בית הדין הרבני דחה תביעת בעל לגירושין

הוגשה בפנינו תביעת גירושין ע"י הבעל בתאריך 22/11/06 א' בכסלו תשס"ז, ומנגד תביעת שלום בית שהוגשה ב-25/12/06 שהיא בעצם תגובה לתביעת הגירושין. הצדדים נישאו כדמו"י בתאריך 23/03/94. לצדדים שני ילדים קטינים אשר האחד סובל מבעיות קשב וריכוז והקטן סובל מקשיי תיפקוד בגין בעיות בשרירים.

עיקר טענות הבעל שהועלו בכתב התביעה בפני ביה"ד וכן בסיכומי ב"כ הם כדלהלן: הבעל סובל שנים רבות מהתעמרותה של האשה כלפיו, וזאת בשל התנהגותה הנוקשה של האשה.  אי סדר בבית וכן מיטת בני הזוג היתה מלאה בגדים וחפצים של האשה דבר שגרם לבעל לעזוב את חדר השינה. כך טען הבעל:

א)     האשה לא שטפה כלים ונאלץ הבעל לעשות זאת בעצמו.

ב)      האשה לא מבשלת.

ג)       האשה נוהגת "להרעיל" את הילדים כנגד הבעל, בלשון המעטה.

ד)      האשה מכריחה את הילדים לאכול אוכל אורגני בניגוד לרצונם.

ה)     האשה נוהגת לצאת פעמיים שלוש בשבוע וחוזרת לבית בשעות מאוחרות מבלי להודיע  או לידע את הבעל לאן הלכה .

ו)       ואת עלית על כלנה - אין בין הצדדים יחסי אישות למעלה מארבע שנים.

דיון התקיים בתאריך יח' באדר א' התשס"ח (24/02/08,) כשנה ממועד כתב תביעת הגירושין, וזאת מחמת דחיות חוזרות ונשנות של הצדדים או של אחד מהם.

בדיון התברר כי לאחר שהאשה קיבלה את כתב התביעה נתנה דעתה על טענות הבעל ואכן שינתה ושפרה דרכיה וחלק מטענות הבעל שוב אינן נטענות היום על ידי הבעל. ואכן גם בדיון וגם בסיכומי ב"כ הבעל הודו כי אכן תיקנה חלק מהדברים. האשה מנקה את הבית ואף הביאה עוזרת שתסייע בידה, כמו כן האשה מכבסת ומבשלת.

עוד התברר בדיון, כי היעדרותה של האשה בערבים, היו לצורכי לימודים (מכון וינגייט) או הרצאות אחרות אשר דנו בענייני רפואה ותזונה הקשורים לילדי הצדדים.

הבעל או ב"כ לא הכחישו טענות אלו, מה עוד שהאשה עצמה אחר שקיבלה את כתב התביעה הבינה כי היעדרותה מן הבית בשעות אלו מפריעה לבעל - פסקה מללכת לאותם לימודים או הרצאות.

מן הראוי היה לדחות על הסף בדיון זה את תביעת הבעל לגירושין. הרי אף מורדת בעיא התראה כדי לחייבה בגט ולהפסידה זכויותיה. ואשה זאת גם בלא התראה, מיד בקבלת התביעה שינתה מעשיה לטובה. אולם, עדיין ישנם שתי אבני נגף העומדות בדרכם של בני הזוג.

האחת - אין בין הצדדים יחסי אישות למעלה מארבע שנים ואף ישנים בחדרים נפרדים.

שנית - מחלוקת בין הצדדים בדרך חינוכם וטיפול בשני הילדים הסובלים מבעיות רפואיות.

על כן ביה"ד שלח את הצדדים ליועץ למתן חוות דעת מקצועית. במכתב שכתב היועץ לביה"ד עולה כי הבעל בא בדעה מוקדמת כי אין תועלת בטיפול או שיחות אלו, אלא דעתו היא להתגרש ולכן לא שיתף פעולה. ומנגד נכתב כי האשה שיתפה פעולה והתרשמתי מכנותה של האשה לשנות ולשפר אולם לא ניתן להמשיך בטיפול מאחר והבעל מסרב לשתף פעולה.

בדיון שהתקיים ביום כ"ח אדר א' תשס"ח, מתברר כי מי שעזב את חדר השינה היה הבעל, וזאת בעקבות מריבה בין האשה והבעל בענין טיפול הילדים. ראו פרוטוקול עמוד 2 שורות  60 - 6.

מתוך דברים אלו עולה, לא רק שהבעל הוא שעזב את חדר השינה אלא שגם הסיבה היא המריבה שלהם בדרך הזנת הילדים והטיפול בהם או בגלל שהמיטה מלאה בגדים וחפצים של האשה.

שתי טענות אלא אינם סיבה מספקת כדי לחייב את האשה בקבלת גט. מגוחך לומר שעזב את חדר השינה בגלל שיש בגדים על המיטה.