ביטס אוף גולד בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

1. המבקשת, חברת ביטס אוף גולד בע"מ (להלן גם: החברה) היא חברה שעיסוקה במסחר במטבע הווירטואלי "ביטקוין" והמשיב הוא בנק לאומי לישראל בע"מ, שאצלו מתנהל חשבון הבנק של החברה (להלן: הבנק ו-החשבון, בהתאמה). לפניי בקשה למתן סעד זמני בערעור, ובמסגרתה מבוקש כי בית משפט זה יורה לבנק כי "אינו רשאי לחסום באופן כולל כל פעילות בחשבון המבקשת הקשורה במסחר במטבעות וירטואלים"; תוך שהובהר כי הבנק יהא רשאי לבחון את הפעולות שמתבצעות בחשבון באופן נקודתי, ולהחליט אם לאשרן אם לאו (להלן: הבקשה).

           בפסק הדין מיום 6.6.2017, דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו את תביעתה של המבקשת (כבוד השופט י' אטדגי, ה"פ 1992-06-15), תוך שקבע כי החלטת הבנק לאסור על המבקשת לבצע בחשבון פעילות כלשהי הנוגעת למסחר בביטקוין מצויה במתחם הסבירות; ולכן אין מקום להתערב בה (להלן: פסק הדין). משמעות הכרעה זו היא כי המבקשת אינה יכולה לקיים את פעילותה המסחרית באמצעות החשבון – ועל כך מערערת המבקשת. בד בבד עם הגשת הערעור, הוגשה הבקשה דנן.

הרקע העובדתי הצריך לעניין

2. הביטקוין (Bitcoin) הוא סוג של נכס דיגיטאלי בעל ערך, הנכלל בקבוצה המכונה "מטבעות וירטואליים" ומשמש בהסכמת קהילת המשתמשים בו כאמצעי תשלום עבור סחורות או שירותים, להמרה למטבעות אחרים ואף לצורך השקעה. יחידה דיגיטלית זו היא יוזמה פרטית המונפקת על ידי מערכת מחשבים מבוזרת שאינה נמצאת בשליטת גורם מרכזי או רשמי; וזאת בשונה ממטבע "רגיל", שלגביו נקבע כי הוא אמצעי תשלום שלא ניתן לסרב לקבלו על פי דין (הילך חוקי). העברת ביטקוין בין משתמשים נעשית במישרין מבלי שנדרש גורם מתווך, כדוגמת מוסד פיננסי, שיבצע את העסקה.

3. החברה המבקשת הוקמה בחודש ינואר 2013, לתכלית של ביצוע מסחר בביטקוין. מספר חודשים לאחר שהוקמה, בחודש מרץ 2013, פנתה החברה לבנק על מנת לפתוח חשבון לצורך ניהול עסקיה. כפי שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי, במעמד הפנייה לבנק פירטה החברה את אופי פעילותה; ולאחר שזו נשקלה, אישר הבנק את פתיחת החשבון על שם החברה. יבואר כבר עתה כי הביטקוין עצמו מעולם לא הוחזק או הועבר דרך החשבון, שכן "מטבע" הביטקוין מועבר ישירות בין "ארנקים וירטואליים" של צדדים הסוחרים בו. משכך, וכפי שעולה מפסק הדין, פעילותה המסחרית של החברה – רכישה או מכירה של ביטקוין – לא התבצעה בחשבון כי אם בין "ארנקים וירטואליים"; בעוד הפעילות בחשבון נועדה לשרת ולתמוך בעיסוקה של המבקשת כסוחרת בביטקוין.

