ביטול שטרי משכנתא עקב הפרת חובת הגילוי מצד הבנק לעניין גובה החוב בחשבון נשוא המשכנתא

השופט י' דנציגר:

           ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 3.8.06 בת.א. (תל-אביב-יפו) 2675/00 (כבוד סגנית הנשיא, השופטת ד"ר ד' פלפל), אשר דחה את תביעתם של המערערים לפסק דין הצהרתי לפיו בטלים שטרי משכנתא עליהם חתם המערער 1 (להלן - המנוח) בשנת 1996 בקשר לחובותיהם של המשיבים 2-3 (להלן - שטרי המשכנתא) למשיב 1 (להלן - הבנק), בכפוף לקיזוז יתרות החובה שהיו בחשבונותיהם של המשיבים 2-3 בבנק, אשר לטובתם נערכו שטרי המשכנתא, עובר לחתימה עליהם.

העובדות בתמצית

1.        בשנת 1996 חתם המנוח על שטרי משכנתא, לפיהם מישכן לטובת הבנק את זכויותיו בחלקה 30 ובחלקה 35 בגוש 7780 (להלן - הנכס), שהוא היה בעליהן הרשום היחיד. מטרת המישכון הייתה לסייע למשיב 2, בנו של המנוח, בניהול עסק משפחתי של מפעל לייצור שקיות פלסטיק אשר היה ממוקם בנכס (להלן - העסק). יצויין כי אחים נוספים של המשיב 2 הועסקו אף הם בעסק, כאשר קיימת בין הצדדים מחלוקת בנוגע למעורבותם של האחים בעסק. במעמד החתימה על שטרי המשכנתא, אשר בוצעה בביתו של המנוח, נכחו המנוח, אשתו (המערערת 4), בנו (המשיב 2) ועו"ד אלסתאר (במקור משיב 4, אשר נמחק מן הערעור), שבפניו חתם המנוח על שטרי המשכנתא.

2.        יצויין כי עובר לרישום המשכנתא לטובת הבנק, הייתה רשומה על הנכס הערת אזהרה לטובת בן אחר של המנוח, אשר הוסרה על מנת לאפשר את רישום המשכנתא לטובת הבנק. כמו כן היו רשומים על הנכס הערות על שיעבודים בגין חובות של המנוח למס רכוש. עוד יצויין כי בשנת 1998 סולקה המשכנתא על חלקה 30, לאחר שהמנוח חתם על הסכם למכירתה לצד שלישי, כאשר לצורך המכר חתם המנוח גם על ייפוי כוח נוטוריוני.

3.        ביום 17.7.00 מונה בנו של המנוח, כמאל (המערער 3), לאפוטרופוס לגופו ולרכושו של המנוח, בהסתמך על תעודת רפואית של ד"ר אנטולי קריינין. 

ההליך בבית המשפט קמא

4.        הגם שכתבי הטענות שאותם הגישו הצדדים במסגרת הערעור אינם כוללים כל התייחסות לעניין המחלוקת המדויקת שנתגלעה בין המערערים לבין המשיבים, מפסק דינו של בית המשפט קמא עולה כי לאחר שהמשיבים 2-3 כשלו בהשבת חובותיהם לבנק, ביקש הבנק לממש את הנכס בהתאם למשכנתא שניתנה לטובתו.

           הפלוגתאות בין הצדדים שאותן בחן בית המשפט קמא מתמקדות בשלוש השאלות שלהלן: האם הוסבר למנוח פשר חתימתו על שטרי המשכנתא? האם היה המנוח כשיר לחתום על שטרי המשכנתא? והאם יש תוקף למשכנתא כלפי אשתו של המנוח (המערערת 4)?

5.        באשר לשאלה בדבר ההסבר שניתן למנוח אודות פשר חתימתו על שטרי המשכנתא, קבע בית המשפט קמא, תוך שהוא מאמץ את גרסתו של עו"ד אלסתאר בעניין זה, כי עו"ד אלסתאר הציג בפני המנוח את מהותה של הפעולה המשפטית שהוא עתיד לבצע בחתימתו על שטרי המשכנתא, והסביר לו את הסיכונים הכרוכים בה. עם זאת, קבע בית המשפט קמא כי המנוח לא ידע ולא עודכן לפני חתימתו על שטרי המשכנתא כי למשיבים 2-3 היו חובות קיימים בסך של כ-275,000 ש"ח לטובת הבנק. בית המשפט קמא קבע כי הבנק הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו מכוח חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א - 1981 ומכוח סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973, מכוחם מחויב הבנק לגלות לערב או לממשכן עובר לחתימה על המסמכים הרלוונטיים את גובה החובות הקיימים בחשבונות שאותם באות הערבות או המשכנתא להבטיח, וכי העובדה שהחתימה על שטרי המשכנתא לא בוצעה בפני פקיד הבנק לא פטרה את הבנק מחובתו ליידע את המנוח על החוב הקיים בחשבונות שלטובתם ניתנה המשכנתא (להלן - החשבונות). לפיכך, קבע בית המשפט קמא כי הגם ששטרי המשכנתא "שרירים וקיימים", יערוך הבנק חישוב של יתרות החובה המדויקות שהיו בחשבונות ויתרות אלה "לא יתפסו במסגרתה של המשכנתא ויקוזזו ממנה בערכים נכונים ליום הקיזוז".

6.        באשר לשאלה בדבר מצבו הנפשי של המנוח בעת החתימה על שטרי המשכנתא, קבע בית המשפט קמא כי התובעים (המערערים) לא הרימו את הנטל להוכיח כי המנוח לא ידע ולא הבין על מה הוא חותם, ודחה את הטענה לפיה המנוח לא היה כשיר להבין את שהוסבר לו על ידי עו"ד אלסתאר.

