן, מומחה לגנטיקה, כי קיימים ממצאים העשויים להתאים לצורה חלקית של תסמונת Noonan. בית המשפט נקרא, אפוא, להגן על זכויותיו של הנתבע 4 אשר נגרר להליך משפטי כאשר ברור מראש כי לא יעלה בידי התובעים לבסס עילת תביעה נגדו.

5.         ביני לביני הגישו הנתבעים חוות דעת מטעמם: חוות דעתו של ד"ר ג' מלינגר, מומחה למיילדות ולגניקולוגיה, מיום 17.11.07 מטעם הנתבעים 1 ו-2, וחוות דעתו של פרופ' א' שיף, מומחה למיילדות ולגניקולוגיה, מיום 19.8.07 מטעם הנתבעת 5. ד"ר מלינגר מצא, כי בדיקות האולטרסאונד שנערכו על ידי הנתבע 2, לרבות פענוחן, בוצעו באופן מקצועי ומיומן. תסמונת Noonan היא תסמונת שכיחה, אך לעיתים נדירות מאובחנת בשלב ההריון. בענייננו לא היו ממצאים אובייקטיביים מספיקים לאבחון תסמונת זו - לא בשלב ההריון ואף לא אחרי הלידה. גם כיום אין ראיה לכך שהתובע 1 סובל מתסמונת Noonan, ואף הגנטיקאים שבדקו אותו לאחר הלידה נמנעו מלקבוע זאת. גם פרופ' שיף ציין, כי מעיון בחומר עולה שאין בטחון כי התובע 1 סובל מתסמונת Noonan, וגם אם כן - המדובר בביטוי חלקי בלבד של התסמונת. אשר למעקב ההריון, המדובר במעקב תקין לחלוטין. רופאי הנתבעת 5 דאגו שהתובעת 2 תבצע דיקור מי שפיר וסריקת מערכות. בהתחשב בממצאי הבדיקות, לא היתה כל אינדיקציה להפנות את התובעת 2 לבדיקות נוספות. כמו כן, ספק אם בדיקות נוספות היו מאפשרות גילוי מוקדם של התסמונת ממנה סובל התובע.

6.         ביום 13.11.07 ניתנה החלטה, כי הבקשה לדחיה או למחיקה על הסף תתברר בישיבת קדם המשפט הבאה.

בישיבת קדם משפט ביום 6.12.07 ביקש ב"כ התובעים שהות של 60 ימים כדי לשקול את אופן ניהול התביעה. בהחלטה בתום הדיון נקבע, כי ההליכים בתיק יוקפאו למשך 60 ימים וכי בשלב זה לא תינתן החלטה בבקשה שבכותרת (בקשתו של נתבע 4 לסילוק על הסף).