ביטול צו הפסקת עבודה לבקשת ועדת התכנון והבניה מטה יהודה

כללי

1. ביום 2.4.15 ניתנה החלטת בית המשפט (להלן: "ההחלטה") אשר מן הטעמים שפורטו בה (והמעיין יעיין שם), נדחתה בקשת המשיבים לביטול צו הפסקת עבודות שניתן במעמד צד אחד, ביום 30.1.15 (להלן: "הצו"). הצו האמור, אוסר על המשיבים ביצוע פעולות במקרקעין, כפי שיפורט בהמשך, הידועים כמגרש 55 במושב רזיאל.

    

2. במסגרת ערעור שהוגש על ההחלטה האמורה [ע"פ 19658-06-15 גרנות ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון מטה יהודה] , הורה בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט הבכיר צ' סגל), ביום 1.7.15, על קבלת הערעור "במובן זה שהדיון יוחזר לבית משפט קמא על מנת לאפשר לב"כ המערערים לחקור את המצהיר, מר הייתם עבדאללה, אשר לא התייצב לדיון בבית משפט קמא. לאחר חקירת המצהיר, ישלימו הצדדים את סיכומיהם ובית המשפט קמא ייתן את החלטתו, כמיטב שיקול דעתו וחכמתו".

    

3. ביום 7.7.15 התקיים דיון שבו העיד המצהיר מטעם המבקשת (להלן: "המפקח" או "העד") ונחקר בחקירה נגדית על-ידי בא-כוח המשיבים. ביום 14.7.15 הגישה המבקשת את כתב סיכומיה והמשיבים הגישו את כתב סיכומיהם ביום 19.7.15.

    

4. בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה.

    

   תמצית טענות הצדדים

    

5. לפי הבקשה מטעם המבקשת, וכעולה מצורפותיה, ביצעו המשיבים במהלך חודש ינואר 2015, עבודות בנייה ללא היתר, שכללו, עבודות הריסה של חלק ממדרכה, חפירת תעלה לאורך המדרכה והנחת ברזל לקורות יסוד ועמודים בתעלה (להלן: "העבודות במדרכה") וכן עבודות בניית מדרגות אבן בחלק הדרום-מזרחי של המגרש (להלן: "העבודות במדרגות").

    

6. בבקשתם לביטול הצו, עומדים המשיבים בהרחבה על הצגת מסכת ההליכים המשפטיים שהתנהלו ומתנהלים בין המבקשת לבינם. לטענתם, המבקשת נוהגת כלפיהם בהתעמרות ובהתבסס על שיקולים זרים כאשר ברקע המחלוקות ביניהם, עומד סכסוך שכנים בין המשיבים לבין שכנם, שהיה חבר ועד האגודה במושב. המשיבים טוענים בין השאר, כי העבודות שבוצעו הן בתוך נחלתם ואינן טעונות היתר, ובכל מקרה, חלק מהעבודות שנעשו הן לפי היתר קיים.

    

7. בגין העבודות מושא הצו, לא ידוע כי הוגש כתב אישום נגד המשיבים.

    

   דיון והכרעה

    

8. לאחר שנתתי את דעתי למכלול טיעוני הצדדים בכתובים וכן בדיונים בעל-פה לפניי, ולאחר שהתרשמתי מדברי הצדדים ובפרט, מעדות המפקח בדיון מיום 7.7.15 ומהתמונות שהוגשו לתיק בית המשפט, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת המשיבים לביטול הצו השיפוטי, להתקבל, הכל כפי שיפורט להלן.

    

   העבודות במדרכה

    

9. המשיבים טוענים בין השאר, כי אין מדובר בקורות יסוד ועמודים אלא מדובר בעבודות שעניינן תיקון חיפוי וריצוף קיימים וזאת נוכח התפרקות חלקים מהמדרכה עקב מי הגשמים. בהיותן עבודות פיתוח לפי תקנות התכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע"ד-2014 (להלן: "תקנות הפטור"), עבודות הללו אינן טעונות היתר.

    

10. בדיון האחרון ובכתב סיכומיהם, חידדו המשיבים את טיעונם והדגישו כי בכל מקרה, העבודות במדרכה בוצעו בגבולות שטח נחלתם, תוך שהם מפנים לתשריט שצורף (נספח א') לתצהיר של המפקח מיום 24.1.15, ובו מופיע כי המדרכה נמצאת בתוך שטח הנחלה (להלן: "התשריט") ומכאן שלא היה צורך בהיתר.

