עפ"ג
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
27720-12-19
29/01/2020
|
בפני השופטים:
1. רויטל יפה כ"ץ - אב"ד 2. גילת שלו 3. גאולה לוין
|
- נגד - |
המערערת:
מדינת ישראל - ע"י פרקליטות מחוז דרום - פלילי
|
המשיב:
טל דה לוין עו"ד יוסף פרחי
|
פסק דין |
השופטת גילת שלו
המשיב הורשע על פי הודאתו, בבית משפט השלום בבאר שבע, בשתי עבירות של נסיון למעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14 - עבירות לפי סעיף 348(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן- החוק), בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק ובצירוף סעיף 25 לחוק; ובשתי עבירות של נסיון להטרדה מינית של קטין מתחת לגיל 15 - עבירות לפי סעיפים 5(א) ו-3(א)(6)(א) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, בצירוף סעיף 25 לחוק. בית המשפט קמא (כב' השופט סולקין), גזר על המשיב 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסרים מותנים, קנס בסך 15,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו, וצו מבחן למשך 18 חודשים.
על קולת העונש שהוטל על המשיב, הוגש הערעור שבפנינו; תוך שהמערערת מבקשת כי נחמיר הן במתחם העונש ההולם שקבע בית המשפט קמא (שהועמד על 6 עד 24 חודשי מאסר), והן בעונש המאסר שהוטל על המשיב.
ההליך בפני בית המשפט קמא
כעולה מעובדות כתב האישום בהן הודה המשיב, בין התאריכים 25.4.18 ו- 10.7.18, התכתב המשיב ושוחח ארוכות באמצעים שונים ברשת האינטרנט, עם שוטרת שפעלה כסוכנת סמויה, במסגרת מאבק בתופעת עבריינות המין כלפי קטינים באינטרנט; כאשר הסוכנת הציגה עצמה ברשת כקטינה בת 13, ואף במסגרת השיחות וההתכתבויות עם המשיב, ציינה בפניו מספר פעמים כי גילה 13.
ביום 25.4.18 "גלש" המשיב באתר צ'אטים ברשת, ראה את כינויה של הסוכנת ("שירושששש"), פנה אליה והחל להתכתב איתה. במהלך השיחה, כתב המשיב לסוכנת שהוא בן 26, וזו השיבה שהיא בת 13; מיד לאחר מכן, שלח המשיב לסוכנת תמונה שלו, כשהוא עירום ואיבר מינו זקור, וזאת לשם גירוי, ביזוי או סיפוק מיניים. בהמשך, הציע המשיב לסוכנת הצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיני, והתייחס התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניותה, ובמסגרת זו שאל את הסוכנת אם אהבה את התמונה ששלח, בה נראה איבר מינו; שאל אותה אם היא אוננה אי פעם, וזו השיבה בשלילה; שאל אותה אם כבר ראתה איבר מין זכרי במציאות, וזו השיבה בשלילה.
ביום 10.6.18 בסמוך לשעה 18:27, התכתבו המשיב והסוכנת באתר צ'אט, ולאחר מכן שוחחו בשיחת וידאו באתר אחר. במהלך השיחה, הציע המשיב לסוכנת הצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיני והתייחס התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניותה, וביצע בה מעשים מגונים, כדלקמן: המשיב אמר לסוכנת לעמוד מול המצלמה ולהוריד את החולצה והמכנסיים שלבשה, הסוכנת נעמדה אך סירבה להוריד את בגדיה; המשיב שאל את הסוכנת אם כבר התנסתה בדברים מיניים בעבר, ואם ראתה איבר מין גברי בעבר, ואז הרים את חולצתו, הפשיל מעט את מכנסיו, וחשף בפניה את איבר מינו הזקור, תוך שהוא נוגע באיבר מינו ומאונן, וזאת לשם גירוי, ביזוי או סיפוק מיניים; ובהמשך שוב ביקש מהסוכנת לעמוד ולהרים את חולצתה כדי להראות לו את בטנה, והסוכנת נעמדה וחשפה מעט את בטנה בפני המשיב.
המשיב הודה והורשע בעבירות שיוחסו לו ביום 20.2.19, והדיון נדחה לשמיעת הטיעונים לעונש. לבקשת המשיב התבקש שירות המבחן להגיש תסקיר אודותיו, ובית המשפט אף הורה על הגשת הערכת מסוכנות לבקשת המערערת, ועל הגשת חוות דעת של הממונה על עבודות שירות "מטעמי יעילות, ומבלי שיהיה בכך כדי ליצור ציפייה כלשהי בנוגע לעונש שיוטל".
בתמצית ייאמר, כי מדוח הערכת המסוכנות שנערך למשיב עולה, כי הוא הביע עמדות מצמצמות בנוגע לעבירות בהן הורשע, התייחס למעשיו כ"שטות", טען שלא אונן אלא חשף עצמו לכמה שניות ולא "גמר", וניסה לצמצם את התוכן המיני או את כוונותיו המיניות במהלך השיחות; התייחס לשיחות כהדדיות והתקשה לזהות את אחריותו לניהולן מעצם היותו בוגר המשוחח למיטב ידיעתו עם קטינה; התקשה להסביר את הבחירה בקטינה דווקא, אך שלל משיכה לקטינות או גירוי בשל גילה של הקטינה, ונטה באופן בעייתי ל"נרמול" התופעה; אם כי ברמה ההצהרתית גילה מודעות לפגיעה העלולה להגרם לקרבן פוטנציאלי מהמעשים שביצע. מעריכת המסוכנות התרשמה כי "אין מדובר בקיומה של משיכה מינית פדופילית או הבופילית, אלא בחירה רגרסיבית על רקע מצוקה רגשית וקווי אישיות", לא התרשמה מקיומם של דחפים מיניים מוגברים או סוטים, וסברה כי הבחירה בקרבן קטינה "כרוכה יותר במצב רגשי ותפיסתו את הרשת האינטרנטית כפחות ממשית מהמפגש במציאות". ובסיום חוות הדעת, חיוותה דעתה כי מסוכנותו המינית של המשיב לביצוע עבירות דומות בעתיד, היא נמוכה-בינונית, ועשויה לרדת בסיום טיפול ייעודי.
מתסקיר שירות המבחן עולה, כי המשיב שולב במסגרת צו פיקוח מעצר בקבוצת עצורי בית לנאשמים בעבירות מין, הוא הגיע באופן רציף למפגשים ושיתף פעולה באופן פעיל, אך הרושם הוא שהוא מתנהג באופן זהיר ומרצה, לעתים חרד, אינו משתף באופן כן ואותנטי, מרבה להתמקד במחירים שהוא משלם, אך מביע רצון ומוטיבציה לטיפול ולבחינת התנהלותו. לגבי יחסו לעבירות, צוין כי המשיב הודה ולקח אחריות על מעשיו, ותיאר כי ברקע להן עומדת מערכת היחסים המורכבת עם בת זוגו לשעבר, והריחוק הפיזי והנפשי ביניהם אותה עת; תיאר כי השיח עם הקטינה, שלתפיסתו התעניינה בו, גרם לו לתחושות של משמעות וערך, וסייע להפגת תחושות שעמום ובדידות. עוד טען המשיב, כי במהלך השיחות היה ממוקד בעצמו ובסיפוק צרכיו והתעלם מכך שמדובר בקטינה, אם כי הוסיף כי מאופן התבטאותה ומדמותה מבעד למצלמה, נטה להניח כי לא מדובר בקטינה אלא בבגירה המתחזה לקטינה.