7.        באשר לשאלת השלכותיה של חזקת השיתוף על תוקפה של המשכנתא, קבע בית המשפט קמא כי אין לו ידיעה שיפוטית בדבר זכויותיה הקנייניות של אשת המנוח וכי חזקת השיתוף אינה קמה "באופן אוטומטי" עקב מגורים משותפים או קשר נישואין בין בני זוג. לפיכך, קבע בית המשפט קמא כי התובעים (המערערים) לא הרימו את הנטל להוכיח את חזקת השיתוף בהתייחס לנכס, מן הטעם שבקרב המוסלמים אין לאישה זכויות בנכסיו של בעלה ומן הטעם שאשת המנוח כלל לא העידה ולא מסרה תצהיר מטעמה לעניין זה.

8.        לאור כל האמור לעיל, דחה בית המשפט קמא את התביעה, בכפוף לקיזוז יתרות החוב בחשבונות עובר לחתימה על שטרי המשכנתא, כאמור לעיל.

           מכאן הערעור שבפנינו.

הערעור

9.        טענות המערערים. לטענת המערערים, צדק בית המשפט קמא בקובעו כי הבנק הפר את חובת הגילוי כלפי המנוח, אולם שגה ביישומה המשפטי של קביעה זו. לטענתם, לא היה מקום לקבוע בטלות יחסית של שטרי המשכנתא, אלא בטלות מוחלטת, בהתאם להלכה הפסוקה ביחס לחתימה על שטרי ערבות, לפיה תוצאתה של הפרת חובת הגילוי של בנק לערב הינה בטלות מוחלטת של שטר הערבות. כן טוענים המערערים בהקשר זה, כי עקב הנסיבות החריגות (קיומו של חוב בחשבונות, החתמת המנוח בביתו להבדיל מסניף הבנק ואופי העסקה נשוא המשכנתא), היה על הבנק לנהוג בזהירות יתרה בקבלת שטרי המשכנתא. מוסיפים המערערים וטוענים כי שגה בית המשפט קמא כשדחה את טענתה של אשת המנוח (המערערת 4) לעניין תחולתה של חזקת השיתוף בנכס, הן מן הטעם שלא היה מקום לאבחן בעניין זה בין מוסלמים לבין יהודים והן מן הטעם שהמשיבים כלל לא כפרו בטענתה של אשת המנוח ביחס לתחולתה של חזקת השיתוף. כן מציינים המערערים כי אשת המנוח נמנעה מליתן עדות בעניין זה עקב מצבה הרפואי, וכי היו בידיו של בית המשפט קמא די ראיות אשר הוכיחו את קיומה של חזקת השיתוף במקרה דנן. לבסוף, טוענים המערערים כי שגה בית המשפט קמא בקובעו כי המערער היה כשיר לחתום על שטרי המשכנתא, שעה שמחוות דעתו של ד"ר קריינין, אשר לא נסתרה, עולה כי לא כך היה הדבר.

           לאור כל האמור לעיל, טוענים המערערים כי יש לבטל את פסק דינו של בית המשפט קמא ולקבוע כי שטרי המשכנתא הינם בטלים ומבוטלים.

10.      טענות הבנק. לטענת הבנק, הערעור מופנה כלפי קביעות עובדתיות של בית המשפט קמא, אשר נקבעו תוך העדפת עדותו של עו"ד אלסתאר על פני עדויות העדים מטעמם של המערערים ועדותו של המשיב 2, ואשר אין ערכאת הערעור מתערבת בהן. בנוסף, טוען הבנק כי אין מקום להתערב בממצאים שאותם קבע בית המשפט קמא באשר למצבו הנפשי של המנוח בעת החתימה על שטרי המשכנתא, לפיהם לא הוכח כי המערער לא היה כשיר לחתום עליהם באותו מועד, ממצאים המבוססים אף הם על בחינת הראיות והעדויות מטעם הצדדים, לרבות אי הבאת ראיות רלבנטיות מצד המערערים. באשר לתוצאות הפרת חובת הגילוי על ידו, טוען הבנק כי הואיל והמשכנתא נועדה להבטיח חובות של מספר "נערבים שונים" [כך במקור - י.ד.], הבחין בין המשפט קמא בין "החובות" לבין "הנערבים" ובצדק קבע כי אין מקום לפטור את המנוח בגין חובות שנוצרו לאחר החתימה על שטרי המשכנתא, בהיקף של מאות אלפי שקלים, אשר ממילא לא הופרה לגביהם חובת הגילוי. לפיכך, טוען הבנק כי אין מקום לבטל את פסיקתו של בית המשפט קמא בדבר ה"בטלות היחסית" של שטרי המשכנתא, ביחס לחובות "עבר" בלבד. לבסוף, באשר לחזקת השיתוף בין המנוח ואשתו, טוען הבנק כי גם בעניין זה לא הרימו המערערים את נטל ההוכחה המוטל עליהם ומשכך, אין מקום להתערב בקביעתו של בית המשפט קמא.

11.      טענות המשיבים הנוספים. המשיב 2 הגיש תגובה קצרה מטעמו, במסגרתה מצטרף הוא לעמדתם של המערערים. עו"ד אלסתאר הגיש אף הוא תגובה מטעמו ואולם, הואיל ובהסכמה בינו לבין המערערים אשר קיבלה תוקף של פסק דין חלקי ביום 9.3.08, נמחק הערעור ככל שהוא מופנה כלפי עו"ד אלסתאר, ללא צו להוצאות, איני מוצא טעם בפירוט עמדתו.