     

11. בדיון מיום 7.7.15, מעדות המפקח ניתן היה להתרשם ולהבין כי, למעשה, הבקשה לצו הפסקת העבודה לעניין העבודות במדרכה מתבססת על העובדה לפיה המדרכה מצויה בשטח ציבורי ולא על עצם טיב העבודות שבוצעו כפי שניתן היה להתרשם מעיקר טענות המבקשת עובר למתן ההחלטה מיום 2.4.15. המפקח אישר בעדותו בבית המשפט כי לא היה מוציא צו כאמור אם היה מדובר בשטח פרטי [ראו שורות 32-30, ו-4-1, עמודים 10 ו-11 (בהתאמה)].

     

12. המבקשת בכתב סיכומיה עומדת על טענתה לפיה המדרכה קיימת בשטח ציבורי מחוץ לגבולות נחלתם של המשיבים וכי העבודות שבוצעו היו ללא היתר. המבקשת טענה בדיון האחרון ובכתב סיכומיה וכן הפנתה וצירפה, לראשונה, החלטת האסיפה הכללית של המושב רזיאל, משנת 2014, לפיה נתקבלה החלטה לפעול לתיקון תוכנית בניין עיר ("תב"ע") "באופן שגבולות הנחלות לא יעלו על המדרכות" (סיפה של סעיף 1 בכתב הסיכומים). המבקשת מתארת בכתב סיכומיה כי נוכח מצב היסטורי לעניין גבולות הנחלות, הגבולות עלו על מדרכות שנבנו.

     

13. לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני המבקשת מזה והמשיבים מזה, סבורני כי אין בידי לקבל את עמדת המבקשת בנדון דידן. תחילה נעיר כי מלבד זאת שהמבקשת צירפה לסיכומיה חומר ראייתי והעלתה טענות חדשות שלא העלתה קודם לכן, המבקשת לא הניחה לפני בית המשפט תשתית ברורה ומהימנה לפיה שטח המדרכות מצוי בשטח ציבורי. נהפוך הוא, מעיון בתשריט של המבקשת, עולה באופן ברור כי לפי התוכניות הקיימות אצלה נכון למועד הוצאת הצו, המדרכה מושא המחלוקת מצויה בתוך שטח נחלתם של המשיבים (בתשריט - שצורף לעותק הצבעוני של הבקשה למתן צו - מופיע קו המדרכה בצבע צהוב כאשר גבול החלקה משמאלו, קרי: קו המדרכה בתוך החלקה).

     

14. אם לא די בכך, נציג המבקשת אישר בדיון מיום 7.7.15 וגם נטען בכתב הסיכומים (סעיף 3) כי התב"ע המוזכרת הופקדה אך טרם אושרה. מכאן, יש לתהות על התנהלות המבקשת שמבססת את עמדתה לאכיפת דיני התכנון והבניה בעניינם של המשיבים, על תוכנית תב"ע עתידית שטרם אושרה [סעיפים 108 ו-109 בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק")] וטרם פורסמה ברשומות [סעיפים 118 ו-119 בחוק] ולכן טרם הוענק לה תוקף תחיקתי. כזכור, תוכנית בניין עיר היא חיקוק [עע"מ 6486/10 ד"ר עוזר אהרן ברגר ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה הוד השרון ואח', מיום 25.12.11]. לצד התהייה האמורה, לא נראה כי המבקשת ערכה את האיזונים הראויים בטרם פעלה כפי שפעלה, במיוחד נוכח הפגיעה בזכותם החוקתית של המשיבים לממש את קניינם. כאמור, לא ידוע על הגשת כתב אישום נגד המשיבים בגין ביצוע העבודות מושא הצו, אך נראה בנסיבות אלה, כי לא מן הנמנע שיש בתהייה האמורה כדי להסביר את אי-הגשת כתב האישום.

