בימ"ש חייב את משרד הפנים לרשום אם ביולוגית של קטין שנולד בהליך פונדקאות חו"ל, כאמו

הבקשה:

בנדון בקשה של המבקשים להכרה ולרישום המבקשת 1 מ.ג [ להלן: ה" אם" כאימו של המבקש 3, א.ג [ להלן: " א' או הקטין"].

העובדות הצריכות לעניין ומקצת טענות הצדדים:

1.         המבקש והמבקשת שניהם יהודים ישראלים.

2.         א' נולד ביום 17/05/11 בהליך פונדקאות שבוצע בארמניה.

3.         במסגרת הליך הפונדקאות הושתל ברחמה של פונדקאית ארמנית עובר שנוצר בהליך הפריית זרע של המבקש וביצית של המבקשת. הליך ההפריה בוצע בישראל.

4.         המבקשים נרשמו בתעודת הלידה של א' מארמניה כהוריו של א'. כך נרשמו גם בטופס רשמי של לידת ישראלי אשר נולד בחו"ל, על ידי נציג הקונסוליה הישראלית.

5.         המבקשים ביקשו להירשם, בהתאם, כהוריו של א' במרשם האוכלוסין בישראל.

6.         המשיבים התנגדו לבקשת המבקשים לרישומם כהוריו של א' על סמך תעודות הלידה מארמניה.

7.         משכך פנו המבקשים לבית המשפט ב תמ"ש 6628-02-11 בתביעה לקביעת אבהות ואימהות להצהיר כי א' הוא בנם ולרשמו ככזה.

8.         בשלב ראשון הסכימו המשיבים לעריכת בדיקת רקמות בנוהל חו"ל, למבקש בלבד.

9.         לקצר היריעה, לאחר מחלוקות לגבי אופן ביצוע הבדיקות שכן המבקשים בחרו להם כמקום לביצוע הליך הפונדקאות מדינה שאין בה לישראל נציגות דיפלומטית או קונסולרית, נמצא הפתרון לבצע שתי בדיקות, האחת בארמניה והשנייה בשגרירות ישראל בגיורגיה. הבדיקות בוצעו והוכיחו כי אכן המבקש הוא אביו של א'.

10.        בהתאם, ביום 11/06/2011 ניתן פסק דין הקובע כי הנתבע הינו אביו של א' ובימ"ש הורה למשיב 1 לרשמו ככזה במרשם האוכלוסין.

11.        המבקשים פנו למשיבים להכיר גם במבקשת כאימו של א' אך התברר להם כי המשיבים אינם מכירים בה ככזו ומשכך עתרו לבימ"ש.

12.        עמדת המדינה היתה כי אינם מתנגדים בשלב ראשון לביצוע בדיקת לצורך בירור שאלת האימהות הגנטית למבקשת, אך יחד עם זאת הבהירו כי גם אם תוצאותיה ימצאו חיוביות הם מתנגדים לקביעת אימהות אוטומטית למבקשת על סמך תוצאות הבדיקה, בלבד.

13.        הבדיקה לבירור הקשר הגנטי נערכה וביום 05/08/2012 נתקבלו התוצאות לפיהן המבקשת הינה אימו הגנטית של א'.

14.        למרות תוצאות הבדיקה סירב המשיב 1 לרשום את המבקשת כאימו של א'. לאחר מספר ארכות אשר ניתנו למשיב 1, לאור מורכבות הבעיה, הודיע המשיב 1 בתגובה ארוכה ומנומקת כי על פי עמדת המדינה לא די בקביעה הגנטית להוכחה אוטומטית של אימהות המבקשת על הקטין. לעמדת המשיב 1 יש צורך בהליך משפטי שייצור את הקשר של האימהות המשפטית בין הקטין לאם הגנטית.

15.        המשיבים ביקשו להשוות את הפונדקאות בחו"ל למצב הנוהג בהליך פונדקאות המבוצע בישראל, מכח חוק ההסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) התשנ"ו-1996. בהליך המתבצע בישראל האימהות הגנטית אינה מביאה אוטומטית לקביעת אימהות, אלא יש צורך בהליך משפטי שייצור את קשר האימהות ובמסגרתו יינתן צו הורות. במסגרת הליך הפונדקאות בארץ קיימים מנגנוני איזון בקרה ופיקוח במסגרתם נבחנים בין השאר גם עמדת האם-הפונדקאית- היולדת וטובתו של הקטין.

16.        המשיבים ציינו בתגובתם כי על פי החוק בישראל, חוק תרומת ביציות התש"ע - 2010  האם היולדת נחשבת לאימו של היילוד ולא האם בעלת המטען הגנטי אף במצב של תרומת ביציות. משכך לעמדת המשיבים גם על פי חוק זה יש צורך בהליך משפטי שייצור את קשר האימהות המשפטית בין הקטין לבין האם הגנטית.