בית המשפט: לא ייתכן מצב שבו באופן קבוע נוסעים לא ייאספו מתחנות עקב עומס

השאלה בקליפת אגוז - האם ייתכן מצב שבו נוסעים באופן קבע לא ייאספו מתחנות?

1.         השאלה שלפנינו קשורה לבעיה שנוסעים רבים בתחבורה הציבורית נתקלים בה לא פעם.  קרי, האוטובוסים אינם מגיעים בתכיפות וכשמגיעים הם, מגיעים הם עמוסים לחלוטין, עוצרים במרחק מה מהתחנה, מורידים מספר נוסעים וממשיכים הלאה בלא לאסוף את נוסעי התחנה.  לעיתים קרובות למדי יודעים הנוסעים בדיוק היכן צווארי הבקבוק והיכן התחנות שקשה לעלות מהן.  אך עקב מקום מגוריהם/עבודתם, אין להם ברירה אלא להשתמש בתחנות אלו דווקא.

כשפונים לעיתים הנוסעים לבעלי הרישיון, טוענים הם מנגד, כי הם הוציאו נסיעות בהתאם לתנאי הרישיון ואין לבוא אליהם בטענות כי אם למשרד התחבורה.

האם יש פתחון פה כלשהו לנוסעים על פי החוק? 

2.         והתשובה היא כי יש ויש והאחריות היא של בעל הרישיון להוציא אוטובוסים בגודל ובמספר כך שהתופעה שתוארה לא תקרה, ואם תקרה, בעל הרישיון ישא בעונשו עד אשר יתקן את המצב.

והכל כפי שיפורט.

השאלות והתשובות בקליפת אגוז

שתי שאלות קרובות ודומות רובצות לפתחו של בית משפט זה.

3.         הראשונה והמרכזית היא כיצד יש לפרש את תנאי רישיון קו השירות בתחבורה הציבורית?  ובמיוחד, במידה וצריכות לצאת מספר נסיעות בפרק זמן מסוים, מה צריך להיות גודלה של כל נסיעה?  האם די בנסיעה שתצא במיניבוס? באוטובוס רגיל? מפרקי?  האם די כי יצא אוטובוס אחד? או יש צורך ביותר מאחד? והתשובה לכך היא כי את תנאי רישיון הקו יש לפרש בהתאם לתכלית החוק.  קרי, מתוך מטרה לספק תחבורה ציבורית יעילה וטובה לציבור והמספקת פיתרון הולם לצרכיו של הציבור. 

נסביר בקצרה. 

4.         אין חולק כי משרד התחבורה רשאי לקבוע תנאים שונים ומפורטים למתן רישיון הקו.  אין גם חולק כי באפשרותו של מפעיל שירותי הסעות לבחור אם רצונו לקבל על עצמו תנאים אלה לצורך הפעלת הקו, או לוותר על רישיונו.

5.         אולם, מה קורה כאשר משרד התחבורה איננו מפרט תנאים מסוימים ברישיון הקו ואיננו נטפל לכל נקודה ונקודה?  מהי החובה המוטלת על בעל הרישיון?  ולענייננו למשל, אין חולק כי בעלת הרישיון הייתה צריכה לבצע חמש נסיעות בקו בשעות הרלוונטיות.  אולם כמה אוטובוסים צריכים לצאת בכל נסיעה? ומה גודלם?  והתשובה הברורה היא כי מוטלת חובה על בעל הרישיון להפעיל שירות קו תקין, יעיל, נוח ומותאם לצרכי הציבור.  כגודל הצרכים, גודל 'הנסיעה'.

6.         במסגרת חובה זו על בעל הרישיון להתאים את מספר האוטובוסים ו/או גודלם למספר הנוסעים בקו. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר קיימת בקו בעיה ידועה של עומס נוסעים כך שברור שנסיעות המורכבות מאוטובוס אחד רגיל אינן נותנות שירות סביר.

7.         בהקשר זה עולה השאלה השנייה והיא האם כאשר האוטובוס עמוס נוסעים, רשאי נהג לעצור את האוטובוס במקום אחר ולא בתחנה על מנת להוריד נוסעים?

8.         והתשובה לכך שלילית.  בכל מקרה הנהג צריך לעמוד בתחנת האוטובוס על מנת להוריד אנשים ו/או להעלותם. אין הנהג יכול להחליט על דעת עצמו להעמיד את האוטובוס מחוץ לתחנה על מנת להוריד נוסעים, גם אם אין מקום להעלאת נוסעים נוספים לאוטובוס. בהיעדר מקום, רשאי נהג אוטובוס שלא להעלות נוסעים חדשים לאוטובוס, ואולם מחויב הוא להקפיד על עצירה בתחנות הקבועות ברישיון קו השירות.  בית משפט ער כמובן לקושי המעשי של הנהגים לעצור בתחנה במקרה שלא ניתן כמעט לקחת נוסעים חדשים, אולם את הקושי הזה עליו להעביר לממונים עליו הצריכים לפתור את הבעיה.

ומכאן למקרה שלפנינו.

האשמה ומהלך הדיון

9.         הנאשמת, אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (להלן: "הנאשמת" ו/או "אגד"), היא בעלת רישיון להפעלת קו שירות אוטובוסים מספר 13 בירושלים, ממסוף משואה לשכונת קטמון. מר אלי איפרגן (להלן: "הנהג"), עבד במועד האירוע כנהג אוטובוס בשירות הנאשמת.