           החברה ניהלה את פעילותה באמצעות החשבון במשך כשנתיים. במהלך אותן שנתיים נספרו אירועים בודדים שבהם מנע הבנק מהחברה לבצע העברות כספים לחשבונות בחו"ל. בנוסף, בתקופה זו אירעו מספר מקרים שבהם האקרים פרצו לחשבונות של לקוחות הבנק וכן של בנקים אחרים, והעבירו מהם כספים לחשבון של החברה; ככל הנראה, על מנת לרכוש באמצעותם ביטקוין. הבנק לא טען כי החברה קשורה למעשים אלו, אולם ראה בהתקיימותם אינדיקציה לסיכון הגבוה הכרוך בניהול החשבון. ויצוין כי לפחות חלק מאירועי הפריצות זוהו על ידי החברה עצמה, ששיתפה פעולה עם הבנק על מנת להתחקות אחר ההאקרים וכדי להשיב את הכספים הגנובים.

           ביום 24.3.2015 התקיימה פגישה בין מייסד החברה ומנהלה מר יונתן רואש ונציגי הבנק, שבמסגרתה הובהר כי דירקטוריון הבנק קיבל החלטה עקרונית שלא לאפשר עוד פעילות הקשורה במסחר במטבעות וירטואליים בחשבונותיו. בחלוף למעלה מחודש ימים, ביום 4.5.2015, הודיע הבנק בכתב לחברה כי היא נדרשת לחדול בתוך 15 יום (המועד הוארך לאחר מכן) מביצוע פעולות בחשבון שעניינן מסחר במטבעות וירטואליים, ובכלל זה בביטקוין (להלן: החלטת הבנק).

4. החלטת הבנק התקבלה על רקע הודעה לציבור שפורסמה עוד ביום 19.2.2014 על ידי בנק ישראל; אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון; רשות ניירות ערך; רשות המיסים והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (להלן: ההודעה לציבור). במסגרת ההודעה לציבור פורטו החששות והסיכונים העיקריים הכרוכים במסחר במטבעות וירטואליים (דוגמת ביטקוין), על מנת שהציבור יהא מודע לסיכונים הייחודים הגלומים בפעילות מעין זו. מתוך כלל הסיכונים שנמנו בהודעה, החשש המרכזי והרלוונטי לענייננו הוא העובדה שפעילות זו נעשית באופן אנונימי, ולכן נושאת בקרבה סיכון גבוה להלבנת הון ולמימון טרור – מאפיין שעל המוסדות הפיננסיים להתחשב בו במסגרת מדיניות ניהול הסיכונים שלהם. עוד צוין כי תכונותיו הייחודיות של המטבע הווירטואלי עלולות לשמש קרקע פורייה לפעולות מרמה והונאה; וכי מאחר שמטבעות מסוג זה נשמרים בדרך כלל על גבי מחשב או טלפון חכם, פריצה לאותם מכשירים עשויה להביא לאובדן מוחלט של ערכם. בנוסף, הובהר כי מטבעות וירטואליים אינם הילך חוקי ולכן אינם זוכים לגיבוי של בנק מרכזי כלשהו שערב לערכם הנקוב; כי אין חובה לקבלם כתמורה; כי הם חשופים לתנודתיות גבוהה במיוחד; וכי המסחר בהם אינו מפוקח על ידי רשות כלשהי מרשויות המדינה.

           בהחלטת הבנק צוין כי זו מבוססת על כך שהסיכונים שתוארו בהודעה לציבור התממשו לכאורה בחשבון "במספר אירועים, הנחזים להיות מרמה והונאה, ניצול לצרכים פליליים לרבות חשד להלבנת הון ו/או מימון טרור וגניבה"; וכי החברה לא הוכיחה, להנחת דעתו של הבנק, כי היא פועלת למניעת התממשות סיכונים אלה. בהקשר זה צוינה אחריותו של הבנק למנוע הלבנת הון ומימון טרור כפי שמעוגנת בהוראת ניהול בנקאי תקין 411 (שכותרתה "מניעת הלבנת הון ומימון טרור וזיהוי לקוחות"), ותוארה הפגיעה הקשה שעלולה להיגרם לשמו של הבנק ולאמון הציבור בו ככל שפעילות אסורה מעין זו תתרחש תחת חסותו. עוד נאמר בהחלטה, כי דומה שהחברה מנהלת את החשבון עבור צדדים שלישיים, מבלי שהצהירה על כך.