     

15. בעדותו לפני בית המשפט, לשאלה "הסכמנו שהמדרכה היא שטח גרנות", השיב המפקח בחיוב [שורות 11-10, עמוד 7; ראו גם שורות 26-25, עמוד 8]. ולשאלה "על סמך מה אתה ממשיך לטעון שזה שטח ציבורי על אף שאישרת שמדובר במדרכה בשטח הפרטי של המשיבים", השיב המפקח כהאי לישנא: "ביררתי עם מזכיר המושב לגבי המדרכה, הוא אמר לי שהמדרכה זה עניין קנייני ועל-פי החלטות של וועד המושב המדרכה נשארת שטח ציבורי ולא שייכת לבעלי המגרשים" [שורות 10-7, עמוד 8].

     

16. מלבד המפקח, לא זומן כל נציג של המושב, ולא מזכיר המושב, כדי להעיד על תהליך שינוי התב"ע והמשמעות של הדבר על בעלי הזכויות, לרבות המשיבים.

     

17. אפוא, בשים לב למידת הנטל הראייתי הנדרש במסגרת הליך זה, משלא הניחה המבקשת תשתית מהימנה לפיה המדרכה מושא הצו מצויה בשטח ציבורי ובשל כך קיים איסור בנייה, וכן משלא נמצא כי טיב העבודות הוא השיקול שעמד בבסיס בקשת המבקשת למתן צו, כפי שסברתי בהחלטתי מיום 2.4.15, אלא רק השיקול שעניינו מיקום המדרכה - הגעתי לכלל מסקנה כי דין הצו השיפוטי שהוצא, ככל שהוא מתייחס לעבודות במדרכה, להתבטל.

     

18. מובהר למען הסר ספק כי אין במסקנה דלעיל כדי לקבוע ממצאים באשר לשאלת הזכויות הקנייניות בשטח המדרכה מושא הצו, בהיבט האזרחי או בכל היבט אחר מלבד היבטי הדין שבו נדונה הבקשה מושא ההחלטה דנן.

     

    העבודות במדרגות

     

19. המשיבים טוענים כי מדובר בעבודות המתבצעות בתוך הנחלה שלהם ואשר נועדו להחליף מדרגות קיימות והרוסות שנבנו לפי היתר. המשיבים טוענים כי אין מדובר אלא בתיקון מצב קיים שכלול בהיתר קודם. בדיון האחרון ובכתב סיכומיהם, שבו המשיבים והדגישו כי מדובר במדרגות שהיו קיימות עובר לביצוע העבודות וכל אשר נעשה הוא החלפתן. המשיבים הפנו למוצג מש/4 אשר בו ניתן להבחין בצד שמאל של התמונה בגרם המדרגות האמור.

     

20. המבקשת טוענת מנגד, כי המדרגות לא היו קיימות עובר לביצוע העבודות. לכתב סיכומיה, צירפה המבקשת תמונות אשר לדידה מוכיחות כי לא היה קיים גרם מדרגות עובר לביצוע העבודות במדרגות מושא הצו. מכאן, היה על המשיבים להשיג היתר בניה לבניית גרם המדרגות החדשות.

     

21. לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני המבקשת מזה והמשיבים מזה, סבורני כי אין בידי לקבל את עמדת המבקשת גם בנדון דידן.

     

22. גם כאן, באופן תמוה ובלתי מוסבר, המבקשת צירפה לכתב סיכומיה תמונות וחומר ראיות חדש שלא הועמד קודם לכן לעיון בית המשפט, לא כל שכן, לעיון בא-כוח המשיבים, על כל הנגזר מכך מבחינת הפגיעה הצפויה בטיעון של בעל-הדין שכנגד ויכולתו להתמודד עם הראיות החדשות שהוגשו. נעיר כי התמונות שצורפו לכתב הסיכומים מטעם המבקשת, אינן ברורות ואינן צבעוניות, צורף העתקן בצבעי שחור ולבן כמופיע בתיק בית המשפט.

     

23. בכל מקרה, וזה העיקר, מטיעוני הצדדים עולה כי אין מחלוקת שהמדרגות הן בשטח הנחלה של המשיבים. מעדות המפקח בדיון עולה כי המחלוקת היחידה בין הצדדים היא, למעשה, בשאלה אם מדובר במדרגות חדשות, כטענת המבקשת, או שמא כטענת המשיבים, מדובר בהחלפת מדרגות ישנות שהיו קיימות. המפקח העיד בדיון, לשאלות בית המשפט, כהאי לישנא:

     

    "ש. אני מבין הוצאת צו על המדרגות כי מבחינתך הן חדשות.

