השופט אהרון משניות
א. כללי
הנאשם הורשע, לאחר שמיעת הראיות, בעבירה של ניסיון לרצח לפי סעיף 305 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, וזוכה מעבירה נוספת של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לאחר שקבענו כי היא נבלעת בעבירת הניסיון החמורה יותר שבה הורשע, כמפורט בהכרעת הדין.
להלן תמצית העובדות שקבענו בהכרעת הדין, בהתאם לראיות שהובאו בפנינו וכמתואר בכתב האישום המתוקן. בתאריך 13.7.2018 סמוך לפני השעה 23:00, הנאשם הגיע לפאב "הספרייה" באילת בליווי שתי מכרות ושלושתם התיישבו ליד דלפק הבר. בעקבות זאת, פנה מנהל הפאב אל הנאשם ושאל אותו אם הזמין מקומות מראש כנדרש, ומשהבין שלא הזמין מקומות מראש ביקש מהנאשם לעבור למקום אחר. הנאשם סירב לעזוב את מקומו, והתבטא בלשון בוטה כלפי מנהל הפאב. בעקבות זאת, המנהל ביקש מע.ר. שהינו הקב"ט של הפאב (להלן: המתלונן), לעקוב אחר התנהלותו של הנאשם בפאב ובמידת הצורך להוציאו.
בהמשך, בסמוך לשעה 23:20, החל הנאשם לצעוק ולדבר בגסות אל עובד הבר, ואף איים כי אם אין בייגלה "יהפוך את המקום". המתלונן ניגש אל הנאשם וביקש ממנו לכבד את המקום, ואולם הנאשם המשיך לדבר בגסות ולהתלהם גם כלפיו, ובעקבות זאת, ביקש המתלונן מהנאשם להתלוות אליו אל מחוץ לפאב, תוך שהוא מבקש ממאבטח אחר שלא לאפשר לנאשם לשוב אל הפאב. הנאשם ניסה לשכנע את המתלונן לשנות את החלטתו, אך המתלונן סירב, וביקש מהנאשם לעזוב את המקום, ובתגובה לכך, הנאשם איים על המתלונן באומרו "לא יהיה לך טוב, אתה לא יודע עם מי התעסקת" או מילים דומות.
בעקבות זאת, גמלה בלבו של הנאשם החלטה להמית את המתלונן. הנאשם התרחק מן הפאב ובסמוך לשעה 23:50, נכנס לקיוסק "פון הום" שבמרכז התיירות באילת, וביקש מעובד הקופה סכין באמתלה כלשהי, והבטיח להחזירה בגמר השימוש. העובד נתן לנאשם סכין יפנית, והנאשם חזר אל הפאב כשהוא מצויד בסכין יפנית, פגש את המתלונן בכניסה לפאב, והשניים שוחחו על כך שהנאשם צריך לשלם את החשבון שנרשם על שמו בפאב.
לאחר דין ודברים בין השניים, העיד המתלונן כי הנאשם ביקש ממנו לגשת אתו הצידה בטענה כי הוא רוצה להוציא כסף מהכספומט כדי לשלם את חובו בחשבון בפאב, והמתלונן הסכים ושניהם הלכו יחדיו מרחק קצר מהפאב. לפתע שלף הנאשם מכיסו את הסכין היפנית, ושיסף באמצעותה את צווארו של המתלונן פעמיים בניסיון לגרום למותו. הנאשם הניף ידו בשלישית לעבר צווארו של המתלונן, אך המתלונן כופף את גופו, והנאשם פגע בסכין בראשו של המתלונן בצד שמאל ברקה. המתלונן הצליח להדוף את הנאשם והנאשם רץ לרכבו ונמלט מן המקום.
כתוצאה ממעשיו של הנאשם דימם המתלונן מהפצעים שבראשו ובצווארו, ולאחר טיפול ראשוני ועצירת הדם בשטח על ידי עוברי אורח, פונה באמבולנס לחדר הטראומה במרכז הרפואי "יוספטל" באילת כשהוא בסכנת חיים. בבית החולים הוברר כי למתלונן נגרמו חתך עמוק באורך של מעל 20 ס"מ בצוואר התחתון הקדמי, שפגע גם בשרירים, חתך באורך של כ-10 ס"מ ברקה השמאלית שפגע בשני עורקים ובשריר הלעיסה, וכן חתך שטחי נוסף בצוואר.
