לפנינו תביעת המבקש לקבלת היתר נישואין על אשתו.
להלן השתלשלות האירועים בתיק זה.
ביום 22.12.05 הגיש הבעל [פלוני] בקשה למתן פס"ד לגירושין ולביצוע גט שליחות למקום מושבה של אשתו בארה"ב.
בבקשתו זו ציין הבעל כי נישא למשיבה [פלונית] ביום 13.4.00 בישראל כדמו"י. מנישואין אלו נולד לבני הזוג בן משותף, ביום 11.12.00.
ביום 12.7.02 נסעה המשיבה לארה"ב עם בנם המשותף למה שאמור היה להיות ביקור אצל הוריה אך אז הודיעה למבקש כי אין בכוונתה לחזור לישראל. המבקש הגיש תביעה ע"פ אמנת האג והתביעה התנהלה בעניין זה בארה"ב.
עוד הוסיף - כי הצדדים חתמו שם על הסכם פשרה שבמסגרתו הסכימו הצדדים להתגרש זמ"ז בגט פיטורין והסדיר ו את יתר המחלוקות ביניהם.
בדיון מיום ט"ז שבט תשס"ו (14.2.06)החליט ביה"ד על פנייה אל ראב"ד קליפורניה הרב גבריאל כהן שליט"א כי ביה"ד בארה"ב יאשר את הסכם הגירושין ויעביר לביה"ד את בירור השמות של האשה לצורך סידור גט שליחות. בהחלטה הנ"ל ציין ביה"ד כי הצדדים חיים בנפרד כבר שלוש וחצי שנים ולאור העיגון המתמשך מצוה לזרז את הטיפול הראוי בתיק זה.
הגט לתאריך 14.2.06. במכתב כתבה האשה כי היא מתגוררת בניו יורק וכי לא תוכל להופיע בביה"ד. עוד ביקשה במכתבה זה לקבל את ההחלטה בעניינה לכתובתה או לפקס ע"פ פרטים שצירפה למכתבה.
ביום 6.3.07 נתקבלה פנייתו של הבעל לזירוז ההליכים בעניינו תוך ציון העובדה כי בידיו תמונות של האשה עם גבר אחר.
ביום 4.9.07 קיבל ביה"ד את פנייתם של הורי האשה, הרב [ש' א'] ורעייתו בה ציינו כי קיבלו את כתבי ביה"ד אלא שלצערם הם אינם יודעים את הכתובת של בתם ואשר על כן הם שולחים בחזרה את כתבי ביה"ד. כמו כן, ציינו הורי האשה כי זה כשנתיים אין להם כל קשר עם בתם וכי אין להם שום מושג היכן היא נמצאת.
ביום 8.10.07 נתקבלה פנייתו הנוספת של הבעל בה קבל הבעל על כך שהאשה מתעלמת מכל המסמכים הדרושים להמשך הטיפול הראוי בעניינם. במכתבו הנ"ל ציין שוב את כתובתה של האשה ואת הפרטים של הוריה. בסיום מכתבו עתר לקיום דיון נוסף בעניינו בציינו כי האשה נטשה את הבית כבר בשנת 2001. ביום זה קיים ביה"ד דיון בעניינו של המבקש.
המבקש חזר על טענתו הנ"ל כי אשתו ברחה עם בנם המשותף בשנת 2002 והוסיף כי הצדדים התגרשו אזרחית לאחר שהגיעו בארה"ב להסכם גירושין אזרחי. הוא ציין שלדיוני ביהמ"ש הגיעה המשיבה עם גבר זר וכי בידיו תמונות של האשה עם גבר אחר. לדבריו, כיום הוא אינו יודע היכן היא מתגוררת וכל המכתבים אשר נשלחו לכתובתה הקודמת חזרו.
ביה"ד בהחלטתו מהיום הנ"ל הורה על זימונם של הצדדים לדיון בכפוף לפתיחת תיק היתר נישואין ע"י הבעל.
ביום 13.11.07 נתקבל מכתב נוסף מהורי האשה וגם בו הם מציינים כי אין כל חדש מאז מכתבם הנ"ל וז"ל: "לצערינו הרב אין שום חדש במצב ואין אנחנו יודעים איפה היא נמצאת עם הבן הקטן [ע' מ'] [...] אנחנו מצטערים מאוד [...]."
ביום 21.1.08 הופיע המבקש לאחר שפתח תיק להיתר נישואין. בדיון זה שב הבעל על טיעוניו הנ"ל וציין כי ביהמ"ש בארה"ב קבע ביום 11/2005 כי הילד יישאר בחזקת אמו וכי הוא יהיה זכאי להסדרי ראיה עם בנו פעמיים בשנה ולשיחות טלפוניות פעמיים בשבוע. לדבריו בדיון הנ"ל התגרש אזרחית מאשתו ואין לו כיום כל קשר עם האשה. המבקש צירף מסמכים על אודות הנ"ל.
ביה"ד בהחלטתו מהיום הנ"ל הפנה את התיק לטיפולם של הגורמים המוסמכים בהנהלת בתי הדין והורה להם לפעול לאיתורה של האשה לשם סידור גט בין הצדדים כדמו"י.
ביום 27.4.10 שב המבקש וסיפר לביה"ד את כל הקורות אותו החל מיום נישואיו בשנת 1999 ועד הלום. בדיון זה סיפר כי קיבל פניה מהנהלת בתי הדין ובה נמסר לו כי עליו להגיש בקשה להיתר נישואין לאור העובדה שהמשיבה סירבה לשוחח עם נציג ההנהלה בעניין קבלת גיטה. לאור זאת, ביקש הבעל מביה"ד לעשות כל שביכולתו כדי לזרז את הטיפול לקבלת היתר הנישואין המיוחל. עוד הוסיף כי אמא של האשה לקחה אותה לטיפול פסיכיאטרי עקב בעיות שנתגלו אצלה, לאחר שאובחנה כחולה במחלת הפרנויה.
לדבריו, יש סבירות כי כיום האשה מתגוררת בלוס אנג'לס. עוד הוסיף - כי כיום יש לו בת זוג והוא מבקש היתר נישואין לרגל טיפולי פוריות שהוא עובר יחד עם בת זוגתו החדשה.