    ת. נכון.

    ש. אם המדרגות מתברר היו קיימות אבל עשו שיפוצים ותיקונים והרחיבו או הקטינו, בגלל שזה שטח פרטי לא היית מוציא צו.

    ת. נכון"

     

    [שורות 8-5, עמוד 11]

     

24. המשיבים צירפו לתיק בית המשפט תמונה המתוארכת מיום 22.2.13 [מוצג מש/4] ובה מופיע גרם מדרגות משמאל לגרם מדרגות נוסף שקיים בנחלתם של המשיבים. התמונה האמורה לא נסתרה על-ידי המבקשת. המבקשת לא הניחה לפני בית המשפט לפי הכללים המחייבים, תשתית סדורה, ברורה ומהימנה שיש בה לסתור את המופיע בתמונה, ולא רק. המשיבים לא נחקרו על-ידי נציג המבקשת לעניין המדרגות האמורות ולא לעניין התמונה, בכלל זה, הם לא נחקרו על-ידו לעניין עיתוי צילום התמונה או לעניין פרק הזמן שחלף ממועד צילומה ועד מועד מתן צו ההפסקה המינהלי.

     

25. מכאן, אין לבית המשפט אלא לקבל את טענת המשיבים לפיה היה קיים גרם מדרגות במקום שבו בוצעו העבודות במדרגות, ולכן, לפי גישת הפיקוח מטעם המבקשת, נראה שלא היה מקום להוצאת צו הפסקת עבודה מינהלי.

     

26. אפוא, בשים לב כאמור למידת הנטל הראייתי הנדרש במסגרת הליך זה, משלא הניחה המבקשת תשתית ברורה ומהימנה לפיה מדובר בבניית מדרגות חדשות, ושיש בה לסתור את טענת המשיבים לפיה מדובר בהחלפת מדרגות קיימות, וכן מששוכנעתי כי לא טיב העבודות הוא השיקול שעמד בבסיס בקשת המבקשת למתן צו כפי שסברתי בהחלטתי מיום 2.4.15, אלא השאלה אם מדובר בבניית מדרגות חדשות - הגעתי לכלל מסקנה כי דין הצו שהוצא, ככל שהוא מתייחס לעבודות במדרגות, להתבטל.

     

27. בהחלטתי דנן לא נדרשתי לדון בתחולה של תקנות הפטור, כפי שנעשה בהחלטה הקודמת מיום 2.4.15, משכן לשם בדיקת תחולתן של התקנות, יש לבדוק את טיב ומהות העבודות מושא הדיון. לאחר שמיעת עדות המפקח, משהתברר כי השיקול שהנחה את המבקשת הן לעניין העבודות במדרכה והן לעניין העבודות במדרגות, אינו טיב ומהות העבודות אלא שאלות נוספות כמפורט לעיל, דומה כי מתייתר הצורך להידרש לשאלת התחולה. עם זאת, לא ניתן להתעלם בהקשר זה מטענות המשיבים, במיוחד, לעניין הימצאות המדרכה בתוך נחלתם זאת לפי תשריט המבקשת, דבר שיש בו לתמוך בטיעון בדבר תחולת תקנות הפטור על המקרה דידן, זאת גם בשים לב לאסמכתה המשפטית שצירפו המשיבים לכתב סיכומיהם [פסק דין בעניין עמ"ק (תל-אביב) 33/14 מדינת ישראל נ' רגב ענת, מיום 19.11.14, שבו נקבע בין השאר כי יציקת בטון להחלפת רצפה קיימת ללא חפירה קודם לכן, אינה חייבת בהיתר].

     

    סיכום

     

28. לאור האמור, בקשת המשיבים לביטול הצו, מתקבלת, וצו ההפסקה שניתן ביום 30.1.15, מבוטל בזאת.

     

    בשים לב להיקף ההתדיינות בהליך דנן ולתוצאת ההליך, המבקשת תישא בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך-דין למשיבים בסך כולל של 3,000 ₪ אשר ישולם תוך 30 יום מיום מתן ההחלטה דנן, שאם לא כן, הסך האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה ועד מועד ביצוע התשלום בפועל.

     

     

    זכות ערעור כקבוע בדין.

     

    המזכירות - להודיע לצדדים בהתאם.

     

     

    ניתנה היום, כ"ד אב תשע"ה, 09 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.