המתלונן הועבר לניתוח דחוף, שבמהלכו התברר כי החתך העמוק בצוואר, עבר קרוב מאוד לעורק התרדמה הצווארי, שפגיעה בו הייתה עלולה לגרום למותו. לאחר הניתוח הועבר המתלונן לטיפול נמרץ לצורך טיפול והשגחה, ושוחרר מבית החולים כעבור ימים אחדים.
ב. הראיות לעונש
1. ראיות המאשימה
במסגרת הטיעונים לעונש, הגישה המאשימה את המרשם הפלילי של הנאשם.
הרישום הפלילי של הנאשם כולל הרשעות ב-7 תיקים שונים שהתנהלו נגד הנאשם, החל ממאי 2002 שבו הורשע הנאשם בעבירות רכוש שונות, בבית משפט השלום בנצרת, וכלה בחודש ינואר 2013, שבו הורשע הנאשם, שוב בבית משפט השלום בנצרת, בעבירה של תקיפת עובד ציבור, ונגזרו עליו עונשים של מאסר מותנה, התחייבות להימנע מעבירה, וכן פיצוי בסך 1,500 ₪. הרשעה זו היא האחרונה שמופיעה במרשם הפלילי של הנאשם, והיחידה שמתייחסת לעבירות אלימות. יתר ההרשעות מתייחסות ברובן לעבירות רכוש, אולם יש גם עבירת נשק אחת ועבירת סמים אחת, שבגין שתיהן יחדיו, נגזרו על הנאשם, בבית משפט השלום בנצרת, ביום 1.4.2004, מאסר מותנה וקנס של 2,000 ₪ ביחד עם עונשים נלווים.
2. ראיות מטעם הנאשם
במסגרת הטיעונים לעונש, הגיש ב"כ הנאשם מסמכים רפואיים מתוך תיקו הרפואי של הנאשם בשב"ס, אשר סומנו נע/1, ומהם עולה כי עד לפני שנה השתמש הנאשם בקוקאין ולדבריו הפסיק בעזרת טיפול פסיכיאטרי, אולם מעולם לא אושפז באשפוז פסיכיאטרי. לדבריו, הוא משתמש לרעה באלכוהול, סובל מאי שקט בגוף ויכול פתאום לחוש רגזנות, מתאר קשיי הסתגלות ולפעמים בוכה על המעשה שעשה, צורך באופן קבוע תרופות הרגעה, כולל ציפרלקס, קלונקס ובודורמין, ונזקק לכדורי שינה. בבדיקה האחרונה שהוגשה לבית המשפט, מיום 18.3.19, נקבע כי אינו סובל מהפרעות בהליך או בתוכן החשיבה, ללא עדות למצב פסיכוטי או אפקטיבי פעיל, וללא עדות למסוכנות מידית. לכן, נקבע כי אינו זקוק להשגחה מטעמים פסיכיאטריים, אך הומלץ על המשך מעקב וטיפול לפי הצורך.
כמו כן, נשמעה גם עדות אופי אחת במסגרת הטיעונים לעונש, של מר אברהם כפיר חנוכה, שהיכרותו עם הנאשם החלה בערך מגיל 16 - 17 והם אף התגייסו יחד לצבא. העד תיאר כי הנאשם מגיע ממשפחה איכותית מאוד, והתנדב לסייע בארגון חסד שהקים העד, "חסדי אברהם" שמו, שנועד לסייע למשפחות אבלות בזמן האבל. הנאשם נרתם לסייע בכל מה שצריך, תרם מכספו 100 כסאות ראשונים לעמותה, ומאז שהעמותה החלה לפני שנים אחדות לחלק חלות ויין לפני שבת למשפחות נזקקות, הנאשם בלט כפעיל מרכזי בפעילות זו של העמותה, מגיע ראשון והולך אחרון, ואף תורם מכספו, כדי לסייע למשפחות נזקקות לקראת שבת. "יש לו לב ענק... יש לו לב טוב, תמיד מוכן לסייע זה עוז" כלשונו של העד.