לפני כבוד השופטת תמר בר-אשר צבן תיק מס': ב"ש 09 / 5420
נ ג ד
בא-כוח המבקשת: עו"ד צופית בן-פורת
בא-כוח הנאשם: עו"ד רפאל שטוב
ה ח ל ט ה
צו שיפוטי להפסקת שימוש ומניעת פעולות שניתן במעמד צד אחד על-ידי בית המשפט אסר על הכנת דירת מגורים למטרת בית תפילה (להלן גם - בית כנסת), ואסר על השימוש בדירת המגורים למטרה זו.
השאלה נושא החלטה זו היא אם אמנם משמשת הדירה למטרת בית כנסת, ובכך נעשה שימוש חורג בנכס שייעודו למגורים, באופן המצדיק את הותרת הצו על כנו, או שמא, כטענת המשיב בבקשתו לביטולו של הצו, אין כך הדבר, ולפיכך יש להורות על ביטולו.
א.
הצו והשאלות הטעונות הכרעה במסגרת החלטה זו
2. ביום 21.6.2009 ניתן על-ידי בית המשפט (כבוד השופט גד ארנברג), במעמד צד אחד, צו שיפוטי להפסקת שימוש ומניעת פעולות לפי סעיפים 239 ו-246 בחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, אשר הורה למשיב ולמי מטעמו להפסיק את השימוש בדירת מגורים ברחוב אנילביץ 24 בשכונת קריית יובל בירושלים (גוש 30408 חלקה 62), לשמש כבית תפילה, וכן הורה להימנע משימוש החורג משימוש למגורים בדירה זו.
3. הצו נימסר למשיב רק ביום 5.7.2009, וביום 12.7.2009 הוגשה על-ידו בקשה דחופה לביטול הצו. בהתאם להחלטת כבוד השופט גד ארנברג הועברה הבקשה לתגובת המבקשת תוך חמישה ימים. עוד באותו יום ביקש המשיב לצמצם את התקופה שבמהלכה תוגש תגובת המבקשת, כדי שלא להיגרר למתן החלטה רק לאחר השבת, כך שתחלוף שבת נוספת באופן שימנע ממתפללי המניין להתפלל במקום.
בקשה זו הועברה לעיוני ביום 19.7.2009, יום ראשון בשבוע יחד עם תגובת המבקשת (במסגרת תיקי התורנות במהלך פגרת בתי המשפט). לאור התנגדות המבקשת לביטול הצו ולאור נימוקי התנגדותה, נקבע דיון להיום (22.7.2009, יום רביעי בשבוע). בדיון זה נשמעו כל ראיות הצדדים וכן נשמעו סיכומי טענותיהם. מכאן החלטה זו, הניתנת לבקשת בא-כוחו של המשיב, עוד קודם לשבת הקרובה.
4. טענת באת-כוחה של המבקשת היא, כי ייעודו של הנכס למגורים, וכי נעשה בו שימוש למטרת בית כנסת, ולפיכך הצווים ניתנו כדין, ויש להשאירם על כנם.
מנגד טען בא-כוחו של המשיב, כי ייעודו של המקום הוא למגורים ולמטרה זו הוא משמש. יחד עם זאת במשך כשלוש שעות בשבוע (כשעה בליל שבת וכשעתיים בשבת בבוקר), מתפללים בדירה, אך אין בכך כדי לקבוע כי הדירה משמשת בית כנסת, בניגוד לייעודה. לפיכך, לטענתו, אין מקום להותרת הצווים בתוקף.
מכאן אפוא, שהשאלה הטעונה הכרעה היא, אם אמנם נעשה שימוש חורג בנכס. רק אם יימצא שאמנם כך, כי אז יש מקום להותרת הצווים על כנם.
ב.
המסגרת הנורמאטיבית
5. סעיף 239 בחוק התכנון והבניה, שעניינו "צו הפסקה שיפוטי", קובע כי אם השתמשו במקרקעין בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לפי סעיף 204, כי אז רשאי בית המשפט לצוות, גם אם טרם הוגש כתב אישום, על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, להפסיק את השימוש במקרקעין.