ביטול צו עיכוב יציאה לאחר נישואין וגירושין פרטיים

לפנינו בקשה לביטול עיכוב יציאה.

הצדדים הצהירו כי נישאו בנישואין פרטיים ביום א' בתמוז תשע"ח (14.06.2018), התגוררו יחד כחודש וחצי, וסמוך לאחר מכן התגרשו בגירושין פרטיים בחודש אלול תשע"ח.

לטענתם, מסדר הקידושין היה [...] המשמש כטוען רבני, והוא זה שסידר את הגט.

לדברי האשה, לאחר סידור הגט קינן בליבה החשש שמא הגט לא נעשה כדין ומכאן בקשתה להבהרת העניין.

התקיים דיון דחוף לבירור העניין ביום ה' בטבת תשע"ט (13.12.2018). בדיון הסכים האיש לסדר גט לאלתר.

הצדדים זומנו לבירור שמות ולסידור גט ביום ט' בטבת תשע"ט (17.12.2018). בדיון אמרה האשה כי אין ברצונה להתגרש עד שיוסדרו עניינים רכושיים שבין הצדדים.

צו עיכוב יציאה הוצא בתחילת ההליך כמקובל.

כעת על שולחננו בקשת האיש לביטול צו עיכוב היציאה לשם נסיעה בת חמישה ימים לצרפת.

התקיים דיון נוסף בהתראה של יום, אליו התייצבו הצדדים ובאי כחם. נסיעת המבקש נקבעה ליום הדיון בשעה 15:40, והוצג על ידו כרטיס הלוך וכרטיס שוב.

המשיבה טענה כי ייתכן ויש ספק בכשרות הגט שניתן, ועל כן יש לעכב את יציאת המבקש מן הארץ מחשש עיגון.

עוד טענה כי יש בינה לבינו התדיינות כספית ששוויה עומד על סך 60,000 ₪, וגם מסיבה זו יש לעכב את יציאתו.

המבקש הודיע כי הוא מוכן לסדר גט לאלתר.

גם לאחר הודעת המבקש על הסכמתו לסידור גט לאלתר, סירבה המשיבה להתגרש תוך כדי שהיא מבהירה שאיננה מוכנה לשקול שיבה לשלום בית.

ב"כ המבקש אמר כי סך התביעות הוא נמוך בהרבה מ-60,000 ש"ח, ובידיו מסמך שבו מצהירה המבקשת כי התביעה נמוכה יותר.

ב"כ המשיבה אמר כי המשיבה מסרבת להתגרש משום שהיא חוששת שביה"ד יהיה מנוע לאחר הגירושין לדון בתביעותיה הרכושיות, והיא איננה מעוניין שדבר זה יידון בביהמ"ש אלא דווקא בכותלי ביה"ד.

דיון והכרעה

כאמור, לדברי הצדדים נישאו בנישואים פרטיים והתגרשו בגירושין פרטיים.

שניהם אינם מעוניינים לשוב לשלום בית, ומבחינם אף אם נשואים הם אין כל היתכנות להמשך חיי הנישואין.