בית המשפט דחה תכנית חלוקת נכסי עיזבון

פתח-דבר

1.         בפני בית-המשפט מונחת בקשה לאשר תכנית חלוקת נכסי עזבון המנוחים ש. ושמ. א. ז"ל (להלן: " המנוח"; " המנוחה" בהתאמה; " המנוחים").

תוכנית החלוקה גובשה ע"י המבקשת מתוקף תפקידה כמנהלת עזבון המנוחים והונחה לפתחו של בית-המשפט בהתאם להוראת סעיף 111 (ב) לחוק הירושה, התשכ"ה - 1965 (להלן: " חוק הירושה"). 

רקע עובדתי

2.         המנוח הלך לבית עולמו ביום 25.7.96 והותיר אחריו צוואה מיום 10.7.94. צוואתו קוימה ביום 19.1.04 ע"י הרשם לענייני ירושה בת"א.

3.         המנוחה הלכה לבית עולמה ביום 18.5.03 והותירה אחריה צוואה מיום 15.3.97. צוואתה קוימה ביום 28.3.04 ע"י הרשם לענייני ירושה בת"א.

4.       א.           ביום 18.3.04 מונתה המבקשת למנהלת עזבון קבועה לעזבון המנוח (תע 107290/03) ע"י כב' השופטת צפת. באותו מעמד, מונתה המבקשת כמנהלת עזבון זמנית לעזבון המנוחה (תע 107300/03).

 ב.           ביום 17.3.05 מונתה המבקשת כמנהלת עזבון קבועה לעזבון המנוח (בש"א 2906/05 בת"ע 107300/03).

5.         על פי הוראות צוואת המנוח, יחולקו נכסי העזבון, בחלקים שווים, בין שישה מתוך שבעת ילדיו (הם המשיבים מס' 6-1) כאשר המשיבה מס' 7 אינה זוכה על פי צוואתו (ר' סעיף 2 לצוואה). עוד נקבע בצוואה כי מתוך חלקו של המשיב מס' 5 בעזבון, ישלם האחרון סך של 5,000 $ ארה"ב לכל אחד מבין חמשת הזוכים הנותרים.   

6.         במאובחן מהאמור בצוואת המנוח, על פי הוראות צוואת המנוחה, יחולקו נכסי העזבון, בחלקים שווים, בין כל שבעת ילדיה (הם המשיבים מס' 7-1), וזאת לאחר ביצוע איזונים בין המשיבים מס'  5 ו-7 מול שאר הזוכים, אשר מטרתם ל"תקן" את אי השוויון בחלוקת העזבון על פי צוואת המנוח, כדלקמן;

*           מאחר שהמשיבה מס' 7 אינה זוכה בעזבון המנוח ישולם לה תחילה כל סכום אשר היה מגיע לה, לו זכתה בעזבון המנוח, יחד עם אחיה ואחיותיה, בחלקים שווים ביניהם. המשיבה מס' 7 תפוצה מתוך עזבון המנוחה בגין כל זכות אשר נגרעה ממנה ואשר הייתה זוכה בה לו נכללה בין הזוכים על פי עזבון המנוח (שם,  בסעיף 2 (א) לצוואה).

*           הסכום, אשר נדרש המשיב מס' 5 לשלם לחמשת הזוכים הנותרים על פי צוואת המנוח כמפורט לעיל, או כל סכום אחר, יוחזר לו מתוך עזבון המנוחה עובר לחלוקתו.

7.         במסגרת הליכי ניהול העזבון, נערכה פנייה למר יוסף אגסי, שמאי מקרקעין, לצורך הערכת שווי נכסי המקרקעין המצויים בעזבון המנוחים (להלן: " חוות הדעת"). חוות הדעת נערכה נכון לחודש יולי 2007.

יצוין, בין המשיבים מס' 5 ו-7 לבין המבקשת נתגלעה מחלוקת בכל הנוגע לממצאים ולרלוונטיות של חוות הדעת, אשר היוו בסיס לתוכנית החלוקה. על טיבה וטבעה של המחלוקת, לרבות השפעתה על ההליך דנן, עוד יפורט בהמשך.

8.         ביום 22.6.06 ניתן על ידי כב' השופט גייפמן בבית משפט זה פסק דין בהסכמה, על פיו הלכת השיתוף אינה חלה על נכסי המקרקעין של המנוחים (תמ"ש 14111/97). כך   שהלכה-למעשה, על יסוד האמור בפסק דין זה, הובררה והוגדרה מצבת הנכסים העומדת לחלוקה ביחס לכל עזבון גם ביחס לבקשה זו.

תוכנית החלוקה - גופא

9.         לטענת המבקשת, חרף ניסיונותיה החוזרים ונשנים להביא את הצדדים לידי חלוקה מוסכמת של נכסי עזבון המנוחים, לא צלח הדבר בידה. לטענתה, עובר לגיבוש תוכנית החלוקה הוצעו על ידה מספר הצעות ברוח הדברים שהועלו בפגישות ובשיחות עם הצדדים או מי מהם ובשים לב לבקשותיהם, הצהרותיהם ורצונותיהם. הצעות אלה לא התקבלו ע"י הצדדים או מי מהם, מטעמים שונים. בנסיבות אלה, היה צורך בגיבוש תוכנית חלוקה, אשר תוגש לאישורו של בית-המשפט.

10.        לגופו של עניין, טוענת המבקשת כי תוכנית החלוקה גובשה לאחר שקלול כל הנתונים, לרבות בקשותיהם של הצדדים ו/או השגותיהם לגבי ההצעות הקודמות לחלוקת העזבונות. לטענת המבקשת, בבסיס תוכנית החלוקה עומדים הקווים המנחים והשיקולים הבאים:

*           נכסי עזבון המנוח, יחולקו, כאמור בצוואתו, בחלקים שווים, בין בניו ובנותיו, למעט המשיבה מס' 7.

*           נכסי עזבון המנוחה, יחולקו, כאמור בצוואתה, בחלקים שווים, בין כל בניה ובנותיה, המשיבים מס' 7-1, בכפוף לאיזונים, אשר פורטו לעיל.